יש לי כמה קווסטים (מהמילה quest) פתוחים בנושאי אוכל. על חלקם סיפרתי לכם, על חלקם בטח עוד אספר, ויש כאלה שאני בכלל לא זוכרת באופן רגיל, אלא רק כשאני רואה משהו שקשור. אני מניחה שמטרת הקווסט היא שיהיה בבעלותי המתכון המושלם ל – ______, וברוב המקרים אני מוכנה בתת מודע לכך שהם לא יסתיימו לעולם. שהרי אני תמיד אראה עוד איזה צילום מפתה, או אקרא איזה מאמר על מתכון חדש שאני חייבת לנסות למאכל שלכאורה כבר יש בידי את המתכון המנצח עבורו.

אז כשמסתיים קווסט שכזה (למשל עם עוגת השוקולד הכי טובה שאכלתי) הרגשות הם מעורבים – ברור שאני הכי שמחה בעולם שיש לי מנצח ביד, אבל גם קצת קשה להיפרד ממרדף שליווה אותי כ"כ הרבה זמן. מצד שני אני יודעת שזה עשוי לא להחזיק לתמיד – הקשר הזה ביני לבין המתכון החדש. שיום יבוא ומשהו ייראה לי מפתה יותר ואני אנסה עוד מתכון, ואולי הוא פתאום יהפוך לפייבוריט שלי?

במקרה של הבראוניז הכי טובים, הקווסט היה די קצר (לא מבחינה כרונולוגית, אלא דווקא מבחינת מספר המתכונים שניסיתי). עד כה הכי אהבתי את הפאדג' בראוניז של קרין גורן, שלא הכזיבו מעולם, ולפעמים כשהייתי במצב רוח של השקעה הייתי מכינה את הבראוניז שלושה שוקולדים של מיכל מוזס, שעדיין כבודם במקומם מונח. אבל מזה כבר כמה חודשים ראיתי את המתכון שנחשב למוביל בקרב המון כתבי אוכל אמריקאיים, והוא כמובן נכנס לרשימת הבראוניז שאני צריכה לנסות. המתכון שייך למאפייה ניו יורקית בשם Baked, שגם הוציאה ספר מתכונים בסוף שנת 2008. שמם של הבראוניז הללו הולך לפניהם כ"כ רחוק, וגם את אופרה ווינפרי תפסו בהצהרה שהם האהובים עליה ביותר.

שורה תחתונה: בשבוע שעבר סוף סוף הגיע זמנם להיאפות במטבחי הקט, מה אני אגיד? שלמות עילאית בכל ביס! טעם שוקולדי עמוק, מרקם דחוס ולח כמו שאני אוהבת. בהתחלה הצטערתי שהוצאתי אותם קצת מוקדם מדי מהתנור, מה שבדיעבד הסתבר כמעשה חכם ביותר, שגרם להם להישמר טריים ביותר במשך 4 הימים שלאחר מכן. בתנור שלי לקח לי 38 דקות עד שהוצאתי אותם, אבל שימו לב שאפיתי אותם בתבנית קטנה מעט מהרגיל (20X30 במקום 22X33), מה שגרם להם להיות טיפה עבים יותר (I like !) ובהתאם לכך להצטרך עוד כמה דקות אפיה.
חשוב להוציא את הבראוניז בדיוק בטיימינג הנכון – זה אומר כאשר קיסם שמחדירים פנימה יוצא עדיין רטוב מעט אבל בשום אופן לא מטפטף (ומצד שני גם לא עם פירורים לחים, מה שעובד יופי בעוגות אחרות בד"כ, אבל במקרה של בראוניז יהווה סימן לאפיית יתר).
שימו לב שכדי שהם ייצאו יפים וסימטריים בחיתוך יש לחכות עד שהם הצטננו לחלוטין ואז גם להכניס אותם למקרר לאיזה חצי שעה-שעה.
שומרים אותם בקופסא אטומה בטמפ' החדר למשך 4 ימים במצב מצוין, או במקרר לקצת יותר מזה.

בראוניז / מאפיית Baked, ניו יורק
עבור תבנית אחת בגודל 22X33 ומספר הבראוניז יהיה לפי הגודל שבו תבחרו לחתוך אותם

רכיבים:
1 ורבע כוסות קמח
1 כפית מלח
2 כפות אבקת קקאו לא ממותקת
310 גרם שוקולד מריר (רצוי בעל 50% מוצקי קקאו ומעלה), קצוץ גס
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1 כפית אבקת נס קפה
1 וחצי כוסות סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום בהיר
5 ביצים גדולות, בטמפ' החדר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל - 175 מעלות. משמנים את התבנית ומרפדים אותה בנייר אפיה (למה גם משמנים וגם שמים נייר אפיה? כי השימון עוזר לנייר האפיה להידבק לתבנית, ונייר האפיה מקל עלינו את חילוץ הבראוניז. לא חייבים כמובן, אתם יכולים לעשות רק את אחד מהם).
2. בקערה בינונית מערבבים קמח, מלח ואבקת קקאו.
3. שמים את השוקולד, החמאה ואת אבקת הנס קפה בבין מארי או בסיר בגודל בינוני ומחממים. מערבבים תכופות ומכבים את האש כאשר התערובת אחידה וחלקה. בשלב זה מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב עד שהתערובת אחידה לחלוטין.
4. מוסיפים 3 מהביצים לתערובת השוקולד וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את 2 הביצים הנותרות ואת תמצית הוניל וטורפים שוב עד שהתערובת מתאחדת, אבל לא יותר מזה.
5. מפזרים את תערובת הקמח מעל תערובת השוקולד ובאמצעות מרית מקפלים את התערובות יחד בעדינות, זאת עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מעבירים את התערובת לתוך התבנית שהכנו קודם לכן ומיישרים את החלק העליון בעזרת מרית במידת הצורך.
7. אופים כ-30 דקות, או לפי ההנחיות הכתובות למעלה בסעיף "שורה תחתונה".

המשמשים הכריעו אותי סופית. הצלחתי לעמוד בפניהם בשבוע שעבר, אבל הביקור האחרון שלי בסופר הביא אותי הביתה עם קילו משמשים נאים במיוחד, שחיכו לרעיון הולם לשימוש בהם. צורך כבר היה – בשבת בערב היינו מוזמנים לארוחת ערב אצל דני ונירית, חברים טובים שלנו שלא ראינו תועפות של זמן. הקינוח היה עלי.

המשמשים לפני הצלייה

לפני השנ"צ של שישי, מצאתי את עצמי, כמו שקורה לעתים קרובות, מעלעלת בספר מתכוני שוקולד של הפטיסייר הסופר מוכשר, Francois Payard. הספר הפך לחביב עלי במיוחד בזמן האחרון בזכות עוגת שוקולד פאדג'ית מרוכזת שכבר הכנתי שלוש פעמים בחודש האחרון (אבל תמיד בלחץ זמן כך שבאף אחת מהפעמים לא יצא לי לצלם את התהליך ולהביא אותה אליכם. בקרוב…). ואז פגשתי במתכון הזה, שנראה לי מיוחד והביא אותי להחליט מיידית להכינו.

ההכנה מעט ארוכה, היות שהיא דורשת שלושה שלבים שונים – הכנת הבצק הפריך לקלתית, צליית המשמשים בתנור והכנת המלית. מה שכן, במתכון זה לא נדרשת אפייה עיוורת (אפייה נפרדת של בצק הקלתית לפני מילויו במלית), אז מהבחינה של החשש מצניחת השוליים או התנפחות התחתית של הטארט – זהו טארט נטול דאגות. מה שכן – חשוב מאוד לשים לב ולהשגיח מהרגע שהטארט נכנס לתנור. בהתחלה אופים את הקלתית עם המלית, ולאחר מכן מוסיפים את המשמשים. אם מחכים יותר מדי, המשמשים כבר לא ייטמעו במלית אלא יישבו מעליה, וזה לא מה שאנחנו מחפשים כאן. צריך להגיע למצב בו המלית אפויה כבר 3/4 דרך ואז להכניס את המשמשים. שימו לב גם לא לאפות את הטארט יותר מדי בטוטאל, כמו שאני עשיתי, כי אז המלית תצא יבשה ולא נימוחה וזה גם מבאס.

שימו לב, אני ייבשתי את הטארט יותר מדי (אפיית יתר), קראו בפסקה האחרונה של הפוסט דגשים לגבי איך להימנע מכך

הטארט מאוד מתאים להגשת גלידה מרעננת בצידו. אני הגשתי אותו עם גלידת Fleur de lait (בצרפתית – פרח החלב) שהכנתי מתוך הספר של דייויד ליבוביץ הנהדר.

טארט מדלן שוקולד ומשמשים בקרמל מייפל / עיבוד למתכון של פרנסואה פאייר
עבור טארט בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
לקלתית:
225 גרם חמאה, בטמפ' החדר
113 גרם (חצי כוס + כף) סוכר
1 חלמון
1 ביצה
325 גרם (2 כוסות ושליש) קמח

למשמשים בקרמל:
65 גרם (כ- 1/5 כוס) סירופ מייפל (או דבש)
10 משמשים, מגולענים וחצויים
25 גרם (2 כפות שטוחות) סוכר

למלית מדלן שוקולד:
91 גרם (1/3 כוס + 2 כפות) סוכר
15 גרם (1 כף) סוכר חום בהיר (דמררה)
3 ביצים גדולות
100 גרם (3/4 כוס) קמח
2 כפות אבקת קקאו הולנדי
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
120 גרם חמאה
2 כפות דבש (או סירופ מייפל)

הכנה:
1. מכינים את הקלתית: במיקסר מעבדים חמאה וסוכר בעזרת וו גיטרה עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים פנימה חלמון וביצה ומעבדים עד לתערובת חלקה. מוסיפים את הקמח ומעבדים רק עד לקבלת בצק. מכניסים למקרר לשעה.
2. מכינים את המשמשים: מחממים תנור ל-200 מעלות.
3. משטחים יריעת נייר אפיה על תבנית התנור ומעליה מניחים את רשת התנור. על הרשת מסדרים את חצאי המשמשים, כאשר החלק החתוך פונה כלפי מעלה.
4. מברישים כל חצי משמש בשכבה דקה של דבש או מייפל ולבסוף מפזרים באופן אחיד את הסוכר על כולם.
5. אופים כ- 10-15 דקות, עד שהמשמשים מתחילים להזהיב מעט. בצאתם מהתנור, הופכים את חצאי המשמש כך שהחלק החתוך יפנה כלפי מטה, כך שנוזלים מרירים שהוא מכיל יוכלו לנזול החוצה, על גבי נייר האפיה.
6. מכינים את המלית: בקערת מיקסר שמים את שני סוגי הסוכר ואת הביצים ומקציפים למשך 10 דקות, או עד שהקצף לא עולה יותר בגובהו.
7. מנפים קמח, אבקת קקאו, אבקת אפייה ומלח מעל יריעת נייר אפיה או לתוך קערה.
8. ממיסים את החמאה והדבש (או מייפל) בסיר או במיקרו ומערבבים היטב עד שהתערובת אחידה. מורידים מהאש ומערבבים פנימה כ-1/8 מתערובת הביצים, על מנת להפוך את המסה של החמאה והדבש לקלילה יותר.
9. בעזרת מרית מקפלים בעדינות את החומרים היבשים (קמח, קקאו וכ"ו) לתוך המסה של הביצים עד לתערובת אחידה. מקפלים פנימה גם את תערובת החמאה. מרדדים את הקלתית לעובי של 0.5 ס"מ, מרפדים בה את תבנית הטארט. ממלאים את הקלתית במלית ומקרררים למשך 30 דקות.
10. מחממים תנור ל – 180 מעלות. אופים את הטארט עד שהמלית כמעט מוכנה, אך עדיין לא נוצר מעליה קרום, משהו כמו 15-18 דקות. מסדרים על גבי המלית את המשמשים הצלויים כאשר החלק החתוך פונה למעלה. אופים עוד כ-15 דקות או עד שהמלית יציבה ושולי הטארט זהובים. נותנים לטארט להצטנן לפני ההגשה.

 

וכזה הוא המצב במקרה שלפנינו. אני משתייכת לאסכולת אוהבי הגלידות הקרמיות והעשירות, כאלה שכשאתה מעביר בהן כף גלידה, נשארים במיכל עקבות משוננים המעידים על גלידה משובחת בעלת מרקם מופלא ולא החלטי – חלקה רוצה להישאר במיכל, אבל בסוף היא נכנעת ונאספת אלינו.

בגלל כל אלה, ובגלל שטעמי שוקולד-אגוזים על כל סוגיהם-ובאופן כללי גלידות עם צ'אנקים של דברים טובים בפנים מועדפות עלי, לא תראו אותי כמעט אף פעם אוכלת סורבה. אבל לאחרונה, בעקבות כמה סורבטים עשירים במיוחד שטעמתי, למדתי שסורבה לפעמים הוא רק תיאור למרכיבי הגלידה (סורבה זו למעשה גלידה על בסיס מים), ובהחלט לא מעיד על מרקמו של המוצר הסופי.

מכונת הגלידה ראתה ימים נקיים יותר

בשישי האחרון תוכננה לנו ארוחת ערב משפחתית בבית הוריו של אבי. כמו תמיד, החלות היו ברשימת ההכנה הקבועה, אבל לא התחשק לי לנבור שוב בין עשרות מתכונים לקינוחים פרווה ולא להצליח למצוא אחד שמניח את הדעת. החום ששרר בחוץ הביא אותי להציץ בספר הגלידות המצוין של דייויד ליבוביץ, וסורבה השוקולד שם פשוט גרם לי להבזק החלטיות יוצא דופן.

זה בהחלט היה קינוח מושלם לערב קיצי, סיום נהדר לארוחת שישי בערב. ואתם מכירים את זה שיוצאת לכם לפעמים הברקה קולינארית שאף אחד לא מאמין שהכנתם בעצמכם? אותו האושר בדיוק הציף אותי כשאף אחד מהטועמים לא הסכים להאמין שהגלידה הזו שהוא אוכל היא בעצם סורבה, פרווה לחלוטין!

כמה הערות וטיפים לגבי הסורבה:

* הסורבה דורש מכונת גלידה. לא ניסיתי להכין אותו בלעדיה, ולכן אני לא יכולה להעיד על איך הוא יוצא ללא. לבעלי הקיצ'ן אייד מביניכם, אני מאוד ממליצה על אביזר הגלידה שלהם, אני רכשתי אותו עם המיקסר בתוספת של 300 ש"ח והוא מייצר גלידות במרקם מעולה!

* שימוש בשוקולד איכותי (ממליצה של חברת קליבו, פרויבל או ולרונה בעל לפחות 53% מוצקי קקאו) ואבקת קקאו הולנדי משובחת הם המפתח לעומק הטעם של הסורבה הזה. אל תחסכו עליהם במקרה הזה.

* הקפידו להשתמש בסיר גדול (נפח של 3-4 ליטר זה מצוין), בתהליך הרתיחה התערובת מבעבעת מאוד.

* לסורבה לוקח כמה שעות טובות (בערך 6) להתמצק בפריזר לאחר הכנתו במכונת הגלידה. קחו זאת בחשבון בתכנון זמני ההכנה שלכם. שימו לב שבצילומים כאן הוא עדיין קצת מושי, וזה בגלל שלא התאפשר לי לחכות את הזמן הנדרש להתמצקותו.

סורבה שוקולד / דייויד ליבוביץ
עבור 1 ליטר גלידה

רכיבים:
555 מ"ל (2 ורבע כוסות) מים
200 גרם (1 כוס) סוכר
75 גרם (3/4 כוס) אבקת קקאו הולנדי כהה
קורט מלח
170 גרם שוקולד מריר, קצוץ גס
1/2 כפית תמצית וניל

הכנה:
1. בסיר גדול (ראה טיפים) טורפים יחדיו 1 וחצי כוסות (375 מ"ל) מכמות המים יחד עם הסוכר, אבקת הקקאו והמלח. מביאים לרתיחה, וטורפים תכופות תוך כדי התהליך.
2. נותנים לתערובת לרתוח 45 שניות תוך כדי טריפה מתמדת.
3. מורידים מהאש, מוסיפים פנימה את השוקולד המריר ומחכים דקה. מערבבים היטב עד שהשוקולד נמס ולאחר מכן מוסיפים פנימה את תמצית הוניל ואת שארית (3/4 כוס, 180 מ"ל) המים.
4. מעבירים את התערובת לבלנדר או מעבד מזון ומעבדים למשך 15 שניות.
5. מקררים את התערובת היטב במקרר, בין 6 שעות ללילה שלם.
6. מעבירים את התערובת למכונת הגלידה ופועלים על פי הוראות היצרן. אם התערובת המקוררת סמיכה מדי, טרפו אותה היטב לפני ההעברה למכונת הגלידה.

קונפליקטים פנימיים הם מנת חלקם של רבים מאיתנו מפעם לפעם. רבים האנשים האוהבים את הכפר אך גרים בעיר, או להיפך. אוהבים את ההתפתחות הטכנולוגית שהביאו עימן השנים האחרונות אך עם זאת מסתכלים בערגה על זמנים עברו, בהם דברים היו פשוטים יותר. שואפים ליותר כסף, או למעמד או לאלמנטים חיצוניים אחרים, על אף שאנחנו יודעים שלא צריך אף אחד מאלה כדי להיות באמת מאושרים. ולפעמים הקונפליקטים הם קטנים יותר, כמו זה שנתקלתי בו השבוע, כשניסיתי להחליט על קינוח לחג השבועות הקרב ובא עלינו לטובה. מצד אחד רציתי עוגת גבינה, אבל מצד שני לא "עוד עוגת גבינה", רציתי משהו מיוחד אבל רצוי שיכיל גבינה, ורצוי כמובן שצבעו יהיה לבן, כיאה לחג האלגנטי הזה.

שבועות הוא חג שללא ספק אהוב על אנשים רבים. ובמיוחד על הפחות קרניבוריים מבינינו. אנשי הבצק והמאכלים החלביים, ואני כמובן נמנית עליהם - זהו ללא ספק יום חגנו הקולינארי. לבסוף החלטתי לשלב בין שני דברים שאני אוהבת וליצור את הקינוח הזה – כפתורי בראוניז קוקוס בציפוי גבינת שמנת. שילוב יפה למראה של שני צבעים מנוגדים – שחור ולבן, והטעם גם הוא בהחלט עומד בציפיות.

כפתורי הבראוניז היו ברשימה שלי משהו כמו שנה, וכל הזמן דחקתי אותם הצידה. לאחר הכנתם הצטערתי על זה, כי הם מורכבים בסה"כ ממעט מאוד מרכיבים, תהליך ההכנה פשוט כל כך, והתוצאה כזאת טעימה ושובת לב בגודלם המיניאטורי. מקור המתכון הוא ספר בשם "Baking, from my home to yours" של קונדיטורית אמריקאית מאוד מוכשרת ומוערכת בתחום. מלבד כתיבת ספרי מתכונים משלה, היא גם שיתפה פעולה עם פטיסיירים צרפתיים ידועי שם, למשל היא הוציאה 2 ספרי מתכונים של פייר הרמה באנגלית, והוציאה גם ספרון קטן ומקסים המכיל סיפורים פריזאיים מלאי אוירה ובצידם מתכונים נבחרים מבתי הפטיסרי המובילים בעיר.

במקור, המתכון הכיל קליפת תפוז לקבלת שילוב טעמים של שוקולד ותפוז. היות שאצלנו זה לא שילוב מנצח כ"כ, אבי הציע שאחליף את גרידת התפוז בקוקוס, הצעה שמאוחר יותר התבררה כמצוינת. דבר נוסף שהופיע במתכון המקורי ושיניתי הוא הציפוי, אשר במקור היה שוקולד לבן מומס, ואני החלפתי אותו לציפוי גבינת שמנת, בסגנון הציפויים המצפים עוגות שמרים וקינמון מהבילות (סינרול או סינבון). השילוב יצא מצוין בעיני, אך אתם יכולים בהחלט להתענג גם על כל אחד מהם בנפרד (הציפוי לצורך ציפוי מאפים אחרים והבראוניז המצוינים). יש קאצ' אחד קטן – צריך לאהוב שילוב של שוקולד וגבינה כדי להנות מהקטנים הללו.

כמה הערות וטיפים לגבי הבראוניז:

* אם אתם דווקא כן מחובבי השילוב של שוקולד-תפוז, החליפו את הקוקוס במתכון בקליפה מגוררת מחצי תפוז בגודל בינוני, המעורבבת היטב בקערה קטנה עם כפית אחת של סוכר.

* את כפתורי הבראוניז אתם בהחלט יכולים להכין גם ללא ציפוי או בציפויים אחרים, כמו למשל שוקולד לבן או חלב מומסים ומזולפים מעל כל בראוני.

* ממליצה מראש להכפיל כמויות במתכון הזה, הכפתורים מתחסלים בכמות שלא תיאמן, ו-16 זה מספר לא גדול בכלל…

כפתורי בראוניז קוקוס בציפוי גבינת שמנת / דורי גרינספן עם עיבודים ותוספות שלי
עבור 16 כפתורים קטנים בתבנית מיני-מאפינס

רכיבים:
1/4 כוס + 2 כפות קמח לבן רגיל
קורט מלח
55 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
70 גרם שוקולד מריר, קצוץ גס
1/3 כוס סוכר חום בהיר (דמררה)
1/2 כפית תמצית וניל
1 ביצה גדולה
1 כף קוקוס

לציפוי:
70 גרם גבינת שמנת 30% שומן (למשל נפוליאון), בטמפ' החדר
30 גרם אבקת סוכר מנופה (או יותר, לפי הטעם)

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 175 מעלות.
2. אם עושים שימוש בגרידת התפוז (ראה טיפים), מערבבים אותה היטב עם כפית הסוכר ומניחים בצד.
3. ממיסים יחד חמאה, שוקולד וסוכר חום על אש קטנה תוך ערבוב מתמיד עד לקבלת תערובת חלקה. נזהרים לא לחרוך את החומרים. מסירים מהאש ומצננים כחמש דקות.
4. מוסיפים לתערובת המצוננת מעט את תמצית הוניל, הביצה והקוקוס ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
5. מנפים פנימה את הקמח ואת המלח ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא יותר מכך.
6. משמנים 16 שקעים בתבנית מיני מאפינס, את השאר אשר לא בשימוש ממלאים בכפית אחת של מים בכל שקע.
7. ממלאים ככפית אחת של תערובת בכל שקע משומן, כך שכל שקע יהיה מלא בכ-3/4 מגובהו.
8. אופים כ-15 דקות, או עד אשר כאשר נוגעים באצבע בכיפה של אחד הבראוניז, היא "קופצת" בחזרה ולא נשאר בה סימן.
9. מקררים כ-5 דקות בתבנית לפני שחרור הבראוניז ממנה.

הציפוי:
1. מערבבים את הגבינה היטב, על מנת "לפתוח" אותה ולהופכה לרכה יותר.
2. מנפים פנימה את אבקת הסוכר, טועמים ומוסיפים עוד אבקת סוכר אם צריך לפי טעמכם.
3. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנטר נאה, ומזלפים מעט ממנה על פני כל בראוני.
4. שומרים בקופסא סגורה במקרר.

אולי תרצו לנסות גם כדורי שוקולד-גבינה שאלתרתי בחג השבועות בשנה שעברה, בזמן שגרנו באופן זמני בדירה עם מטבח בלתי שמיש.
קינוח גבינה נ-ה-ד-ר נוסף שאני מאוד ממליצה עליו הוא טארט מוס גבינה ותותים (או פרי אחר, למשל – קיווי), מקור המתכון שלו הוא מגי מפורום מתכונים בתפוז, ואני לא מכירה אדם אחד, כולל אלו שלא חובבים גדולים של עוגות גבינה, שלא טעם והתאהב.

ולא משנה מה תחליטו בסופו של דבר להכין, שיהיה לכם חג שמח, טעים ונפלא!

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

בשבת לפני שבועיים אירחנו את האחים של אבי ובנות זוגם לצהריים על טהרת הפסטה הביתית, שאבי ואני מכינים בהנאה בכל שבת זה מכבר. שלבי הרכבת התפריט עבור ארוחה עתידית הם בבחינת דוקטורט בשבילי, במהלכו אני יכולה למצוא את עצמי נוברת בספרים ובאתרים הלוך ונבור, בחיפוש אחר שילוב מנות מושלם, שיתאים לעונה, לאורחים ולהזדמנות.

חמאה ואבקת סוכר במרקם חלק וקרמי, לאחר טריפתם יחדיו

הארוחה הזו הייתה שונה. בניתי אותה על הדרך. המנה העיקרית הייתה ידועה מראש – פסטה טריה במבחר רטבים. לאחר סריקה מהירה של תכולת המקרר וקבלת מבט ארוך מהחצילים במגירת הירקות, שממש זעקו אלי להשתמש בהם כל עוד הם צעירים ויפים, הייתה לי גם מנה ראשונה ברשימה. ויותר טוב מזה, הייתה לי מנה ראשונה שהשלימה מצוין ג'בטות שאור שהפכו לדיירות קבועות אצלנו בארגז הלחם (ולא, אין לנו באמת ארגז לחם, אבל זה נשמע נחמד )

לא להיבהל אם המרקם קצת קוטג'י, זה יסתדר כשייכנסו החומרים היבשים

לגבי מנת הקינוח בארוחה בטח הייתי יכולה להתלבט שנים, אבל הילד (זה הכינוי שנתתי לאחיו הקטן של אבי, בחור מקסים שאי אפשר שלא להישבות בקסמיו מיד כשפוגשים אותו) הציל את המצב כשהוא ביקש שאכין טוויל שוקולד ממולא בגלידת וניל. טוויל זו בעצם עוגיה דקיקה וקריספית, שאפשר להכינה במגוון טעמים ובמגוון רב של צורות, חלקן בזכות גמישותה בעת צאתה מהתנור. בין השימושים הרבים שאפשר לעשות בה נמצאים עיצוב צורתה של העוגיה לצורת סיגר וזילוף קרם במגוון טעמים לתוכה, אפשר לעצבה כקערית ולהשתמש בה כוופל לגלידה, אפשר להרכיב ממנה קינוח מיל-פיי ובין כל שתי עוגיות לטמון את כל העולה על רוחנו, אפשר להשתמש בה כבסיס דק לטארטלטים או לפטיפורים (קינוחי ביס) שונים.

מקל הוניל (היחסית יבש הזה) דווקא שייך לגלידת הוניל ולא לטוויל, אבל אהבתי את התמונה

 טיפים והערות לגבי הטווילים:

* זמן האפייה שלהם קצר עד מאוד (3-4 דקות), מומלץ להיות קרובים לתנור בדקות אלה ולהיות עם היד על הדופק, על מנת לא לייבש את הטווילים יותר מדי, ואז הם כבר לא יהיו גמישים ולא יקבלו את צורת הכלי שנניח אותם עליו.

* לשם הרמת הטווילים מהתבנית יש להצטייד מראש במרית דקיקה שאפשר יהיה להשחילה מתחת לעוגיות על מנת לחלצן ממנה בקלות.

* ניתן להכין את תערובת העוגיות עד 3 ימים לפני האפיה. שומרים במקרר מכוסה בקפידה (על מנת שהתערובת לא תספוג ריחות וטעמים של מוצרים אחרים הנמצאים במקרר).

* גיוון לצורת העוגיה: כורכים בעדינות כל עוגיה מסביב למערוך לקבלת צורה מעוגלת המזכירה קונכיה (לפחות לי ).

טוויל שוקולד / פייר הרמה
עבור כ-15 עוגיות בקוטר 10 ס"מ

רכיבים:
70 גרם (1/2 כוס) קמח לבן רגיל
30 גרם (5 כפות) אבקת קקאו, רצוי הולנדי
100 גרם חמאה, בטמפ' החדר
100 גרם אבקת סוכר, מנופה
3 חלבונים, בטמפ' החדר, מעורבבים קלות רק כדי להפרידם מעט

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 165 מעלות.
2. מנפים את הקמח ואת אבקת הקקאו יחד לקערה ומניחים בצד.
3. בקערה בינונית בגודלה טורפים יחד חמאה ואבקת סוכר עד לקבלת מרקם קרמי ואחיד.
4. תוך כדי ערבוב מתמיד מוסיפים את החלבונים לאט לאט (לא בבת אחת) פנימה. התערובת עשויה להיפרד (למשהו דמוי קוטג') בשלב זה, וזה בסדר. היא תתאחד מחדש בשלב הוספת החומרים היבשים.
5. לאחר הטמעת החלבונים בתערובת מוסיפים את תערובת הקמח ואבקת הקקאו. מערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מניחים כפות גדושות מהתערובת על מגש אפייה מרופד ביריעת סיליקון, במרווחים של כשמונה סנטימטר זו מזו. משטחים ע"י תנועה עגולה בעזרת החלק התחתון של הכף ויוצרים עיגולים בקוטר של כשבעה סנטימטרים.
7. אופים במשך כחמש-שבע דקות, או עד שהמרכז של כל עוגייה יבש.
8. מוציאים מהתנור ובעזרת מרית דקה מורידים כל עוגייה בנפרד. מניחים כל עוגיה על תחתית של כוס הפוכה שהכנו מבעוד מועד (ראה פסקה אחרונה בפוסט, לפני הטיפים), ו"עוזרים" לה בעדינות, בעזרת הידיים, "לחבק" את הכוס עד כמה שאפשר.
אם העוגיות נהיות פריכות מדי לכיפוף, מחזירים אותן למגש האפייה ומכניסים לתנור למשך כמה שניות.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

לחם בכמעט כל צורה וצבע, אני אוהבת. מאוד. שוקולד בכל צורה וצבע, אני אוהבת. כל כך. אבל לחם שוקולד? נשמע כמו שידוך מגן עדן, תודו!
את לחמניית השוקולד הראשונה שלי טעמתי לפני משהו כמו 5 שנים, לפני ראיון עבודה שהקדמתי אליו באיזור התעשייה של רעננה. אני לא מהמקדימים בדרך כלל, למעשה אני מאלה שבדרך פלאית מגיעים בדיוק בזמן, ולפעמים גם יוצא להם לאחר. אבל הלחמנייה הזו של "לחם ארטיזן", גרמה לי לשקול לשנות את דרכי. דמיינו מרקם של לחם, צבע של שוקולד וטעם של עוגה, אם כי לא מתוקה מדי, והקסם האמיתי קורה בדיוק בשניה בה שבר שוקולד מריר איכותי פוגש בשיניים, והמתיקות המרירה מתפשטת אט אט בכל חלל פיכם.

ללחם ארטיזן נשארה מאז פינה חמה בלבי, והאמת היא שכל מה שניסיתי אצלם היה מצוין ובכל פעם שמתמזל מזלי ואני קופצת לאיקאה, אני עוצרת אצלם ומצטיידת באיזו לחמניה או לחם נאה, לפינוק קטן בבית. וכמובן בלחמניות שוקולד. אבל אם לא בא לי לנסוע כ"כ רחוק, אפשר להשיג לחמניות שוקולד מצוינות גם ב"לחמים", למרות שהן נגמרות אצלם תמיד מוקדם מדי. אנשים יודעים מה טעים  

שימו לב שבשלב זה שברי השוקולד עדיין לא מוטמעים באופן אחיד בבצק

לפני כמה חודשים זה היכה בי פתאום, שעל אף היותי מכורה לאפיה כבר כמה שנים, עדיין לא הכנתי את אחד הדברים האהובים עלי. זה כמובן נכנס מיד לרשימת ה"להכין מיידית" שלי, עברו כמה חודשים "מיידיים" והנה הגעתי אליהן. מתכון מצוין שמניב לחמניות במתיקות מאוזנת, מרקם מצוין – קשיחות מעט מבחוץ ורכות מבפנים, וחתיכות שוקולד מריר שמפתיעות מדי ביס או שניים.

כמה הערות וטיפים לגבי הלחמניות:

* בהרבה מתכונים שדורשים שוקולד צ'יפס אני אוהבת להשתמש במקום בשברי שוקולד מריר. אני לוקחת פשוט את מטבעות השוקולד המריר, מניחה אותם על קרש חיתוך וקוצצת אותם קיצוץ גס (כדי להשאיר חתיכות יחסית גדולות ונגיסות).

* שוקולד מריר – הרבה אנשים שאני מכירה משתמשים בשוקולד עלית פשוט לאפיה (מה שנקרא בפינו, שוקולד פרה). חפיסת שוקולד ששוקלת 100 גרם עולה בממוצע 5 ש"ח במקרה הטוב (בחישוב מהיר 50 ש"ח לקילו), וקיבלתם במחיר הזה חבילת שוקולד עם 40% מוצקי קקאו (אלא אם כן אתם משתמשים בשוקולד עם 60% מוצקי קקאו של עלית שעולה אף יותר). במחיר הזה, ולרוב במחיר נמוך יותר, תוכלו לקנות בחנויות המתמחות שוקולד בלגי איכותי של חברות כמו קליבו או פרויבל, בעלי 50-60 אחוז מוצקי קקאו. תנסו ולא תחזרו לשוקולד פרה, בהבטחה. ואני לא באה ממקום פלצני, בכלל לא, אלא ממקום אמיתי של מישהי שמרגישה בהבדל בין שני סוגי השוקולד, ומציעה לכם להשיג טעם טוב יותר בפחות או במקרה הרע באותו כסף.

* אם רוצים להחליף את השמרים היבשים במתכון לשמרים טריים, מכפילים את כמותם ב-3.

לחמניות שוקולד / עיבוד קל מאוד למתכון של אלי אברהם, קפה "טאטי"
עבור כ- 10-15 לחמניות, בהתאם לגודלן

רכיבים:
500 גרם (3 וחצי כוסות) קמח
300 מ"ל (1 ורבע כוסות) מים חמימים
25 גרם (3 כפות) קקאו
50 גרם (1/4 כוס) סוכר
4 גרם (חצי כף) שמרים יבשים
5 גרם (1/4 כף) מלח
120 גרם שברי שוקולד מריר או שוקולד צ'יפס מריר

הכנה:
1. מערבלים בקערה את הקמח, המים, הקקאו והסוכר במהירות איטית למשך 4 דקות.
2. מוסיפים את השמרים לתערובת ומערבלים היטב. וכעבור 2 דקות מוסיפים את המלח ומערבלים.
3. לשים את הבצק 5-6 דקות במיקסר במהירות בינונית, או 10 דקות בלישה ידנית, עד לקבלת בצק חלק ומבריק.
4. מוסיפים לבצק את השוקולד צ'יפס ומערבלים במהירות איטית עד לפיזור אחיד.
5. מעבירים את הבצק לקערה מקומחת, מכסים במגבת מטבח ומתפיחים בטמפרטורת החדר (24 מעלות) עד להכפלת הנפח. לאחר שהבצק הכפיל את נפחו מוציאים ממנו את האויר ע"י תפיחות קלות.
6. מעצבים ללחם או לחמניות – לעיצוב לחם: חוצים את הבצק, יוצרים עיגול מכל מחצית. לעיצוב לחמניות: חותכים מהבצק חתיכות בגודל הרצוי, יוצרים עיגול. משקל מומלץ לכל לחמניה: 100 גרם.
7. מניחים את הלחם או הלחמניות המעוצבים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מכסים במגבת מטבח ומתפיחים למשך שעה עד שעה וחצי.
8. כחצי שעה לפני האפיה, מחממים את התנור ל-220 מעלות.
9. לפני הכנסת הלחמים לתנור משפריצים מים באמצעות שפריצר לחלל התנור, ליצירת סביבה לחה שתתרום לקראסט קשיח יותר של הלחמניות. חורצים חתכים אלכסוניים על גבי הלחמניות באמצעות סכין חדה ולא משוננת.
10. מורידים את הטמפ' בתנור ל-200 מעלות ומכניסים את הלחמניות. אופים 15-20 דקות עד שמתחילות להשחים או עד שנקישה על אחת הלחמניות מפיקה צליל חלול.
11. מצננים לפחות 15 דקות לפני ההגשה.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

יש לי אהבה עצומה לבננות מאז ילדותי המוקדמת מאוד. אמא שלי אוהבת לספר איך כשהפסקתי לינוק, האוכל המוצק (הכל יחסי, כן?) הראשון שאכלתי היו בננות, ובמשך כמה חודשים טובים סירבתי לשכן כל מזון אחר מלבדן בפי הקטן והמפונק (את ה"מפונק" אני הוספתי).

ואהבה הזו, כאמור, דבקה בי ונשארה איתי עד ימינו אנו, בהם כל מתכון המכיל בננות שאני רואה, ישר תופס את תשומת ליבי והרבה פעמים מקבל עדיפות על פני אחרים. אז כמובן שאני אוהבת מאוד עוגות בננה בחושות, אם אפשר עם משהו קראנצ'י בפנים – מה טוב, וטארטים למיניהם המכילים בננה עושים לי את זה לחלוטין, אבל עוגיות בננה? מעולם לא טעמתי. מעולם אפילו לא חשבתי על הרעיון הפשוט אך הגאוני הזה.

חמאה וסוכר, לאחר הקרמה

לפני כמה חודשים ביצעתי הזמנה מכובדת של ספרי בישול ואפיה מאמזון, וספר העוגיות של מרתה סטיוארט ביניהם. ישר כשקיבלתי אותו דפדפתי וסימנתי לי מתכונים מבטיחים וזה כמובן היה ביניהם, והוא גם הראשון שיצא לי להכין מהספר (אמרנו הרי שבננות מקבלות עדיפות). העוגיות האלה פשוט מעולות, חברים! עשירות במרכיבים קראנצ'יים שאני מאוד אוהבת למצוא בתוך מאפים – שוקולד צ'יפס, אגוזי מלך וגם שיבולת שועל, מרקם העוגיה רק ועוגתי, בדיוק כפי שמובטח בספר, וטעם הבננה מלווה את כל השאר הטעמים באופן נפלא ומתואם, שאינו משתלט על שאר הטעמים.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגיות:

* בעיה אחת הייתה לי עם העוגיות האלה – במתכון המקורי מצוין להוסיף כפית אחת של מלח גס. התלבטתי עמוקות ובסוף החלטתי לנהוג כמנהגי בקודש ולהיצמד להנחיות המתכון בפעם הראשונה שאני מכינה אותו. היתרון של המלח הגס, הוא שאפשר לפגוש גרגר מלח פה ושם בעוגיות, ואז מקבלים מליחות שמשתלבת (או לא, לפי דעתי ולפי דעת מרבית הטועמים) עם המתוק. אז אני מביאה כאן את המתכון עם כמות המלח שהגיונית לי, אבל אם אתם חסידי שילוב מתוק-מלוח, לכו על כפית שלמה של מלח גס.

* גם כאן, כמו במתכוני עוגיות אחרים, נדרשת הקרמה של חמאה וסוכר. החמאה צריכה להיות רכה, ואם שכחתם להוציא אותה מראש מהמקרר, זכרו שאתם תמיד יכולים לרכך אותה במיקרו באינטרוולים של 30 שניות בכל פעם, ובדיקה בין פעם אחת לבאה אחריה אם החמאה כבר התרככה דיה (כלומר שאפשר לדחוף אצבע לתוכה בקלות ויישאר חור לאחר שתוציאו אותה), אך לא נמסה!

* מתכוני עוגיות לרוב מניבים יותר מתבנית אחת של עוגיות. עם זאת, אני תמיד מקפידה לאפות כל תבנית בנפרד, במרכז התנור, על מנת להבטיח אפיה כמה שיותר אחידה של העוגיות. כמובן שאפשר לאפות שתי תבניות במקביל, אך אז צריך להיות עם היד על הדופק במהלך האפיה, ולהזיז ברגע המתאים את התבנית הקרובה יותר לגוף החימום למקום אחר. מי צריך את כל הלחץ הזה? תנו לכל תבנית את מלוא תשומת הלב והעוגיות יחזירו לכם אהבה.

עוגיות בננה, שוקולד צ'יפס ואגוזים / עיבוד קל מאוד למתכון מתוך הספר Cookies של מרתה סטיוארט
עבור כ-40 עוגיות

רכיבים:
1 כוס קמח לבן רגיל
1/2 כוס קמח מלא
1/4 כפית מלח
1/2 כפית סודה לשתיה
160 גרם חמאה, רכה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום בהיר (דמררה)
1 ביצה גדולה
1 1/2 כפיות תמצית וניל
1 בננה גדולה, מרוסקת לרסק באמצעות מזלג או מעבד מזון
1 כוס שיבולת שועל
200 גרם שוקולד צ'יפס מריר
1/2 כוס אגוזי מלך קלויים וקצוצים גס

הכנה:
1. מחממים תנור ל - 190 מעלות.
2. מערבבים יחד בקערה את שני סוגי הקמח, את המלח והסודה לשתיה.
3. שמים את החמאה ואת שני סוגי הסוכר בקערת מיקסר ומקציפים באמצעות וו גיטרה במהירות בינונית עד לקבלת תערובת תפוחה ואורירית. ניתן לעשות פעולה זו גם ידנית באמצעות מטרפה. מורידים את מהירות ההקצפה ומוסיפים את הביצה ואת תמצית הוניל. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מוסיפים את הבננה ומערבבים.
5. מוסיפים את תערובת הקמחים ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים פנימה את שיבולת השועל, השוקולד צ'יפס ואת אגוזי המלך ומערבבים עד להטמעה אחידה שלהם בתערובת.
6. על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה מעצבים את העוגיות – נעזרים לשם כך בשתי כפיות.  ממלאים כפית אחת בתערובת, ובעזרת הכפית השניה מעצבים אותה לצורת עיגול יפה ומורידים אותה לתבנית. הקפידו לשמור על רווחים נאים של 4-5 ס"מ בין כל עוגיה לשכנותיה, היות שהן מתפשטות במהלך האפיה.
7. אופים 12-13 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות. הקפידו לסובב את התבנית פעם אחת במהלך האפיה כדי להבטיח אפיה אחידה.
8. מוציאים מהתנור ומצננים בתבנית 5 דקות, לאחר מכן מרימים את העוגיות יחד עם נייר האפיה שמתחתיהן ומעבירים לצינון על רשת.
9. שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר. מרתה כותבת שהן נשמרות למשך יומיים, אצלנו הן נמצאות כבר 4 ימים ומצבן עדיין מצוין וטעים ביותר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

ניר, חבר טוב של אבי מהעבודה, הזמין אותנו לדירה שלו לפני שבועיים, לראות את תוכנית הגמר של האח הגדול. זו אולי הנקודה לציין שאני משתייכת לאסכולה של אנשים שצפו בתוכנית והודו בכך בפה מלא. הרבה מהמכרים של אבי ושלי הרימו גבה לא פעם על היותנו מרותקים למסך בכל ראשון ושלישי החל מהשעה 21, אבל כמו שאני לא מאמינה בכך שבגדים עושים את האדם, או כל דבר חיצוני לצורך העניין, כך איני מאמינה באמרה שהלכה והתפתחה במהלך חודשי השידור של התוכנית הזו, של "אמור לי אם אתה רואה האח הגדול ואומר לך מי אתה". אלה שני הסנט שלי בנושא האח הגדול. עכשיו אפשר להמשיך למתוקים

שוקולד בתהליך המסתו (אני ממיסה אותו בד"כ במיקרו, בסבבים של 30 שניות כל אחד, ומערבבת בין אחד לשני, על מנת שהשוקולד לא יישרף)

אז היות שהתארחנו אצל ניר (אז מה אם זה מרחק 10 דקות מהבית שלנו?), כמובן דגדג לי באצבעות להביא עוגה. אבל כל העסק נקבע די ברגע האחרון, אז לא היה לי זמן למשהו מושקע. ואז, בדיוק בזמן, נזכרתי שראיתי את העוגה הזו בבלוג המופלא של פאני, בחורה צרפתיה מאוד מוכשרת שחיה את החלום שלה (עבודה בפטיסרי מאוד מצליח) על גדות הריביירה הצרפתית.

העוגה, לפני כניסתה לתנור

הפרשתי לי מעט מבלילת העוגה לתוך 2 תבניות מאפינס חד פעמיות, כי אחרי הכל אני לא יכולה להביא עוגה למפגש, מבלי לדעת בכלל אם היא טעימה או לא. ברגע ששפתי פגשו בתערובת הרכה שעוד לא הספיקה להתקרר – התאהבתי במקום! עוגת שוקולד שנראית יחסית רגילה ותמימה, תופסת אותך לא מוכן לגמרי כשאתה טועם אותה. כל כך עשירה ופאדג'ית מבפנים, טעם עמוק של שוקולד יחד עם מתיקות נעימה. בטח כבר סיפרתי לכם שאבי אומר שאני מפריזה בהצהרה "זה ה_____ הכי טעים שאכלתי", אבל כשאמרתי לו ביחס לעוגה הזו שהיא השוקולדית הכי טעימה שאכלתי, הוא חשב רגע ואז אמר בפשטות "כן".

במתכון המקורי מופיע גם סירופ שמכינים מסוכר, מים וקקאו. הכנתי אותו והזלפתי מעט ממנו על העוגות הקטנות שהכנתי לי בצד, לאחר שכבר טעמתי מהן ללא הסירופ. בעיני הסירופ הביא איתו מתיקות בלתי נסבלת ובסופו של דבר זרקתי אותו ולא השתמשתי בו כלל לעוגה. מאז הבאתי את העוגה גם להדלקת נרות חנוכה שחברים שלנו, דניאל ודנה, אירחו אצלם בבית, וגם שם היא הייתה להיט היסטרי. 

אם אתם במצב רוח לצורות נחמדות, אפשר לחתוך את העוגה לפרוסות ומכל פרוסה לקרוץ צורות בעזרת חותכן עוגיות

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* במתכון המקורי פאני מציינת שאפשר להכין את העוגה ידנית, על ידי בחישה בעזרת כף עץ. ניסיתי בפעם הראשונה להכין אותה כך, אך היה לי בלתי אפשרי כמעט לאחד את כל החומרים – יש כמות לא מעטה של חומרים והחמאה, שהיא אמנם רכה אבל לא נוזלית, גם כן מקשה על כל העסק. העברתי למיקסר ותוך שניות הייתה לי בלילה אחידה. אז את המתכון הזה אני בהחלט ממליצה להכין במיקסר, אלא אם כן ידיכם איתנות דיין לביצוע עבודת בחישה נמרצת.

* טיפ שלמדנו בקורס קונדיטוריה – עוגות בחושות שאופים בתבנית אינגליש קייק נוטות להתבקע בחלקן העליון. ניתן לשלוט על מיקום הבקע כך שיהיה בדיוק באמצע העוגה. איך עושים זאת? פשוט מעבירים קלף פלסטיק או סכין (אבל אז נזהרים מאוד לא לשרוט את תחתית התבנית) במרכז העוגה לפני הכניסה שלה לתנור, ואז בעצם אנחנו קובעים את מיקומו של הבקע כך שיהיה יפה, סימטרי ובמרכז העוגה.

* אם אתם כמוני, ולפעמים שוכחים להוציא מראש חמאה מהמקרר עבור מתכונים שדורשים חמאה רכה, חתכו אותה לקוביות, שימו בקערה קטנה והכניסו למיקרו ל-10 שניות בכל פעם, ובדקו אם היא רכה. אצלי בד"כ נדרשים שני סבבים של 10 שניות כל אחד. שימו לב שהחמאה צריכה להיות רכה מאוד למגע, אך לא נוזלית!

עוגת אולטרה שוקולד / עיבוד קל מאוד למתכון של נייג'לה לוסון
עבור תבנית אינגליש קייק גדולה בגודל 30X11 ובגובה 7 ס"מ

רכיבים:
200 גרם (1 כוס ועוד 2/5 הכוס) קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו (מומלץ לנפות, למניעת גושים)
275 גרם (1 כוס ועוד 3/8 הכוס) סוכר
175 גרם חמאה, רכה
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
175 גרם שוקולד מריר, מומס
80 גרם (1/3 כוס) שמנת מתוקה
125 גרם (1/2 כוס) מים רותחים

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 170 מעלות. משמנים תבנית בחמאה ושוטחים עליה נייר אפיה (משמנים קודם לכן על מנת שנייר האפיה לא יזוז ממקומו), מסדרים אותו על גבי התבנית.
2. שמים בקערת המיקסר את כל המרכיבים מלבד המים הרותחים ומערבבים, בעזרת וו גיטרה, עד לקבלת תערובת אחידה.
3. מוסיפים את המים הרותחים לאט לאט, תוך כדי ערבוב, ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מעבירים את תערובת העוגה לתבנית, ומשטחים את החלק העליון באופן נאה. אם רוצים, חורצים מקום לבקע של העוגה (ראה טיפים).
5. אופים כ- 50-60 דקות, או עד שהעוגה יציבה למגע. אפיית יתר תגרום לייבוש ולמרקם פחות פאדג'י, אז שימו לב לקראת סוף האפיה – אם אתם נוגעים בעוגה והיא כבר לא רוטטת אלא יציבה למגע, אפשר להוציא אותה מהתנור.
6. מצננים את העוגה.
7. לפני ההגשה ניתן לבזוק אבקת קקאו הולנדי או אבקת סוכר על העוגה. ניתן גם לפזר שוקולד (חלב, לבן או מריר) מגורר מעל.
8. שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

יש פעמים שבא לי לאפות כדי לספק את החשק למתוק שמתעורר אצלי באופן הרבה יותר מדי תדיר. בפעמים האלה אני צריכה סיפוקים מהירים, מתכונים קצרים שאני יכולה לתקתק ותוך שעה כבר ליהנות ממוצר מוגמר. בפעמים האחרות בא לי להשקיע במתכונים שדורשים סבלנות על פני שלבי הכנה מרובים, והרכבת המאפה הסופי מכל שלבי הביניים הללו. גם כשצריך להרשים בקינוח מושקע, אלה הם המתכונים שאני אבחר.

כאן הכנתי את הקאפקייקס בלי הביסקויטים או השוקולד המריר, ובכל זאת הכנתי 24 מהם, לכן יצאו מעט נמוכים. ראה טיפים בנושא.

 שתי חברות שלי שהתחילו לעבוד באותה חברה היו צריכות להכין שתיית כניסה לחברה. הן ביקשו את עזרתי בהכנת שני סוגי קינוחים מרשימים, וכמובן שנרתמתי למשימה בשמחה. אחד הקינוחים שבחרתי להכין איתן היה טארט מוס גבינה ופירות טריים, טארט נהדר שקל מאוד להכין אותו. הקינוח השני היו הקאפקייקס האלה, שראיתי בתכנית של מארתה סטיוארט לפני כמה שבועות, במסגרת שבוע קאפקייקס שהיא אירחה בתוכנית. אלה הקאפקייקס הכי נמכרים בחנות מאוד מצליחה בסיאטל בשם Trophy Cupcakes. יש להם קראסט פריך של ביסקויטים בחמאה, מעל זה שכבת שוקולד מריר, מעליהם תערובת שוקולדית בחושה ונהדרת ומעל כל זה עיטור של מרנג בטעם מארשמלו נפלא החרוך ע"י מבער. 3 מרקמים שונים בקאפקייק אחד, שילוב מעולה והטעם נהדר גם הוא. הבנות דיווחו שהשתייה הוכתרה כהצלחה ושהקאפקייקס והטארט חוסלו במהירות האור. אם אתם במצב רוח מעט השקעתי, נסו אותם גם כן, ותהנו מכל ביס.

שימו לב לתחתית הקריספית, למרכז השוקולדי הרך ולציפוי המרנג האורירי. שלושה מרקמים שונים שמשתלבים נפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי הקאפקייקס:

* אין לכם מבער? לא נורא, אפשר לחרוך את המרנג גם מתחת לגריל בתנור. משאירים את התנור פועל לאחר סיום אפיית הקאפקייקס באותה טמפ' ומעבירים למצב גריל. בינתיים מכינים את המרנג לפי ההוראות, מזלפים ואז מכינים לתנור שוב עד שהמרנג משחים לפי טעמכם.

* לא בא לכם להשקיע? אפשר לוותר על שתי השכבות של הביסקויטים והשוקולד, ולהכין פשוט קאפקייקס עם ציפוי מארשמלווי רך וטעים. הקאפקייקס ייצאו יותר נמוכים מהרגיל, אז יש לכם גם את האופציה להכין שניים-שלושה פחות ושהנותרים יהיו גבוהים כמו שצריך.

* 8 חלבונים לציפוי? השתגעת, מירי?? לא, לא השתגעתי יש הרבה מתכונים שגורמים לי לצבור חלבונים במקפיא, כמו שסיפרתי לכם בעבר. השיא שלי היה 22 חלבונים קפואים(!!). זו אחלה דרך לנצל אותם.
דבר נוסף – אתם יכולים להכין מחצית מהציפוי ולתת ציפוי פחות מפואר לקאפקייקס (הכמות המצוינת תספיק בדיוק לציפוי 24 קאפקייקס כמו שרואים בתמונה, כלומר כמות יפה מאוד של ציפוי על כל קאפקייק).

את מעט שאריות המרנג זילפנו על פני עוגיות שהכנו משאריות הבצק הפריך שנותר מהטארט. אחלה ניצול שאריות

קאפקייקס שוקולד עם קראסט פריך וציפוי מרנג / עיבוד למתכון של מאפיית Trophy Cupcakes, סיאטל
עבור 24 קאפקייקס

רכיבים:
2 כוסות + 2 כפות סוכר
1 3/4 כוסות קמח
3/4 כוס + 1 כף אבקת קקאו רגילה (לא הולנדי)
1 1/2 כפיות סודה לשתיה
1 1/2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית שטוחה מלח
2 ביצים גדולות
1 כוס חלב
1/2 כוס שמן קנולה
2 כפיות תמצית וניל
1 כוס מים רותחים
1 1/2 כוסות פירורי ביסקויטים
80 גרם חמאה, מומסת
2 כפות מיץ תפוזים
150 גרם שוקולד מריר, מגורר או קצוץ דק

לציפוי המרנג:
8 חלבונים
2 כוסות סוכר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים קלות 2 תבניות מאפינס סטנדרטיות ושוטחים בהן עטרות נייר (אני משתמשת בעטרות מס' 5) למאפינס.
2. בקערת מיקסר שמים את הסוכר, מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו, סודה לשתיה, אבקת אפיה, מלח. מוסיפים את הביצים. מערבבים בעזרת וו גיטרה עד לקבלת תערובת אחידה.
3. בקערה אחרת שמים את החלב, השמן, תמצית הוניל והמים הרותחים. מערבבים היטב. מוסיפים את קערת הנוזלים לקערת הקמח ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. הקפידו לגרד את דפנות המיקסר במהלך הערבוב, על מנת שלא ישארו שם חלקים לא מעורבבים.
4. מערבבים בקערה את הביסקויטים המרוסקים, החמאה המומסת ומיץ התפוזים. מנסים לאסוף קצת מהתערובת בין שתי אצבעות – אם היא עדיין פירורית מאוד ולא מצליחה להתגבש כאשר מצמידים את האצבעות, מוסיפים עוד כף של מיץ תפוזים וכך עד שמצליחים לאסוף מעט מהתערובת בידיים, ללחוץ אותה ביחד והיא לא מתפוררת מיד.
5. שמים כף אחת מתערובת הביסקויטים בכל תחתית של עטרת נייר. מהדקים היטב לתחתית בעזרת כף או תחתית של כוס קטנה מספיק כדי להיכנס פנימה. מעל מניחים כפית של שוקולד מגורר. את הביסקויטים והשוקולד (אם נותר) שומרים לפיזור מעל בלילת הקאפקייקס.
6. מכניסים לתנור ואופים כ-5 דקות, או עד שהתחתיות מתחילות להזהיב.
7. מוציאים מהתנור וממלאים כל שקע עד ל-3/4 מגובהו בבלילת הקאפקייקס. מפזרים מעל כף מתערובת הביסקויטים ומעט שוקולד קצוץ, אם נותר.
8. מחזירים לתנור ואופים כ- 15-20 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז אחת העוגות יוצא יבש. מומלץ לסובב את התבנית פעם אחת במהלך האפיה, על מנת להבטיח אפיה אחידה.
9. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין.
10. מכינים את הציפוי: שמים את החלבונים והסוכר בקערה חסינת חום. שמים את הקערה מעל סיר עם שכבה דקה של מים רותחים (ביין מארי), מערבבים תוך כדי חימום. מסירים מהאש כאשר הרוב המוחלט של גבישי הסוכר נמסו.
11. מעבירים למיקסר ומקציפים עד לקצף יציב (עד אשר מוציאים את המקצף והגבעה שנוצרה עליו נשארת יציבה ולא נוטה הצידה). מעט לפני סוף ההקצפה מוסיפים את תמצית הוניל.
12. בעזרת שק זילוף וצנטר חלק 9 מ"מ או צנטר משונן מזלפים את הציפוי מעל הקאפקייקס. אם לא מתחשק לכם לזלף, אפשר גם למרוח את הציפוי על הקאפקייקס – שמים כף גדושה של ציפוי ומעצבים אותו לצורה נאה באמצעות הכף.
13. חורכים בעזרת מבער או מחזירים לתנור במצב גריל (ראה טיפים).

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

במדינות אחרות ישנה השלכת, הממלאה את המדרכות בעלים בשלל צבעי הקשת, ומבשרת את בוא הסתיו. אצלנו יש כמה סימנים אחרים, שהראשון מביניהם שאני נתקלת בו בכל שנה, מבשר לי ללא ספק שהוא כאן – הסתיו. לפעמים אני לא שמה לב אליו לפני הגשם הראשון, לעתים אחרות זה להתעורר מוקדם ולחפש את השמיכה בשעות הבוקר המוקדמות, שמתחילות להיות קרירות. אבל מעל כל אלה עומד סימן מובהק אחד – הקרמבו שממלא את הפיצוציות והסופר מרקטים. כשהקרמבו מגיע, כבר אין לאף אחד ספק.

יש לא מעט מתכוני קרמבו שמסתובבים ברשת ובספרי המתכונים השונים, אבל אף אחד מהם לא מדבר אלי כמו הקרמבו המקורי. כן כן, זה העטוף נייר כסף דק, זה שהביס הראשון בו ממלא את הפה בענן של מתיקות טעימה. אני אישית מעדיפה את הקרמבו שלי בטעם וניל, אבל ברור לי שכמו שאין קונצנזוס על איך אוכלים מילקי, גם לא יהיה קונצנזוס לגבי מה עדיף – קרמבו מוקה או קרמבו וניל, או על איך אוכלים את הקרמבו, לצורך העניין.

פירורי ביסקויטים

מתישהו לאורך השנים גיליתי שהקרמבו מורכב מקצף חלבונים לא אפוי. מאז הפסקתי לאכול קרמבו, באופן גורף. מזל שמאוחר יותר התחלתי להתעניין מאוד בעולם הקונדיטוריה ואז גיליתי שהחלבונים מחוממים לפני כן לטמפ' של 60 מעלות, וזה הורג את מרבית החיידקים הפוטנציאליים בהם, והידיעה הזו החזירה אותי למוטב

אז לכבוד הסתיו הבא עלינו לטובה, קבלו מתכון לקרמבו אמיתי תוצרת בית, דומה מאוד לזה הקנוי. את העוגיה אלתרתי מפירורי ביסקויט פתי בר עם תוספת – היא יצאה קרנצ'ית ומוצלחת מאוד, בעלת ארומה תפוזית עדינה ומופלאה. את המילוי הכנתי לפי מתכון של חברת פלדמן, וטעמו זהה לטעמו של המילוי המקורי. לצורך הציפוי שילבתי בין המתכון של פלדמן, שהניב תערובת סמיכה מדי ובלתי אפשרית לעבודה, עם מתכון של קרין גורן, שמוסיפה שמן לשוקולד על מנת לדלל אותו. הציפוי יוצא רך יותר מאשר זה של הקרמבו הקנוי, ולכן מומלץ לשמור את הקרמבו במקרר ולהוציא החוצה כמה דקות לפני שרוצים לאכול. מה שכן, השימוש בשוקולד איכותי, הקפיץ את הציפוי לכמה דרגות מעל הציפוי של זה הקנוי.

כמה הערות וטיפים לגבי הקרמבו:

* אני קרצתי מהבצק עוגיות בקוטר קטן מדי (כ-4 ס"מ), שלא הצליחו להחזיק כמות טובה של מלית עליהן, והיחס בין כמות המלית לכמות הציפוי היה לא מושלם. ממליצה ללכת על קוטר של 6-8 ס"מ לכל עוגיה.

* הדרך הטובה ביותר למלא את העוגיות במלית היא לזלף אותה על פניהן. אל חשש, התהליך די פשוט – לוקחים שקית זילוף, מכניסים לתוכה צנטר (פיית זילוף) חלק בקוטר 10 מ"מ, מחזיקים את היד באויר במרכז העוגיה, קרוב מאוד אליה אך לא ממש נוגע, ומתחילים לזלף. ברגע שכל בסיס העוגיה מתמלא קרם, מגביהים מעט את היד וממשיכים באותו אופן עד שיש מספיק מלית על גבי העוגיה.
לא מתחשק לכם להשקיע? אפשר גם לקחת כף גדושה של מלית ולהניח אותה על העוגיה, ולעצב באמצעות הכף מראה נאה ומסודר ככל האפשר.

* איך מצפים את הקרמובאים שלנו? פשוט ע"י טבילתם בתערובת השוקולד-חמאה-שמן (ולא הפוך – ע"י זילוף השוקולד מעליהם).

קרמבו וניל / בהשראת מתכון של חברת "פלדמן"
עבור כ-40 קרמבואים קטנים או כ- 30 בינוניים

רכיבים:
לעוגיות:
170 גרם ביסקויטים פתי-בר
100 גרם חמאה, מומסת
2-3 כפות מיץ תפוזים

למלית:
5 חלבונים
1 כוס סוכר
1 כף ג’לטין
3 כפות מים
1 כפית תמצית וניל

לציפוי:
300 גרם שוקולד
100 גרם חמאה
שמן, לדילול

הכנה:
1. מכינים את העוגיות: מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מרסקים את הביסקויטים במעבד מזון. מוסיפים להם את החמאה המומסת ומערבבים ליצירת תערובת פירורית. מוסיפים 2 כפות מיץ תפוזים, מערבבים, ובודקים האם הבצק שנוצר כבר מספיק דביק על מנת ליצור ממנו כדור. אם לא, מוסיפים את כף המיץ הנוספת, אחרת מוותרים עליה.
3. מרדדים את הבצק שנוצר, קורצים ממנו עיגולים בגודל הרצוי (ראה טיפים), אפשר ע"י כוס, או חותכן עוגיות עגול.
4. מניחים את העוגיות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה, מעבירים לתנור ואופים כ-12 דקות, או עד שהעוגיות מתחילות להזהיב.
5. בינתיים מכינים את המלית: בסיר כפול (באן מרי) מחממים את החלבונים והסוכר עד לטמפרטורה חמימה (בערך 60 מעלות צלזיוס, או עד שהסוכר נמס כמעט לחלוטין) תוך כדי בחישה. מסירים מהאש.
6. מניחים את הג'לטין והמים בקערה. משאירים כך למשך 15 דקות. מכניסים למיקרו למשך 30 שניות, מוציאים ומערבבים. מקציפים את החלבונים ומוסיפים את הג’לטין ואת תמצית הוניל. ממשיכים להקציף עד שהתערובת מתקררת, ומתקבל קצב קשה ויציב.
7. מזלפים את המילוי מעל העוגיה (ראה טיפים). מקפיאים את הקרמבואים (הלא מצופים עדיין) עד לסיום הכנת הציפוי.
8. מכינים את הציפוי: ממיסים (בסיר כפול או במיקרו) את השוקולד והחמאה. אם עושים זאת במיקרו, מקפידים לעשות את זה בכל פעם למשך 30 שניות ולערבב בין פעם לפעם, זאת כדי להימנע מלשרוף את השוקולד. מצננים את התערובת למשךרבע שעה. בשלב זה התערובת תהיה סמיכה מכדי לצפות בה את הקרמבו, נוסיף לה שמן, כף אחר כף (אני השתמשתי בערך ב-3 כפות שמן), עד שמגיעים למרקם מספיק דליל של השוקולד שיאפשר לטבול את הקרמבואים הקפואים למחצה בתוכו. טובלים כל קרמבו בתוך קרם השוקולד, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, להתקשות. שומרים במקרר, ומוציאים מספר דקות לפני ההגשה.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.