פוסטים תחת התג ‘עגבניות’

כשהייתי ילדה, אמהות שהיו מכינות בבית פיצה נחשבו בזמנו בעיני הילדים לאלילות מטבח בלתי מעורערות, מינימום מרתה סטיוארט. ואנחנו מדברים כאן, במקרה הטוב שבו זו לא הייתה פיצה-על-פיתה, על הפיצה העבה הזו בתבנית של התנור, זו עם הרוטב על בסיס קטשופ וגבינת העמק מעל. אני לא אומרת את זה חלילה בנימה של זלזול, יחסית לזמנים ההם זה באמת היה הישג, ואגב אין לי ספק שאם אני אוכל כזו גם היום, זה יהיה טעים.

פתיחה ראשונית של הבצק בעזרת האצבעות

אבל זמנים משתנים ומביאים איתם מציאות חדשה, ובמציאות הזו האמהות של ימינו מכינות פיצות מעולות על לבני שמוט וכמה מהן בהחלט יכולות להתחרות בפיצות של פיצריות טובות, ואף לנצח. גם אני חשבתי שמצאתי את מתכון הפיצה האולטימטיבי, שיישאר איתי לאורך זמן, עד שטעמתי את הפיצה של אבנר לסקין.

אבנר הוא שף במקצועו, בעל רזומה עשיר של 22 שנות עיסוק בתחום המזון, אבל האהבה הבאמת גדולה שלו היא בצקים. את אבנר הכרתי לראשונה כשחברים שלי קנו ספר שלו, והכינו ממנו חלה מעולה. בעקבות זה קניתי את ספר הלחם שלו וניסיתי ממנו כמה מתכונים מוצלחים. הדברים התגלגלו כך שכעבור זמן לא רב הוא היה מורה בקורס הקונדיטוריה שעשיתי בסוף השנה שעברה אצל אסטלה, והעביר לנו שעור לחמים בלתי נשכח, רבים מאיתנו מתרפקים על אותם הטעמים עד היום. דיברנו הרבה באותו השעור, על צילום, על לחמים ואוכל באופן כללי, ועל הבלוג שלי.

וכך קרה שבשבוע שעבר, בילתי יום בביתו של אבנר. המטרה הרשמית של הביקור הייתה לעזור לו להעביר את הבלוג שלו לדומיין משלו (בקרוב, היכונו!), אבל חוצמיזה דיברנו וחלקנו מחשבות וחוויות קולינאריות, צפיתי בו מתקתק הכנה של 3 סוגי מנות בו-זמנית (מי אמר שגברים לא טובים בזה?!) וכמובן התענגתי על הפיצה המעולה הזו! הבצק שלה דק במידה המדויקת (לא דק מדי ברמת דף נייר), הרוטב מצוין וכמות הגבינה – גם היא קלעה בול. לאחר שהפיצה יצאה מהתנור, אבנר זילף עליה שמן זית וגירד פרמזן, שני דברים שלא ראיתי שעושים לפני כן. עלי הבזיליקום הגדולים והיפים האלה השלימו את המנה והפכו אותה לתאווה אמיתית לחיך!

כמה הערות וטיפים לגבי הפיצה:

* זהו מתכון קצת לא שגרתי לבצק – לשים אותו כחצי שעה ואפשר אף יותר, ועדיף לשמור אותו במקרר יומיים לפני השימוש. על אף שזה כרוך בדחיית סיפוקים, מומלץ לעשות זאת על מנת לקבל בצק עשיר יותר בטעמו ובעל מרקם פציח ומדויק.

* אתם יכולים להחליף תוספות כמובן כאוות נפשכם – שימו לב רק לפזר אותן על הפיצה לפני האפיה, במידה והן דורשות אפיה (למשל: פטריות, זיתים, רצועות בצל, תירס ולמעשה כל מה שהוא לא עשב תיבול).

* לאחר שתטעמו אותו בפעם הראשונה, הרגישו חופשי לעבד את הרוטב לפי טעמכם – הוסיפו לו שום אם אתם אוהבים, או רסק עגבניות, פלפל שחור, פלפל חריף קצוץ דק ולמעשה – כל מה שעולה על דעתכם ועל טעמכם.

פיצה / אבנר לסקין
עבור 8-10 סועדים

רכיבים:
לבצק:
1 קילו קמח רגיל
580 גרם (2.5 כוסות מים פחות כף) מים קרים
2 גרם שמרים יבשים
30 גרם (3 כפות) שמן זית
30 גרם (1.5 כפות) מלח

לרוטב:
3 עגבניות אדומות בשלות מאוד ומעט רכות
30 גרם (3 כפות) שמן זית
מלח לפי הטעם
חצי כפית טבסקו
חצי כפית חומץ יין אדום (לא חובה)

גבינת מוצרלה

הכנה:
1. מכינים את הבצק: שמים בקערת המיקסר קמח ושמרים ומערבבים היטב. מוסיפים מים ושמן ולשים במהירות איטית. לאחר שלוש דקות מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש במהירות איטית שלושים דקות. כן, זו לא טעות
2. לאחר הלישה שמים את הבצק בקערה מקומחת קלות ומכסים בבד לח למנוחה של שעה וחצי.
3. לאחר שעה וחצי מחלקים לכדורים של 200 עד 300 גרם תלוי בעובי הפיצה שרוצים, מניילנים כל כדור ושומרים במקרר. הכדורים חייבים להיות לפחות שש שעות במקרר וניתן לשמור במקרר עד 5 ימים.
ניתן גם להקפיא את הכדורים ולהפשיר לפי הצורך.
4. כשעה לפני האפיה, מחממים תנור ל – 250 מעלות, עם לבנת שמוט, אם יש.
5. מוציאים את הבצק מהמקרר, מקמחים ומשטחים מעט בעזרת אצבעות הידיים. נותנים לו לנוח מספר דקות.
6. מרדדים את הבצק לעובי הרצוי (במקרה שלנו העובי היה כ-4 מ"מ).
7. מכינים את הרוטב: מגרדים דק את העגבניות בפומפיה, מוסיפים את כל שאר המרכיבים ומערבבים היטב. טועמים ומשפרים תיבול, אם צריך.
8. מורחים את הרוטב על הבצק בעזרת כף. מפזרים גבינת מוצרלה בכמות לפי טעמכם האישי.
9. אופים כ-10-15 דקות, או עד שהשוליים מתחילות להזהיב והגבינה מבעבעת.
10. מזלפים מעט שמן זית ומגרדים גבינת פרמזן על הפיצה לאחר צאתה מהתנור.
11. מפזרים עלי בזיליקום שלמים שטופים. מתענגים על כל ביס!

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

פשטידות ואני לא חברות טובות. אני מתעלמת מקיומן והן מתעלמות מקיומי, וזה בסיס יחסים נהדר בשבילי, במקרה הזה. כי, אתם מבינים, אדם שאוהב בצקים ברמה שאני אוהבת אותם, פשוט לא יכול להנות מפשטידה, כשהוא יודע כמה היא תהיה הרבה יותר טובה בתור מלית לקיש. קיש עם בסיס איתן אך עם זאת מתפורר בפה, של בצק פריך נפלא.

למסיבת הרווקות של שרון, גיסתי החל מהיום בערב, נתבקשתי להביא פשטידה. באופן בלתי רצוני ובלתי מודע לחלוטין התחלתי לחפש מתכון טוב לקיש. ומה לעשות שאפקט הראשוניות והאחרוניות (תופעה לפיה אדם זוכר הכי טוב את ההתחלה ואת הסוף של תקריות בחייו) עובד כל כך טוב, ובחרתי בקיש הזה, שהכנתי רק שבוע אחד לפני כן, לארוחה אליה הזמנו את הדס וירון, חברים מאוד טובים שלנו.

המתכון לקיש המצוין הזה לקוח מתוך "ששת מאפים", ספר נפלא בהוצאת על השולחן, שכתבו קרין ורונן גורן. הקיש תפס את עיני מיידית בזכות הצילום היפהפה שלו בספר, והעובדה שבדרך כה פשוטה אפשר לקשט אותו ולגרום לו להיראות מתוחכם ומפואר, כשדרך ההכנה שלו היא, למעשה, ממש פשוטה. המתכון גם מדויק ומניב תוצאה נפלאה, בדיוק כמו כל שאר המתכונים שניסיתי מתוך הספר.

כמה הערות וטיפים לגבי הקיש:

* עגבניות מיובשות – אתם יכולים להשתמש באלה של חברת "אוליביה", המושרות בשמן זית, ואתם יכולים גם לעבוד עם עגבניות מיובשות ללא כל משרה – כמו אלה של חברת "תקוע", למשל. אני ניסיתי את שני הסוגים ושניהם מצוינים. מה שכן – אם אתם משתמשים בעגבניות ללא משרה, כדאי להשרות אותן במעט שמן זית לפני ההכנה, ולאחר מכן לסנן ולהשתמש. אני לא עשיתי זאת, ואלה שלא היו טבולות בתוך המלית אלא הציצו מעט החוצה נחרכו קלות.

* טיפים להצלחה בהכנת בצק פריך, ניתן למצוא בטיפים של הפוסט הזה.

קיש עגבניות וגבינת עזים / "ששת מאפים"

חומרים לתבנית פאי בקוטר 26 ס"מ:
לבסיס:
2 כוסות (280 גרם) קמח
1 כפית שטוחה מלח
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1 ביצה
1-2 כפות מים קרים, לפי הצורך

למלית:
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
3 ביצים
1 כף קמח
מלח ופלפל שחור
1/2 כוס עגבניות מיובשות, קצוצות
200 גרם גבינת עיזים רכה (כמו פרומעז) פרוסה לטבעות
צרור עגבניות שרי (כולל הגבעול) מוברשות בשמן זית, לקישוט

הכנה:
1. מכינים את הבצק: מעבדים קמח, מלח וחמאה בפולסים במעבד המזון, עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים ביצה טרופה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק. במידה והבצק פירורי, יש להוסיף את המים הקרים.
2. משטחים את כדור הבצק לצורת פיתה, עוטפים בניילון נצמד, ומעבירים למקרר לשעה.
3. מרדדים את הבצק על נייר אפיה מקומח קלות לעלה בעובי 1/2 ס"מ. מעבירים לתבנית ומהדקים. דוקרים במזלג ומקפיאים 20 דקות.
4. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
5. אופים ישר מהמקפיא אפיה עיוורת 10-15 דקות (רצוי בעזרת קטניות שישמשו כמשקולות, ראה טיפים כאן) עד שהבצק יבש למראה ומתחיל להזהיב.
6. מוציאים מהתנור ומצננים. בינתיים מכינים את המלית:
7. טורפים שמנת מתוקה עם ביצים. מנפים מעל קמח, וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. מתבלים במלח ופלפל.
8. מרכיבים ואופים: מסדרים על הקלתית עגבניות מיובשות וגבינה. יוצקים את המלית מעל ומקשטים בעגבניות שרי.
9. אופים כ – 35 דקות, או עד שהמלית יציבה וזהובה.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.