פוסטים תחת התג ‘גבינת עזים’

יש שילובים שאני מרגישה שבמיוחד בשבילם הומצא הביטוי "השלם גדול מסכום חלקיו". במושגים שלי אלה הם לחם וחמאה, אספרסו עם עוגיה, גבינות ויין (אגב, הידעתם שכל יין יהיה הרבה יותר טעים אחרי שאכלתם גבינה? אם אתם רוצים לטעום את היין באמת, עשו זאת על לשון נקייה מטעמים קודמים), פיצה ביאנקה או פוקאצ'ה ורוזמרין, פטריות עם ייו לבן ושום. גבינות ועזים

גבינות עזים הם בבחינת מעדן בשבילי עוד מגיל קטן ברומניה, שם הייתי אוכלת בתענוג גדול את הגבינה היחידה שהייתה קיימת בשוק בשנות הצנע של שלהי המאה ה-20 – קשקבל עזים. עוד מאז הורגלתי לטעמים חזקים בגבינה, ועד היום נותרתי חובבת גדולה מאוד של הז'אנר. ערבי גבינות ויין, שאצל אנשים רבים נתפסים כאקט פלצני, הם בבחינת תענוג קולינארי גדול בשבילי, אחרי הכל הם מכילים את שלושת היסודות – לחמים טובים, גבינות טובות ויינות משובחים.

אתם יכולים לתאר לעצמכם מה גדולה הייתה שמחתי כששי ממשק צוריאל יצר איתי קשר וביקש לשלוח לי חבילת שי מהמחלבה לכבוד חג השבועות. החבילה הגיעה יומיים לפני החג, צידנית קטנה ועמוסה בכל טוב, ויחד עם כל זה – חוברת מתכונים שנותנת הרבה רעיונות לשימוש במוצרי המשק ליצירת מנות נהדרות – במראה ובטעם.

יוגורט העזים הפך בקלות ללבנה עזים קרמי ומדויק בטעמיו – סינון של 24 שעות בבד חיתול במקרר, הוספת מלח גס לפי הטעם והופ – מעדן אמיתי בקלי קלות. אפשר להכניס פנימה גם עשבי תיבול קצוצים לפי טעמכם. בהגשה מקשטים כמובן בנדיבות בזילופי שמן זית איכותי.

את הלאבנה עם הזעתר "ניגבנו" עם לחם ביתי, הוא היה פשוט כל כך טעים שלא יכולנו לעבד אותו לתוך מתכון אחר.

לגבי גבינת הפטה, שאגב מרקמה הוא סופר חלק ועדין, וטעמה שופע איכויות של גבינת עזים טובה, הייתה לי תוכנית אחרת לחלוטין. בגליון מאי של "על השולחן" הופיע ה – Fougasse כמאפה החודש – לחם אורירי ודק ממולא גבינת פטה וזיתי קלמטה, בעל עיצוב מקורי. ה – Fougasse הוא למעשה גרסת פרובאנס לפוקאצ'יה האיטלקית, אך בשונה ממנה, הוא בדרך כלל יהיה מחורץ ויעוצב בצורת עץ (כאשר החריצים מהווים את העלים). זמן האפיה של המאפה שימש בימים עברו כאינדיקציה למדידת טמפ' בתוך תנורי עץ במאפיות.

הבצק של המאפה עצמו יצא מעולה בטעמו, הגבינה המשובחת וזיתי הקלמטה שהתעקשתי לרכוש במקום סתם זיתים רגילים, העלו אותו לרמת אנחות הנאה אחרי כל ביס. ובעוד שכל אחד מן המרכיבים הללו הוא מצוין בפני עצמו – המאפה הזה הוא דוגמא קלאסית למקרה בו שילוב המרכיבים מייצר מוצר טעים אף יותר מכל אחד מהם לחוד.

פוגאס גבינת פטה וזיתי קלמטה / עדי ספרן
עבור 4 פוגאסים בינוניים או 2 גדולים

רכיבים:
500 גרם (3 וחצי כוסות + כף) קמח לבן ללחם
25 גרם שמרים טריים
300 מ"ל (כוס ורבע) מים
10 גרם (2 כפיות) מלח

200 גרם גבינת פטה מגוררת
100 גרם זיתי קלמטה מגולענים

הכנה:
1. בקערת מיקסר שמים קמח ושמרים ומערבבים היטב. מוסיפים את המים ולשים 10 דקות.
2. מוסיפים את המלח ולשים דקה נוספת.
3. מוציאים את הבצק מהקערה למשטח מקומח. מושכים את הקצוות ומקפלים פנימה כמו חבילה.
4. מעבירים לקערה משומנת מכוסה במגבת לחה, לתפיחה של שעה-שעתיים (תלוי במזג האויר), עד להכפלת הנפח.
5. מורידים את נפח הבצק בעזרת לישה או חבטות. אם יש זמן, ממשיכים לשלב 6, אחרת מדלגים לשלב 7.
6. שמים את הבצק בקערה, מכסים במגבת ומעבירים למקרר למשך הלילה. לי לא היה זמן לאפות את המאפה ביום למחרת, כך שכאשר הוא הכפיל את נפחו, המשכתי להוציא ממנו את האויר ושמרתי אותו במקרר. תפיחה איטית (או מספר תפיחות, במקרה שלי) בקירור נותנות זמן לבצק לפתח טעמים ייחודיים אשר לא מושגים כאשר אופים אותו ביום הכנת הבצק.
7. כשעתיים לפני האפיה, מניחים את הבצק על משטח מקומח, נזהרים להוציא ממנו כמה שפחות אויר.
8. כחצי שעה לפני האפיה מחממים תנור ל – 250 מעלות. אם יש אבן שמוט, מכניסים אותה לפני חימום התנור.
9. בעזרת קלף חותכים את הבצק לשניים, ואז ממשיכים לחצות כל חלק עד לקבלת גודל הפוגאסים הרצוי (אני חתכתי ל-8 חלקים, לקבלת 4 פוגאסים בינוניים בגודלם).
10. משטחים כל חלק למעין משולש, ומפזרים גבינה וזיתים. משטחים עוד חתיכת בצק לאותו הגודל, ומניחים מעל הגבינה והזיתים. מהדקים היטב את השוליים.
11. יוצרים חתך באמצע ועוד שני חתכים מכל צד בעזרת החלק החד של הקלף.
12. מניחים את הפוגאסים על גבי כף אפיה מקומחת בנדיבות בקמח סולת או תירס או על רשת לפיצה. זורים מעט קמח תירס מעל (לא חובה).
13. מתפיחים עוד 10 דקות.
14. שמים תבנית עם מי ברז בשלב שמתחת ללבנת השמוט (או מתיזים מים לחלל התנור). מכניסים את המאפים.
15. לאחר 5 דקות מורידים את חום התנור ל – 230 מעלות. לאחר 5 דקות נוספות מוציאים את תבנית המים מהתנור.
16. אופים עוד כ-10-15 דקות, או עד שהמאפים מזהיבים.

פשטידות ואני לא חברות טובות. אני מתעלמת מקיומן והן מתעלמות מקיומי, וזה בסיס יחסים נהדר בשבילי, במקרה הזה. כי, אתם מבינים, אדם שאוהב בצקים ברמה שאני אוהבת אותם, פשוט לא יכול להנות מפשטידה, כשהוא יודע כמה היא תהיה הרבה יותר טובה בתור מלית לקיש. קיש עם בסיס איתן אך עם זאת מתפורר בפה, של בצק פריך נפלא.

למסיבת הרווקות של שרון, גיסתי החל מהיום בערב, נתבקשתי להביא פשטידה. באופן בלתי רצוני ובלתי מודע לחלוטין התחלתי לחפש מתכון טוב לקיש. ומה לעשות שאפקט הראשוניות והאחרוניות (תופעה לפיה אדם זוכר הכי טוב את ההתחלה ואת הסוף של תקריות בחייו) עובד כל כך טוב, ובחרתי בקיש הזה, שהכנתי רק שבוע אחד לפני כן, לארוחה אליה הזמנו את הדס וירון, חברים מאוד טובים שלנו.

המתכון לקיש המצוין הזה לקוח מתוך "ששת מאפים", ספר נפלא בהוצאת על השולחן, שכתבו קרין ורונן גורן. הקיש תפס את עיני מיידית בזכות הצילום היפהפה שלו בספר, והעובדה שבדרך כה פשוטה אפשר לקשט אותו ולגרום לו להיראות מתוחכם ומפואר, כשדרך ההכנה שלו היא, למעשה, ממש פשוטה. המתכון גם מדויק ומניב תוצאה נפלאה, בדיוק כמו כל שאר המתכונים שניסיתי מתוך הספר.

כמה הערות וטיפים לגבי הקיש:

* עגבניות מיובשות – אתם יכולים להשתמש באלה של חברת "אוליביה", המושרות בשמן זית, ואתם יכולים גם לעבוד עם עגבניות מיובשות ללא כל משרה – כמו אלה של חברת "תקוע", למשל. אני ניסיתי את שני הסוגים ושניהם מצוינים. מה שכן – אם אתם משתמשים בעגבניות ללא משרה, כדאי להשרות אותן במעט שמן זית לפני ההכנה, ולאחר מכן לסנן ולהשתמש. אני לא עשיתי זאת, ואלה שלא היו טבולות בתוך המלית אלא הציצו מעט החוצה נחרכו קלות.

* טיפים להצלחה בהכנת בצק פריך, ניתן למצוא בטיפים של הפוסט הזה.

קיש עגבניות וגבינת עזים / "ששת מאפים"

חומרים לתבנית פאי בקוטר 26 ס"מ:
לבסיס:
2 כוסות (280 גרם) קמח
1 כפית שטוחה מלח
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1 ביצה
1-2 כפות מים קרים, לפי הצורך

למלית:
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
3 ביצים
1 כף קמח
מלח ופלפל שחור
1/2 כוס עגבניות מיובשות, קצוצות
200 גרם גבינת עיזים רכה (כמו פרומעז) פרוסה לטבעות
צרור עגבניות שרי (כולל הגבעול) מוברשות בשמן זית, לקישוט

הכנה:
1. מכינים את הבצק: מעבדים קמח, מלח וחמאה בפולסים במעבד המזון, עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים ביצה טרופה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק. במידה והבצק פירורי, יש להוסיף את המים הקרים.
2. משטחים את כדור הבצק לצורת פיתה, עוטפים בניילון נצמד, ומעבירים למקרר לשעה.
3. מרדדים את הבצק על נייר אפיה מקומח קלות לעלה בעובי 1/2 ס"מ. מעבירים לתבנית ומהדקים. דוקרים במזלג ומקפיאים 20 דקות.
4. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
5. אופים ישר מהמקפיא אפיה עיוורת 10-15 דקות (רצוי בעזרת קטניות שישמשו כמשקולות, ראה טיפים כאן) עד שהבצק יבש למראה ומתחיל להזהיב.
6. מוציאים מהתנור ומצננים. בינתיים מכינים את המלית:
7. טורפים שמנת מתוקה עם ביצים. מנפים מעל קמח, וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. מתבלים במלח ופלפל.
8. מרכיבים ואופים: מסדרים על הקלתית עגבניות מיובשות וגבינה. יוצקים את המלית מעל ומקשטים בעגבניות שרי.
9. אופים כ – 35 דקות, או עד שהמלית יציבה וזהובה.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.