את השימוש המבורך בלימון באפייה אני מכירה עוד מימי ילדותי. סבתי הייתה מכינה ברומניה עוגות מבושמות ומלאות ניחוחות, כאלה שכל ביס מהן ממלא את הפה בשלל טעמים ותחושות. כששאלתי אותה לראשונה מה סוד הקסם הזה, היא לחשה לי כמשתפת אותי בסוד הכי כמוס, "גרידת לימון".

קצף הביצים והסוכר

מאז אני כמובן חסידה גדולה מאוד של הוספת גרידה ו/או מיץ לימון בבלילות של עוגות, קרפים, בבצקים של עוגות שמרים, בבצקים פריכים של עוגיות או תחתיות טארטים ובמה לא. גם הקיורטוש שכבש את ליבנו בשנים האחרונות, לטענתי מכיל כמות נכבדה של מיץ לימון, מה שמעניק לו את הטעם הכ"כ ארומטי. אבל את זה עוד לא הצלחתי לברר סופית.

לפוסט השבוע תכננתי מאפה כלשהו העושה שימוש במשמשים. אבל רצה הגורל וראיתי את המתכון הזה לעוגות-מיני לימוניות ומפתות, בבלוג המצוין שממנו לקחתי לפני כמה שבועות את המתכון ללחמניות הפרעצל (שאגב הוכנו אצלנו כבר אולי 10 פעמים מאז שגיליתי אותן, מומלצות ביותר!). להעשרת המרקם, החלפתי את היוגורט הרגיל ברוויון, שאכן יצר מאפים רכים, ממש כריתיים (מלשון כרית), שארומה לימונית נעימה ולא משתלטת נודפת מכל ביס בהם.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אני מתה על חתיכות שנותנות את האלמנט הקראנצ'י בעוגות. הרגישו חופשי להוסיף כאן אגוזים קצוצים דק מכל סוג שיבוא לכם עליו. במקרה הזה אני הוספתי שבבי שוקולד מריר (2 חופנים נדיבים, כ-50 גרם) שגם הולכים מצוין. אני מנחשת ששוקולד לבן גם ייתן קונטרה יפה לחמצמצות המעודנת של הלימון.

* לא אוהבים עוגות על בסיס שמן? אין בעיה, החליפו אותו באותה כמות (חצי כוס, 115 גרם) של חמאה מומסת.

* אפשר בהחלט להכין את העוגה בתבניות מאפינס או בריוש, לקבלת עוגות אישיות, שתמיד מרשימות יותר.

* בעת הכנת העוגה הזו גיליתי שקרה לי דבר שמעולם עוד לא קרה לי – היה לי מעט מאוד קמח (בד"כ אני מחזיקה סטוקים!). אז השתמשתי בפועל בכוס אחת קמח לבן, 3/4 כוס קמח מלא ו- 1/4 כוס קמח לחם. פחדתי מאוד מהתוצאה, שכאמור יצאה רכה להפליא. אז הרגישו חופשי להחליף 3/4 כוס מכמות הקמח במתכון בקמח מלא.

* טיפ כללי באפיה – אם אתם מגלים שבמהלך האפיה פני מאפה מסויים מתחילים להזהיב כאשר תוכו עדיין אינו אפוי כלל, הניחו יריעת נייר כסף באופן רופף מעל המאפה.

עוגת לימון מעודנת / עיבוד של מירי רביבו למתכון מגליון נובמבר 2008 של מגזין Taste
עבור עוגה בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
2 ביצים גדולות, בטמפ' חדר
200 גרם (1 כוס) סוכר
גרידה מלימון אחד גדול
2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
1 כפית תמצית וניל
280 גרם (2 כוסות) קמח לבן (להחלפה חלקית בקמח מלא, ראה טיפים)
2 כפיות אבקת אפיה
250 מ"ל (כוס מלאה) רוויון
120 מ"ל (חצי כוס) שמן קנולה

אבקת סוכר, לציפוי

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 180 מעלות ומברישים בחמאה את התבנית בה נשתמש.
2. מקציפים במיקסר או ידנית את הביצים והסוכר עד לקבלת תערובת יציבה ותפוחה.
3. מוסיפים גרידת לימון, מיץ לימון ואת תמצית הוניל ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מנפים יחד אל קערה גדולה את הקמח ואבקת האפייה ומערבבים היטב.
5. מוסיפים את תערובת הביצים לתערובת הקמח ומקפלים בעדינות רק עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מוסיפים פנימה את הרוויון ואת השמן וטורפים בעדינות רק עד לקבלת תערובת אחידה.
7. אופים כ- 35-40 דקות או עד אשר העוגה מזהיבה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא עם פירורים לחים.
8. מקררים 10 דקות בתוך התבנית ולאחר מכן מחלצים מהתבנית, להמשך צינון על רשת.
9. מאבקים באבקת סוכר (אם רוצים כמובן) ומגישים.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

וכשאני אומרת "דב", הכוונה לקיצור השם דבורה באנגלית (Deb). כשאני רואה מתכון שמקורו הוא "אמא של …", או יותר טוב אפילו "סבתא של …" ישר הוא מושך אותי להכינו ומשרה בי תחושה ביתית. מתכון כזה עם 200+ תגובות באחד מבלוגי האוכל היותר יפים שיש, עושה לי את זה שבעתיים.

אז למרות שהעוגה הזו מאוד מתאימה לעונת החורף שאנו מצויים בה כעת, אני הכנתי אותה לראשונה דווקא בסתיו, לפני כמה שבועות טובים כבר, שלא נאמר חודשים. אבל חיכיתי בסבלנות ולא סיפרתי לכם עליה עד היום, כי חשבתי שבעונה הזו, היא תתאים אפילו יותר. ערב חורפי קריר, וניחוח עוגת תפוחים הנאפית לה לאיטה עולה מן התנור וממלא את כל הבית – מה עוד יכול הבן אדם לבקש? למרות שלדעתי, אין כזה דבר עונה מתאימה לעוגת תפוחים, שהרי אני אשמח לפרוסה ממנה בכל עונה.

אם אתם צריכים עוגה פרווה, אז בכלל התמזל מזלכם, כי בקינוחי פרווה מילת המפתח היא, הרבה פעמים, פשרה. אבל לא כאן! כאן אנחנו מדברים על עוגה עשירה מאוד בניחוחות וטעמים, וללא ספק אחת מעוגות התפוחים הכי משובחות שטעמתי. פשטות ההכנה שלה היא עוד יתרון עצום, ולמעשה אחרי שכל זה נאמר, כבר אין לכם סיבה לא להכין אותה.

ועכשיו לפרידה הזמנית – אבי (בעלי) ואני טסים הלילה לחופשה של חודשיים וחצי בדרום אמריקה, ולכן גם Room for Dessert יוצא לחופשה. אני אמשיך לעדכן מדי פעם בצילומים והגיגים על קינוחים מעניינים שנפגוש שם, ועד אז חברים יקרים, שמרו על עצמכם ונתראה בצד השני.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אם לא חשוב לכם שהעוגה תהיה פרווה, תרגישו חופשי להחליף את מיץ התפוזים בחלב, שמנת מתוקה או חמוצה – לקבלת עוגה במרקם עשיר יותר.

* אני מתה על אגוזי מלך בעוגות, אבל לצערי אבי לא חולק איתי את האהבה הזו. אם גם אתם לא בקטע של אגוזי מלך, אין שום בעיה להשמיט אותם לחלוטין או להחליף אותם באחרים – פקאנים יתאימו כאן מאוד.

עוגת התפוחים של אמא של דב / מתכון מהבלוג Smitten Kitchen
עבור תבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ

רכיבים:
6 תפוחים בינוניים מזן גרני סמית'
1 כף קינמון
5 כפות סוכר

2 כוסות ועוד 3/4 כוס קמח מנופה
1 כף אבקת אפיה
1 כפית מלח
1 כוס שמן צמחי
2 כוסות סוכר
1/4 כוס מיץ תפוזים
2 וחצי כפיות תמצית וניל
4 ביצים
1 כוס אגוזי מלך קצוצים גס

הכנה:
1. מחממים תנור ל 180 מעלות. משמנים את התבנית.
2.  קולפים את התפוחים, מוציאים את הליבות שלהם וחותכים אותם לקוביות בינוניות בגודלן. מערבבים עם הסוכר והקינמון ומניחים בצד.
3. מערבבים ביחד קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה גדולה. בקערה נפרדת טורפים יחד שמן, מיץ תפוזים, סוכר ותמצית וניל. מוסיפים את החומרים הרטובים לקערה עם החומרים היבשים, מוסיפים את הביצים בזו אחר זו ומערבבים. הקפידו שהתערובת תהיה אחידה ולא ייוותרו שאריות של חומרים לא מעורבבים בתחתית. 
4. מעבירים מחצית מבלילת העוגה לתבנית. מסדרים על פניה מחצית מהתפוחים (ללא הנוזלים שהצטברו בקערה). מעל התפוחים שופכים את שארית הבלילה ומעליה מסדרים את שארית התפוחים. אופים כשעה וחצי עד שעתיים, או עד שקיסם שמכניסים במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים. 
5. מאחסנים בקופסא אטומה בטמפ' החדר.

פרוסת קוזונאק (עוגת שמרים רומנית נהדרת, שכל כך התגעגעתי אליה). קנינו את העוגה בסופר שנקרא Real, זו תוצרת עצמית שלהם, והטעם שלה נפלא - כמעט זהה לזה שסבתא שלי הייתה מכינה. מומלץ בחום!

אמרתי לאבי לפני הנסיעה "מאמי, תתכונן לטעום אוכל נפלא", והוא באמת האמין לזה, שהרי הוא משוגע על האוכל שאמא שלי מכינה – חלק ממנו בישול רומני מסורתי. בפועל, כשהגענו, ראינו שחלק גדול מהמנות הזכורות לי כל כך לטובה מילדותי, הכילו בשר לבן, שאבי לא אוכל. בדיעבד הוא הכתיר את רומניה כ"ארץ השניצלים", ואכן אכלנו שם כמה שניצלים נהדרים, על אחד מהם עוד יסופר כאן באחד הפוסטים הקרובים. וכמו כל טיול שלנו, שבמתכוון או שלא, סובב ברובו סביב אוכל, כך קרה גם במקרה שלנו. אז למי מכם שמתכנן לנסוע לשם בקרוב, הנה הדברים כפי שאנחנו חווינו אותם.

בחור מחבל ארץ בשם Ardeal מכין בשר כבש לצלייה בשוק הלחם (מסתבר שבשוק לחם יש עוד דברים מלבד לחם)

הדבר הראשון שעליו הסתכלתי כמובן הוא מסעדות רומניות אסליות. למעשה, רוב המסעדות ברומניה הן כאלה, מלבד ניצנים שראינו פה ושם בבוקרשט, של מסעדות עם מטבחים עממיים – שתי איטלקיות וסינית אחת. מסעדה נפלאה שפקדנו כמה פעמים היא  "La Mama", שבתרגום חופשי אומר "אצל אמא". יש מגוון סניפים לרשת הזו, וכל מה שאכלנו שם היה מצוין. מומלץ במיוחד הלחם השחור שלהם (בתמונה), מרק כדורי הבשר החמצמץ המוזכר מעלה (לאלה מכם שאוכלים בשר לבן) ושניצל נהדר כפרי – בציפוי פתיתי תירס. זוהי מסעדה מאוד פופולרית גם בקרב מקומיים, בשל המחירים הסבירים והמנות הגדולות. אוכל גורמה לא תמצאו כאן, אבל אוכל מסורתי רומני טעים – בהחלט כן!

הלחם ב - La Mama

מסעדה נוספת שלא יכולתי כבר לחכות להגיע אליה היא "Carul cu Bere", מסעדה הממוקמת בבניין גותי עתיק ויפהפה, שפתוחה כבר 129 שנה. זכרתי אותה מאוד לטובה מילדותי, בפועל מצאנו בה סלט חצילים רומני נפלא, ממליגה המוגשת עם שמנת, יוגורט וגבינה נהדרת (זו הפעם השניה שאבי ניסה לטעום ולאהוב ממליגה. החלק של ה"לטעום" צלח, הבעיה התעוררה, שוב, בחלק של ה"לאהוב"). מעבר לזה המנות היו בינוניות למדי, וזה כולל פלטת בשרי כבש שנשמעה מאוד מבטיחה ולא הצליחה ממש לקיים. אבל האכזבה האמיתית שלי מבחינה קולינרית בטיול הזה הייתה הגילוי שאני כבר לא אוהבת (בכלל) קבב רומני. הוא הרגיש לי פשוט מלוח מדי בשני המקומות בהם טעמתי אותו. אגב, מחירי הקבב ברומניה זה דבר מצחיק, עולים משהו כמו 5 ש"ח ליחידה.

לזניית בקר נהדרת שאכלנו במסעדת Lombardi בברשוב, המומלצת מאוד!

הדבר השני שעניין אותי (אחרי מסעדות רומניות טובות) היה מה מצב הפטיסרי שם. כשעזבנו את רומניה בשנת 1989, היא לא הייתה משופעת בהרבה דברים, אבל פטיסרי מעודכן ונפלא בהחלט היה שם. באופן כללי אפשר לומר שעולם הקונדיטוריה שם עדיין מעודכן – ביחס לשנות התשעים… בבוקרשט אמנם מצאנו רשת מצוינת בשם French Bakery, המגישה מאפים מצוינים. אכלנו שם קרואסון חמאה נהדר וגם מאפין שוקולד צ'יפס רך, אורירי ועשיר בטעמו. עוד המון מוצרים שם נראו נפלא, אבל מה לעשות שהמקום בקיבתנו מוגבל כל כך?
מעבר לרשת הזו, מצאתי קונדיטוריות באותו מצב שהשארתי אותן פעם – חלונות ראווה מלאים בסברינות (מי אמר אייטיז?), עוגות טורט עתירות שכבות וקרם לבן, עוגות היער השחור ועוד כהנה וכהנה פניני עבר, שלא הכי מדברים אלי, אם נהיה כנים.

שני להיטים שגילינו מבחינת אוכל רחוב (האמת אחד גילינו, את השני הכרתי מזמן) היו רשת Fornetti ואשנבים קטנים לממכר סופגניות. כבר ביום הראשון שלנו שם ראינו תורים קטנים משתרכים מול האשנבים הקטנים בסניפי רשת Fornetti (מה יש לרומנים עם אשנבים קטנים?), ולא הבנו על מה כל המהומה. אבל איך אומר השיר של שריל קרואו? "If it makes you happy, it can't be that bad", אז החלטנו לנסות. אני חייבת לומר שהבורקסים הקטנים במילויים השונים שם, לוקחים בהליכה כל בורקס מעולה שאכלתי בארץ. כן, כולל את זה של פנסו בשוק לוינסקי! מאז, בכל פעם שעברנו ליד סניף שלהם לא יכולנו להחזיק את עצמנו מלקנות…
הסופגניות הרומניות הנהדרות זה משהו שאני זוכרת עוד מימי ילדותי, כשהייתי הולכת עם סבא שלי לשוק ותמיד היינו עוצרים בדרך, וקונים לי אחת ישר מהשמן. אז גם בימינו אנו ישנם עדיין המקומות לממכר סופגניות דרך אשנב קטן ברחוב, עם יותר סוגי מילויים מאשר היו פעם, ועדיין נפלאות בטעמן כתמיד.

מבחינת הקפה ברומניה, נחלנו אכזבה קלה. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות כמו איטליה, צרפת וספרד, שבהן לא היה מקום אחד עם אספרסו מאכזב, ברומניה רוב התערובות אכזבו. דווקא באחד הימים הראשונים שתינו קפה נפלא ב"Geisha Cafe", בית קפה חמוד המעוצב בסגנון יפני. מאז ניסינו לשווא לשחזר את ההצלחה.

גלידריות – כמעט ולא ראיתי גלידריות ברומניה. בברשוב, עיר מקסימה אגב (לפחות החלק העתיק בה) , אכלתי גלידה נפלאה, שהמחיר שלה היה די גבוה יחסית לרומניה (13 ש"ח לכדור) – לשם השוואה אכלנו שניה לפני כן שניצל וצ'יפס עם לחם וסלט ב – 18 ש"ח. עם זאת, היא מאוד מומלצת כי הייתה נפלאה בטעמה. הגלידריה ממוקמת ליד הכניסה השחורה ב – Piata Sfatului.

אבי ואני בבוקרשט

את היום האחרון שלנו שם בילינו בביתה של חברה של אמא שלי. שתינו קפה של בוקר וראינו טלויזיה, ופתאום ראינו שבפארק קרוב יש שוק לחם. הרי לא הגיוני שלא נלך! שמנו פעמינו לשם ואיזה כיף שעשינו את זה! מבחר דוכנים שמכרו סוגים שונים של לחם מילאו את המקום, ואפילו היו שם עמדות שבהן נשים הכינו לחם במקום. היה דוכן אחד שבו היה התור הכי ארוך, וזה כמובן גרם לי לחשוב ששם אני אשיג את הלחם הכי טעים. עמדתי 5 דקות בתור, שהתקדם מהר באופן מפתיע, וקניתי לנו לחם מלא נפלא פשוט. והמחיר? כמו שלחם מלא צריך לעלות – 6 ש"ח (ולא 16 כמו בארץ). תענוג צרוף!

אם בא לכם לראות תמונות נהדרות נוספות מהטיול, תוכלו למצוא אותן בבלוג של אבי. הוא כבר כתב פוסט אחד על צילומי רחוב ברומניה, ומתוכננים עוד 1-2 פוסטים נוספים.

ברומניה אכלנו את הקיורטוש הראשון שלנו. ואי, כמה שזה טעים!

אה, ודבר אחרון באמת, אני יודעת שכבר כתבתי המון, אבל אני לא יכולה שלא לספר לכם את זה – אתמול התחלתי קורס קונדיטוריה מקצועי! השעור הראשון היה מאוד תיאורטי אבל כל כך מעניין – למדנו על סוכר, על חומרים מקרישים ומסמיכים ועל וניל – מי חשב אי פעם שמערכת שעות יכול להיראות כל כך טוב?!

עוגת גבינה רומנית - המתכון למטה

ונקנח בעוגת גבינה רומנית מסורתית, עם שכבת בצק בתחתית, תערובת גבינה לימונית נהדרת במרכז, ועוד שכבה מאותו בצק מלמעלה. עוגה שמכינים את כולה עם כף עץ, לא צריך שום מיקסר או מעבד מזון – הכל בידיים. הכנתי את העוגה לכבוד ביקור של חברים טובים מאוד שלנו - גיא וליסה, שהיה להם חשק לעוגת גבינה ואני הייתי עדיין בנוסטלגיה שהשרתה עלי רומניה, כך שבחרתי להכין אותה. עוגה באמת קלה להכנה (אפילו אין טיפים השבוע), ומצוינת בטעמה.

אפילו הצלחת שהיא מונחת עליה נקנתה ברומניה

עוגת גבינה רומנית / מתכון מאתר מתכונים רומני
עבור תבנית מלבנית בגודל 20 על 30 ס"מ

רכיבים:
לבצק:
7 כפות חלב
7 כפות שמן
6 כפות סוכר
1 ביצה
1 כפית שטוחה סודה לשתיה
350 גר' (2 וחצי כוסות) קמח

למלית:
2 חבילות (500 גר') גבינת "טוב טעם" של טרה
2 ביצים
200 גר' (2 שקיות) אבקת סוכר
80 גר' חמאה
2 כפות שטוחות סולת
2 שקיות סוכר וניל
קליפה מגוררת מלימון אחד
100 גר' צימוקים (אופציונאלי. צימוקים בהירים ילכו כאן נהדר)

אופן ההכנה:
1. מכינים את הבצק: בסיר קטן מחממים חלב, שמן וסוכר. כאשר מתחיל לרתוח, מסירים מהאש ומצננים מעט, עד שהתערובת פושרת.
2. מעבירים לקערה ומוסיפים בסדר הזה את הביצה, הסודה לשתיה ובסוף את הקמח, ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
3. מחלקים את הבצק לשני חלקים. מרדדים את שניהם על משטח מקומח למלבן בגודל התבנית (חלק אחד ישמש לתחתית והשני לכיסוי העוגה). אל חשש, זהו בצק נוח מאוד לעבודה ולרידוד.
4. מניחים את אחד החלקים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
5. מחממים תנור ל – 180 מעלות צלזיוס (אני אופה בתכנית רגילה, ללא טורבו)
6. מכינים את המלית: ממיסים את החמאה, ומצננים כרבע שעה, עד שהיא פושרת.
7. מוסיפים את כל שאר חומרי המלית לחמאה המומסת ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
8. מפזרים את המלית על תחתית הבצק באופן אחיד.
9. מחוררים את החלק העליון של הבצק עם מזלג לכל אורכו, ומניחים אותו מעל המלית.
10. מכניסים לתנור ואופים כ – 35 דקות, או עד אשר החלק העליון של העוגה מזהיב.
11. מצננים, זורים אבקת סוכר ומגישים.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.

לכל משפחה רומנית שאני מכירה יש את המתכון המנצח לעוגת דובדבנים קיצית ומרעננת. זו אולי העוגה שהייתה הכי אהובה עלי כשהייתי ילדה, ברומניה, וסבתא שלי הייתה מכינה אותה פשוט מושלמת. הבעיה היא שכל מתכוניה של סבתא אבדו כשהיא הלכה לעולמה, הרבה לפני שהתחלתי להתעניין באפיה. שנים רבות פינטזתי על הטעם של העוגה הזו. אין מה לעשות, לחוש הטעם (והריח גם, לצורך העניין) יש זכרון מאוד ארוך, וטוב שכך!

ניסיתי לא מעט מתכונים, ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה – עד המתכון הזה, שהוא לא רק ה-מתכון הכי טוב לעוגת הדובדבנים הקלאסית הרומנית, אלא גם מתכון בסיס מנצח לעוגה בחושה! המתכון המוקרי הוא של סוזי, דודה שלי, האישה שמבשלת הכי קרוב לסבתא שלי שאי פעם טעמתי, ולפעמים אפילו יותר טוב (אבל אל תגלו שאמרתי!). אחח, האושר שהיה נסוך על פני ברגע הראשון שטעמתי אותה… זר (= לצורך העניין, אדם שלא חובב אוכל) לא יבין זאת…

עם זאת, העוגה הייתה מעט דחוסה בעיני והייתה חסרה לה מעט לחות בגרסתה המקורית, ולכן עיבדתי אותה קצת, החלפתי חלק מהחמאה בתערובת של שמן (מרכיב שמעניק לחות בעוגות) וחלב, מה שאכן הביא את המרקם לשלמות. הטעם של העוגה מאוד עשיר, בזכות זה שהבצק שלה מכיל חלמונים בלבד (המשיכו לקרוא בטיפים איך אפשר לנצל את החלבונים מעתיד מיותם) ובזכות הגרידה והמיץ מלימון אחד שנותנת לה ניחוח מרענן ונפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו:

* שימו לב כשאתם מפרידים ביצים, לאחרונה שמתי לב שהצבע האדום של התאריך האחרון לשיווק נוטה "לזלוג" ולתת את אותותיו בתוך החלבונים. הצבע הזה הוא בהחלט לא משהו שנרצה בתוך החלבונים שלנו, ולכן יש לשטוף את הביצים השלמות במים בטרם הפרדתן. פותר כליל את הבעיה.

* בעוגות בחושות אנחנו מחפשים את האוריריות והעסיסיות. מהרגע שהקמח בא במגע עם נוזלים, כל פעולת ערבוב גורמת להתפתחות רשת חלבון (שנקרא גלוטן) אשר גורם למרקם העוגה להפוך אלסטי. זה משהו שבהחלט נחפש בעוגות שמרים או בלחמים, אך לא בעוגה הבחושה שלנו. לכן חשוב להקפיד על מינימום ערבוב מהרגע שהקמח נכנס לתערובת ובא במגע עם הנוזלים, רק עד שמקבלים תערובת אחידה.

* שימו לב שבלילת העוגה, כאשר מעבירים אותה לתבנית, יוצאת מאוד נמוכה. לא להיבהל, זה בסדר גמור, העוגה תתפח במהלך האפיה.

* במקום דובדבנים אפשר להשתמש בפירות קיץ אחרים שרוצים ואוהבים – כמו אפרסקים, משמשים (שכבר לא בעונה כרגע) ונקטרינות.

* אם אתם רוצים לנצל את 4 החלבונים הנותרים מהעוגה, אפשר להכין קצף ולצפות בו את העוגה. מקציפים את החלבונים עם 4-5 כפות סוכר (אני שמתי 4.5 כפות), לקצף יציב אך לא קשה (שימו לב לתמונה), לקראת סוף האפיה של העוגה. ברגע שהעוגה מוכנה, מוציאים מהתנור, מורחים עליה את הקצף באופן אחיד ומחזירים לתנור לכ-8 דקות נוספות, עד שהקצף מתחיל להזהיב.
אם אין חשק לעוגה מצופה קצף, שמים את החלבונים בכוס, עוטפים בניילון נצמד שעליו כותבים כמה חלבונים יש בכוס ומה התאריך היום. מקפיאים כך את החלבונים ואפשר להשתמש בהם עד 3 חודשים (כמובן להפשיר לפני), יותר מזה לא ניסיתי. אני אוהבת להשתמש בהם לשם הכנת פיננסיירים רכים וטעימים, ולפעמים גם נשיקות.

* אפשר להכין את העוגה גם כמאפינס, שמתקבלים מעט יותר אוריריים. אם החלטתם ללכת על מאפינס, זמן האפיה יתקצר לכ-20 דקות, למרות שכל תנור וגחמותיו – יש לאפות עד שמכניסים קיסם למרכז העוגה והוא יוצא עם פירורים לחים. כמה מאפינס מתקבלים? אני לא יודעת להגיד, לא הכנתי את העוגה כולה כמאפינס, אלא רק חלק ממנה.

עוגת דובדבנים / עיבוד שלי למתכון של דודה שלי, סוזי
עבור תבנית בגודל 20X25 ס"מ

רכיבים:
100 גרם חמאה, רכה (חצי שעה לפני ההכנה מוציאים מהמקרר)
1/4 כוס שמן
1/4 כוס חלב
1 כוס סוכר
4 חלמונים
מיץ + גרידה מלימון אחד
1 שקית סוכר וניל
2 כוסות קמח תופח
350 גרם דובדבנים שלמים מגולענים (אני משתמשת בצנצנת שלמה של דובדבנים משומרים)

הכנה:
1. במידה ובוחרים להשתמש בדובדבנים מצנצנת שימורים, שמים אותם במסננת חצי שעה לפני תחילת הכנת העוגה, לשם הגרת נוזלים.
2. מחממים תנור ל – 180 מעלות (לא טורבו).
3. שמים יחד בקערה חמאה, שמן, חלב, סוכר, חלמונים, לימון וסוכר וניל. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר לעשות שלב זה בעזרת מיקסר המצויד בוו גיטרה, אבל אפשר בהחלט גם בלי מיקסר – בעזרת מטרפה או כף עץ פשוטה.
4. מוסיפים לאט לאט את הקמח לתערובת, תוך כדי ערבוב.
5. משמנים את התבנית, מפזרים מעט סוכר על דפנותיה (זה תורם למרקם הקראנצ'י מעט והנפלא של הקראסט) ומעבירים את הבלילה לתבנית. הגובה של הבלילה יהיה נמוך וזה בסדר, היא תתפח במהלך האפיה.
6. מפזרים באופן אחיד את הדובדבנים על פני הבצק, אפשר אם רוצים, לדחוף אותם מעט פנימה לתוך הבצק. אל חשש, המרקם של העוגה חזק דיו כדי להחזיק את הדובדבנים (או כל פרי אחר שבחרתם מהפירות הרשומים בטיפים) למעלה מבלי שישקעו לתחתית העוגה.
7. מכניסים את העוגה לתנור ואופים במשך כ-45 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.

הפוסט מופיע גם כטור בעכבר העיר און-ליין, הנה כאן.