פוסטים תחת התג ‘דובדבנים’

כבר בזמן שקדם לתקופה שבה נעלמתי לכם כליל, התחלתי להרגיש את כובד העבודה על כל פוסט ופוסט בבלוג הזה. לבחור מתכון מתוך מליוני מתכונים שבא לי להכין בכל רגע נתון, להכין אותו, לצלם את שלביו כולל סטיילינג כלשהו (אני משתדלת לעשות את זה באור יום, ולנוכח העובדה שבכל שעות האור באמצע השבוע אני בעבודה, זה משאיר לנו את ימי הסופ"ש), לתקן ולעצב את התמונות, לכתוב את הפוסט עצמו ואת המתכון, לעבור על המתכון 10 פעמים כדי לוודא שאין טעויות (ולפעמים עדיין לפספס טעות פה וטעות שם). אתם כבר מבינים את הראש.

אני חלילה לא מתלוננת, כי הבלוג הזה הוא הבייבי שלי, ואני כל כך נהנית לעדכן אותו, לעצב אותו, לתכנן כל מיני דברים להעלות אליו. אבל הרגשתי שהתדירות שבה נאלצתי לפרסם פוסטים בשל התחייבות שבע"פ לעכבר העיר, גרמה לכתיבה בבלוג להפוך למטלה יותר מאשר רגעי אושר בהם אני חולקת איתכם את מיטב המתכונים שאני מנסה. וגם האיכות של הפרסומים והתמונות ירדה לטעמי בתקופה האחרונה.
תכונת האופי שלי, הכ"כ מעיקה לעתים, זו שתמיד לוחשת במעמקי ראשי "תעשי את זה מושלם או אל תעשי את זה בכלל", לא יכלה לתת לזה להימשך. אז התפטרתי מעבודתי ההתנדבותית בעכבר העיר, והחלטתי להוריד בתדירות הפוסטים.

אבל אז גיליתי שנוסף לי בייבי חדש לחיים, אחד אמיתי שקורם עור וגידים בתוך הבטן שלי. כן, הבנתם נכון, אנחנו בהריון! שלושת החודשים הראשונים היו מאוד קשים לי, וזו הסיבה העיקרית להיעלמות שלי (במקום התוכנית המקורית - רק להוריד קצת בתדירות). היו לי בחילות במשך כל היום, וגם הקאתי לא מעט, כך שלהתקרב למטבח בכלל לא בא בחשבון. רק לאחרונה, בסוף החודש החמישי, חזרתי לי לאטי למטבח והאצבעות שלי כבר בערו לגעת בבצק, לקצוץ ירקות, כל דבר – רק לחזור לנשום את ריחות הבישול והאפייה מחדש.
אגב, בתקופה הזו גם הרגתי את השאור שלי (שהיה בן 7 חודשים והניב לחמים כ"כ טובים), עליו השלום…

התלבטתי רבות מה להכין לכבוד פוסט החזרה שלי, רציתי משהו מושקע ורב-שלבי, אבל בסופו של דבר, כמו תמיד בזמן האחרון, החשק לביתי והמוכר הכניע אותי. בגליון האחרון של על השולחן פרסם אלון גולדמן (מקודניטוריית מזארין המעולה, על סניפיה) מתכון לעוגת גבינה אפויה עם שכבת הפתעה של תותים באמצע ושכבת קראמבל פריכה מלמעלה. עוגות גבינה משולבות פירות אדומים כלשהם הם תמיד פיתוי שקשה לי מאוד לעמוד בפניו, ובעצם, למה להתאמץ לעמוד בפניו?

היות שמחירי התותים בשמיים כרגע, החלטתי להחליף את התותים בדובדבנים, כמו רומנייה טובה ונאמנה. העוגה היא במילה אחת – נהדרת! ניחוחות פרי ההדר (גרידת התפוז אחראית לכל היופי הזה) משולבים במתיקות גבינתית, אשר עולים כבר מהבלילה לפני אפייתה, גרמו לי להיות מאוד קצרת רוח עד שיכולתי סוף סוף לטעום מהעוגה. יום למחרת היא באה איתי לעבודה, וזכתה לאהדה גדולה גם בקרב הקהלים הקשים ביותר.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אם בחרתם להשתמש כמוני בדובדבנים משומרים, סננו אותם כשעה לפני הכנסתם לבלילה. מעט לפני הכנסתם לבלילה, ערבבו אותם בקערה עם כף קמח, על מנת שלא ישקעו לתחתית העוגה, כפי שקרה אצלי.

* סננו גם את הגבינה הלבנה (9%) כחצי שעה לפני הכנת העוגה, בתוך בד חיתול מעל למסננת (אני סתם משתמשת במגבות מטבח מנייר שאותן אני מניחה בתוך המסננת), על מנת למנוע מנוזלים מיותרים להכנס לעוגה שלנו.

* את השקדים הטחונים מרכיבי הקראמבל ניתן להחליף באגוזי לוז טחונים, לקבלת טעם יותר "אדמתי".

* אם אין לכם מעבד מזון, ערבבו את כל חומרי הקראמבל בקערה רחבה ופוררו את החמאה לתוך האבקות (קמח, שקדים, מלח) בעזרת האצבעות. באופן זה גם תקבלו גושי פירורים גדולים יותר ומראה כפרי.

עוגת גבינה בחושה עם תותים וקראמבל / אלון גודלמן, פטיסרי מזארין
עבור תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
לקראמבל:
50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם (1/3 כוס) קמח
50 גרם (1/2 כוס) שקדים מולבנים טחונים
קורט מלח

לעוגה:
100 גרם חמאה רכה
קליפה מגוררת מתפוז אחד
200 גרם (1 כוס) סוכר
10 גרם (1 שקית) סוכר וניל
180 גרם גבינה לבנה 9%
80 גרם גבינת שמנת 30% (נפוליאון בטעם טבעי מעולה כאן)
3 ביצים
160 גרם (1 כוס + 2 כפות) קמח לבן רגיל מנופה
5 גרם (1/2 שקית) אבקת אפייה
250 גרם תותים טריים חצויים (ניתן להחליף בדובדבנים, ראה טיפים)

לציפוי:
מעט סוכר גבישי (לא חובה)

הכנה:
1. מכינים קראמבל: שמים את כל החומרים במעבד מזון (אין לכם? ראו טיפים) ומעבדים לקבלת פירורים. מפזרים על מגש ומעבירים למקפיא.
2. מכינים את העוגה: שמים חמאה, קליפת תפוז, סוכר וסוכר וניל במיקסר עם וו גיטרה ומערבלים במהירות בינונית. מוסיפים את הגבינות בהדרגה עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה (חשוב לקלף את דפנות הקערה מדי פעם).
3. מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים לסירוגין ביצים וקמח מעורבב עם אבקת אפייה (בפעמיים), עד שהם נטמעים לחלוטין בתערובת והיא מתקבלת חלקה וקרמית. יש להימנע מערבוב יתר לאחר הוספת הקמח, כדי לשמור על העוגה אוורירית ונימוחה.
4. משמנים ומקמחים קלות תבנית ומעבירים אליה מחצית מתערובת העוגה. מסדרים מעל חצאי תותים (או את הדובדבנים השלמים). מעליהם שמים את שארית תערובת העוגה ומיישרים בעזרת מרית.
5. מוציאים את הקראמבל מהמקפיא ומפזרים אותו מעל העוגה. מעבירים לקירור לשעה לפחות, אפשר גם למשך הלילה ולאפות למחרת.
6. מחממים תנור ל -155 מעלות.
7. מפזרים על הקראמבל מעט סוכר גבישי ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא מעט לח והעוגה מקבלת גוון זהוב.
8. מצננים. מגישים את העוגה בטמפ' החדר.

מדהים עד כמה רבים הדברים שפשוט לא נמצאים במודעות שלנו. אני חושבת ששמתי לב לזה בפעם הראשונה ביסודי, כשלמדתי איזו מילה חדשה באנגלית שבחיים לא שמעתי קודם, ומאז התחלתי לשמוע אותה בלי סוף. בטוח קרה לכם לפחות פעם.
וכך גם לגבי מצאי הירקות או הפירות העונתיים בסופר. בטח, אני עושה קניות בסופר מגיל מאוד רך, אבל עד שהתחלתי להתעניין בבישול ואפיה, אף פעם לא הסתכלתי ימינה ושמאלה לבחון מוצרים חדשים ומעניינים על המדף. לא היה מעניין אותי שהשבוע הביאו דלעת ערמונים, חציל מפוספס או פלפל סגול. ולא רק שזה לא היה מעניין, לא הייתי מודעת לקיומם של המוצרים הללו.

היום, כל מוצר עונתי שאני רואה בסופר, ישר מפעיל לי מליון תסריטים בראש של אפשרויות הכנה ומשחק. ובשבועות האלה המבחר קשה – דובדבנים, פטל, משמשים (שעונתם קצרה להעציב) ועוד רבים וטובים.
לפני שבועיים נסענו, אבי ואני, לטעימות יין ביקבי רמת הגולן. שמחתי מאוד שאני מגיעה לצפון, בתקווה לצוד כמה קופסאות קטנות ויקרות מפז של פטל אדום. איתרע מזלי ולא היה פטל אדום, אבל כן מצאתי דובדבנים יפים וטריים. המחיר היה דומה למחירם במרכז, המוכר הסביר שהסיבה לכך היא שהשנה יש מעט מאוד דובדבנים יחסית לשנים קודמות, בגלל מזג האויר שלא היטיב עימם. בכל מקרה, כמובן שלא יכולתי לעמוד בפיתוי…

אני הכנסתי את הביצים שלמות, ולא טרופות קלות כפי שמצוין במתכון

באופן כללי אני מתקשה להקריב דובדבנים טריים לטובת אפייה, ומעדיפה לאכול אותם ככה, נקי ועסיסי. הפעם נורא התחשק לי לאפות איתם משהו. החלטתי ללכת על המתכון שזממתי עבור הפטל, ופשוט להחליף את הפטל בדובדבנים וכך הכנתי את המאפינס דובדבנים ושוקולד לבן האלה. אין ספק שהדובדבנים הטריים עשו פה עבודה מצוינת ויצרו מאפה עשיר בטעמים וניחוחות, שהמשומרים בהם אני משתמשת בד"כ לא מצליחים להגיע אליהם. שוקולד לבן ופירות אדומים הולכים נפלא יחדיו, וכך המצב גם במקרה הזה, וקלות ההכנה של המאפינס האלה מאפשרת להם להכנס בקלות למערך המתכונים שאפשר להכין במהירות ברגעי חשק למשהו מתוק או כשחברים מודיעים שהם מגיעים, רגע לפני שזה תכלס' קורה.

כמה הערות וטיפים לגבי המאפינס:

* אם אין לכם דובדבנים טריים, עדיף להשתמש בדובדבנים קפואים מאשר באלו המשומרים.

* אם השתמשתם בדובדבנים טריים, היו מוכנים לכך שהמאפינס יהיו רכים ועסיסיים בפנים, בגלל (או בזכות) הנוזלים שמגירים הדובדבנים.

* חשקה נפשכם בשוקולד מריר או חלב? אין בעיה, פשוט החליפו את הלבן בו. הכמות ואופן הטיפול זהים.

מאפינס שוקולד לבן ודובדבנים / מתכון מהבלוג הזה, ובמקור מכאן
עבור 12 מאפינס

רכיבים:
210 גרם (1 וחצי כוסות) קמח תופח
100 גרם (חצי כוס) סוכר
240 מ"ל (1 כוס) יוגורט לבן דל שומן (השתמשתי ביוגורט ביו 3%)
כוס גדושה של דובדבנים טריים (או קפואים, ראה טיפים)
100 גרם שוקולד לבן קצוץ גס
2 כפות שמן קנולה (כן, רק שתי כפות)
2 ביצים

אבקת סוכר, לפיזור

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות. משמנים 12 שקעים בתבנית מאפינס או ממלאים אותם בעטרות נייר (מס' 4 או 5). אני גם משמנת וגם משתמשת בעטרות נייר.
2.  בקערה גדולה מערבבים קמח וסוכר יחד. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא יותר מזה.
3. ממלאים את השקעים בתבנית בבלילה (הכי נוח בעזרת שתי כפות), כל שקע צריך להיות מלא עד כ- 3/4 מגובהו.
4. אופים כ- 20-25 דקות, או עד אשר המאפינס מזהיבים וקיסם הננעץ במרכז אחד מהם יוצא עם פירורים לחים.
5. מצננים כ-5 דקות בתבנית ולאחר מכן מחלצים את המאפינס ומצננים על רשת או על השיש.
6. מפזרים אבקת סוכר ומגישים. המאפינס נשמרים טריים בקופסא אטומה בטמפ' החדר כיומיים-שלושה.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

לכל משפחה רומנית שאני מכירה יש את המתכון המנצח לעוגת דובדבנים קיצית ומרעננת. זו אולי העוגה שהייתה הכי אהובה עלי כשהייתי ילדה, ברומניה, וסבתא שלי הייתה מכינה אותה פשוט מושלמת. הבעיה היא שכל מתכוניה של סבתא אבדו כשהיא הלכה לעולמה, הרבה לפני שהתחלתי להתעניין באפיה. שנים רבות פינטזתי על הטעם של העוגה הזו. אין מה לעשות, לחוש הטעם (והריח גם, לצורך העניין) יש זכרון מאוד ארוך, וטוב שכך!

ניסיתי לא מעט מתכונים, ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה – עד המתכון הזה, שהוא לא רק ה-מתכון הכי טוב לעוגת הדובדבנים הקלאסית הרומנית, אלא גם מתכון בסיס מנצח לעוגה בחושה! המתכון המוקרי הוא של סוזי, דודה שלי, האישה שמבשלת הכי קרוב לסבתא שלי שאי פעם טעמתי, ולפעמים אפילו יותר טוב (אבל אל תגלו שאמרתי!). אחח, האושר שהיה נסוך על פני ברגע הראשון שטעמתי אותה… זר (= לצורך העניין, אדם שלא חובב אוכל) לא יבין זאת…

עם זאת, העוגה הייתה מעט דחוסה בעיני והייתה חסרה לה מעט לחות בגרסתה המקורית, ולכן עיבדתי אותה קצת, החלפתי חלק מהחמאה בתערובת של שמן (מרכיב שמעניק לחות בעוגות) וחלב, מה שאכן הביא את המרקם לשלמות. הטעם של העוגה מאוד עשיר, בזכות זה שהבצק שלה מכיל חלמונים בלבד (המשיכו לקרוא בטיפים איך אפשר לנצל את החלבונים מעתיד מיותם) ובזכות הגרידה והמיץ מלימון אחד שנותנת לה ניחוח מרענן ונפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו:

* שימו לב כשאתם מפרידים ביצים, לאחרונה שמתי לב שהצבע האדום של התאריך האחרון לשיווק נוטה "לזלוג" ולתת את אותותיו בתוך החלבונים. הצבע הזה הוא בהחלט לא משהו שנרצה בתוך החלבונים שלנו, ולכן יש לשטוף את הביצים השלמות במים בטרם הפרדתן. פותר כליל את הבעיה.

* בעוגות בחושות אנחנו מחפשים את האוריריות והעסיסיות. מהרגע שהקמח בא במגע עם נוזלים, כל פעולת ערבוב גורמת להתפתחות רשת חלבון (שנקרא גלוטן) אשר גורם למרקם העוגה להפוך אלסטי. זה משהו שבהחלט נחפש בעוגות שמרים או בלחמים, אך לא בעוגה הבחושה שלנו. לכן חשוב להקפיד על מינימום ערבוב מהרגע שהקמח נכנס לתערובת ובא במגע עם הנוזלים, רק עד שמקבלים תערובת אחידה.

* שימו לב שבלילת העוגה, כאשר מעבירים אותה לתבנית, יוצאת מאוד נמוכה. לא להיבהל, זה בסדר גמור, העוגה תתפח במהלך האפיה.

* במקום דובדבנים אפשר להשתמש בפירות קיץ אחרים שרוצים ואוהבים – כמו אפרסקים, משמשים (שכבר לא בעונה כרגע) ונקטרינות.

* אם אתם רוצים לנצל את 4 החלבונים הנותרים מהעוגה, אפשר להכין קצף ולצפות בו את העוגה. מקציפים את החלבונים עם 4-5 כפות סוכר (אני שמתי 4.5 כפות), לקצף יציב אך לא קשה (שימו לב לתמונה), לקראת סוף האפיה של העוגה. ברגע שהעוגה מוכנה, מוציאים מהתנור, מורחים עליה את הקצף באופן אחיד ומחזירים לתנור לכ-8 דקות נוספות, עד שהקצף מתחיל להזהיב.
אם אין חשק לעוגה מצופה קצף, שמים את החלבונים בכוס, עוטפים בניילון נצמד שעליו כותבים כמה חלבונים יש בכוס ומה התאריך היום. מקפיאים כך את החלבונים ואפשר להשתמש בהם עד 3 חודשים (כמובן להפשיר לפני), יותר מזה לא ניסיתי. אני אוהבת להשתמש בהם לשם הכנת פיננסיירים רכים וטעימים, ולפעמים גם נשיקות.

* אפשר להכין את העוגה גם כמאפינס, שמתקבלים מעט יותר אוריריים. אם החלטתם ללכת על מאפינס, זמן האפיה יתקצר לכ-20 דקות, למרות שכל תנור וגחמותיו – יש לאפות עד שמכניסים קיסם למרכז העוגה והוא יוצא עם פירורים לחים. כמה מאפינס מתקבלים? אני לא יודעת להגיד, לא הכנתי את העוגה כולה כמאפינס, אלא רק חלק ממנה.

עוגת דובדבנים / עיבוד שלי למתכון של דודה שלי, סוזי
עבור תבנית בגודל 20X25 ס"מ

רכיבים:
100 גרם חמאה, רכה (חצי שעה לפני ההכנה מוציאים מהמקרר)
1/4 כוס שמן
1/4 כוס חלב
1 כוס סוכר
4 חלמונים
מיץ + גרידה מלימון אחד
1 שקית סוכר וניל
2 כוסות קמח תופח
350 גרם דובדבנים שלמים מגולענים (אני משתמשת בצנצנת שלמה של דובדבנים משומרים)

הכנה:
1. במידה ובוחרים להשתמש בדובדבנים מצנצנת שימורים, שמים אותם במסננת חצי שעה לפני תחילת הכנת העוגה, לשם הגרת נוזלים.
2. מחממים תנור ל – 180 מעלות (לא טורבו).
3. שמים יחד בקערה חמאה, שמן, חלב, סוכר, חלמונים, לימון וסוכר וניל. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר לעשות שלב זה בעזרת מיקסר המצויד בוו גיטרה, אבל אפשר בהחלט גם בלי מיקסר – בעזרת מטרפה או כף עץ פשוטה.
4. מוסיפים לאט לאט את הקמח לתערובת, תוך כדי ערבוב.
5. משמנים את התבנית, מפזרים מעט סוכר על דפנותיה (זה תורם למרקם הקראנצ'י מעט והנפלא של הקראסט) ומעבירים את הבלילה לתבנית. הגובה של הבלילה יהיה נמוך וזה בסדר, היא תתפח במהלך האפיה.
6. מפזרים באופן אחיד את הדובדבנים על פני הבצק, אפשר אם רוצים, לדחוף אותם מעט פנימה לתוך הבצק. אל חשש, המרקם של העוגה חזק דיו כדי להחזיק את הדובדבנים (או כל פרי אחר שבחרתם מהפירות הרשומים בטיפים) למעלה מבלי שישקעו לתחתית העוגה.
7. מכניסים את העוגה לתנור ואופים במשך כ-45 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.

הפוסט מופיע גם כטור בעכבר העיר און-ליין, הנה כאן.