פוסטים תחת התג ‘איטלקי’

קניית מתנות לחברים היא משימה קשה בשבילי. ובמיוחד לחברים היותר קרובים אלי, על אף שאותם אני מכירה יותר טוב ואמורה לדעת בדיוק מה מתאים להם. אבל אז גם יותר חשוב לי לקלוע בול.
לאנשים בעלי תחביבים מוצהרים העניין הופך להרבה יותר פשוט. וכך קרה שביום ההולדת האחרון שלי, אחרי שהסכמנו מראש שלא יקנה לי עוד שום דבר מלבד הקדם-מתנות שכבר קיבלתי, אבי קנה לי מכונת פסטה ואביזרים ליצירת מיני צורות פסטה שונות.

הרבה פעמים גאדג'טס מהסוג הזה, שמלהיבים מאוד בהתחלה, מוצאים מהר מאוד את דרכם לארון נידח, ובאופן נדיר מאוד מוצאים את דרכם החוצה ממנו. אבל בהיות שנינו אוהבי פסטה מושבעים, התחלנו להכין פסטה טרייה בכל שבת מאז ו…עדיין לא הפסקנו. זו פעילות שאני מוצאת את עצמי מחכה לה במהלך השבוע וגם כשהיינו בדרום אמריקה, בכל שבת הזכרנו את זה שאם היינו באותו רגע בארץ, היינו מכינים פסטה.

הרוטב שאנחנו מכינים הוא לרוב רוטב קליל על בסיס חמאה או שמן זית, שלא ישתלט על טעם הפסטה המצוין. אבל לפעמים אנחנו חורגים ממנהגינו לטובת הרוטב הנהדר הזה. הכל התחיל בכך שאבי אכל מנת פסטה שהוא מאוד אהב, ברוטב קרם פלפלים קלויים, באחת המסעדות של רשת ספגטים. האמת היא שזה הפתיע אותי, כי עד אז רטבי קרם פלפלים שאני אכלתי היו במקרה הטוב – בינוניים, וזאת על אף חיבתי היתרה לפלפלים קלויים. ובכל זאת, בשבת שאחר כך ניסינו לשחזר אותו, וכך נולד הרוטב הנהדר הזה, שהפך לאורח קבוע בביתנו. הוא מצריך קצת יותר עבודה מאשר רוטב רגיל בגלל קליית הפלפלים, אבל בהחלט שווה את המאמץ, ויכול בקלות לככב גם על שולחן חג השבועות שלכם.

כמה הערות וטיפים לגבי הרוטב והפסטה:

* אם אין לכם מכונת פסטה, הרוטב הזה יילך מצוין גם עם פסטה יבשה שקונים בסופר. אנחנו אוהבים את זו של ברילה.

* קמח דורום להכנת פסטה אפשר לקנות בחנויות מתמחות, אבל מאז שניסינו את זה של שטיבל החלטנו שהוא בהחלט עושה את העבודה. אין לכם קמח דורום? סולת חיטה גם תשיג את המטרה מצוין. במקרה שאתם משתמשים בסולת, שימו רק כוס אחת ממנה, והשאר – קמח לבן רגיל.

* את הפלפלים אתם יכולים לקלות גם כמה ימים לפני הכנת הרוטב, ולהכין להם תחמיץ של מעט שמן זית ולכסות אותם במים, לתבל במלח-פלפל.

* באפיה נושא מידות המצרכים חשוב עד מאוד. בבישול יש הרבה יותר מרחב לטעמכם האישי. ראו בכמויות הרכיבים עבור הרוטב כהמלצה בלבד, תטעמו בזמן ההכנה, תוסיפו מזה ותגרעו מההוא, עד שתגיעו לנוסחא המנצחת שלכם.

פסטה ברוטב קרם פלפלים קלויים / אבי ומירי רביבו
3 מנות לאנשים רעבים או 4 מנות רגילות

רכיבים:
לפסטה:
2 כוסות קמח דורום
1/2 כוס קמח רגיל
2 ביצים
1/3 כוס מים
1 כף שמן זית
1/2 כפית מלח

לרוטב: (ראו טיפים)
3 פלפלים בגודל בינוני (אפשר בצבעים שונים – אדום, כתום, צהוב, היום יש גם סגלגל)
2 כפות גדושות פטרוזיליה קצוצה
1 כף כוסברה קצוצה
4 שיני שום, כתושות
20 גרם חמאה
6 כפות יין לבן
1 1/2 מיכלים שמנת לבישול 15% שומן
חופן גבינת פרמזן מגוררת, ועוד לפיזור על הפסטה לאחר ההגשה
מלח
פלפל

הכנה:
לפסטה:
1. שמים את כל החומרים בקערת המיקסר ולשים כ-8 דקות, עד שמתקבל בצק חלק ונוח לעבודה. אם דביק, מוסיפים עוד קמח, אך המנעו מלהוסיף עוד נוזלים, אלא אם כן הבצק לא מתאחד במשך יותר מ-5 דקות.
2. מניחים במקרר למנוחה של שעה.
3. ממלאים מים בסיר ומרתיחים. לאחר שהגיעו לרתיחה - ממליחים. מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים את אותו עד לעובי 5 וחותכים לפטוצ'יני.
4. מבשלים את הפסטה במים שהורתחו מס' דקות (אצלנו לוקח משהו כמו 4 דקות) עד למידת הבישול האהובה עליכם.
5. מזלפים מעל מעט שמן זית ומערבבים היטב, למניעת הידבקות.

לרוטב:
1. קולים את הפלפלים השלמים על אש גלויה או בתנור על חום של 200 מעלות, במצב טורבו + גריל, עד אשר הם משחימים יפה מכל הצדדים. שמים בקערה, מכסים בניילון נצמד ומניחים להם להזיע כשעה, על מנת שקילופם יהיה קל. מקלפים את הפלפלים מקליפתם ומנקים אותם מהליבה והגרעינים (להיזהר לא להשאיר גרעינים, כאשר נטחן את הפלפלים הם ייתנו לנו מרירות בלתי רצויה לרוטב).
2. במעבד מזון או בבלנדר טוחנים למשחה חלקה את הפלפלים הקלויים, הפטרוזיליה, הכוסברה ואחת משיני השום. בשלב זה (לפני הטחינה) ניתן להוסיף עשבי תיבול נוספים שאוהבים, למשל בפעם הזו הוספתי גם מעט טימין ורוזמרין.
3. ממיסים חמאה במחבת.
4. מוסיפים את שארית השום ומאדים כחצי דקה.
5. מוסיפים את היין הלבן ונותנים לו להתאדות חלקית במשך כחמש דקות.
6. מוסיפים את השמנת ואת תערובת הפלפלים ועשבי התיבול שטחנו קודם לכן. מתבלים במלח ופלפל, מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש למינימום ומבשלים מספר דקות נוספות.
7. כדקה לפני סיום ההכנה, מפזרים את גבינת הפרמזן המגוררת ומערבבים היטב.
8. מוסיפים פנימה את הפסטה המוכנה, מערבבים ומסדרים בצלחות הגשה.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

הרבה מהמאכלים ומהמשקאות הכי אהובים עלי הם טעמים שרכשתי עם הזמן. ניקח למשל יין, שכיום שתייתו היא ריטואל שאני כל כך נהנית ממנו, גרם לי ללא מעט עיוותי פרצוף בגילאים צעירים יותר. וכך גם טירמיסו. הבישקוטים הטבולים בקפה, (משקה שגם ממנו סלדתי בעבר) הטעם האלכוהולי המורגש מדי לפעמים, קינוחים על בסיס קרם שגם אותם לא ממש אהבתי בעבר - לא הבנתי על מה כל המהומה.

חלמונים לאחר הקצפה ידנית

כיום זה אחד הקינוחים האהובים עלי. אני חושבת שזה התחיל בטיול שלנו לטוסקנה לפני שנתיים, כשאכלנו קינוח על בסיס זביונה שהיה לא פחות ממופלא. זביונה הוא קינוח איטלקי קלאסי, מרקמו קרמי וסמיך והוא מורכב מחלמוני ביצים (מחוממים לטמפ' שמשמידה את רוב החיידקים, אל חשש), סוכר ומרכיב אלכוהולי כלשהו, בד"כ יין מרסלה. זביונה הוא גם הקרם המרכיב את הטירמיסו, במתכונים הקלאסיים.

הסוכר נכנס פנימה

החלמונים עם יין המרסלה והסוכר, לפני החימום

חלמונים, סוכר ומרסלה מתחממים להם בבאן מרי

הזביונה מוכן

בארץ יש הרבה גרסאות לייט לטירמיסו, והכוונה היא לא מבחינת הקלוריות – לפעמים מכינים אותו בלי ביצים, לפעמים מחליפים את המסקרפונה בגבינה לבנה, ועוד אלמנטים שמרחיקים אותו מהטעם הקלאסי והנפלא, או אולי מתאימים אותו יותר לחיך הישראלי, אם תרצו. למרות שבד"כ אני בעד עיבודים, במקרה הזה, בשבילי רק את הגרסא הקלאסית, בבקשה.

הקרם הסופי. צבע הקערה (כצבע הקרם) מהווה אינדיקציה טובה לצבע הקרם הסופי, ואת המרקם הסמיך ניתן לראות על פני המרית

לראשונה הכנתי טירמיסו לארוחת ערב אליה הזמנו את אמא שלי, שזוכרת שאכלה את הטירמיסו של חייה בפוזיטאנו המופלאה שבדרום איטליה. כיוונתי גבוה, אני יודעת.. אז גם גיליתי כמה קל למעשה להכין את הקינוח הזה, על אף מה שחשבתי לפני כן. התוצאה הייתה נפלאה, טירמיסו איטלקי קלאסי, שילובי טעמים שהולכים כל כך טוב ביחד – קפה, יין מרסלה, קקאו.. מה עוד צריך הבן אדם כדי ליהנות בסיומה של ארוחה טובה? אמנם ההוא מפוזיטאנו נשאר מספר אחד שלה, אבל שלי נכנס למקום השני, המכובד אף הוא

פירוש השם של הקינוח הזה הוא "משוך אותי למעלה", כדרך לתאר את ההשפעה שיש לקינוח עליך, ה- boost שנותנים לך האלכוהול והקפה שבו. בעבודה של אבי משחקים את המשחק "20 שאלות" מדי יום חמישי בערב, והוא תמיד מתגאה בזה שבזכותי הוא יודע את התשובות לכל השאלות בנושא אוכל, אך אבוי! באחד השבועות האחרונים הייתה שאלה על מה הפירוש של טירמיסו ומסתבר שדווקא את זה שכחתי ללמד אותו! אבל אתם, ב – "20 שאלות" שלכם, כבר תדעו

ביס?

כמה הערות וטיפים לגבי הטירמיסו:

* המרכיב האלכוהולי המופיע במתכון הוא יין מרסלה. בפעם הראשונה שהכנתי את המתכון לא היה לי, והשתמשתי בברנדי במקום, יצא מצוין. אפשר להחליף גם בפורט. בפעם השניה כבר קניתי יין מרסלה ואז באמת הטעם היה ממש זהה למקור, אבל אבי, למשל, אהב יותר את הגרסא עם הברנדי בטעימה הראשונית.

* שימו לב כשאתם טובלים את הבישקוטים, הטבילה צריכה להיות קצרה מאוד, כי הם סופגים את הנוזלים במהירות רבה, ואנחנו לא רוצים שהם יהפכו להיות mooshy-ים מדי.

* קפה חזק – הקפה שאנחנו מכינים כדי לטבול בו את הבישקוטים צריך להיות חזק, כדי שהטבילה הקצרה של הבישקוטים בו בכל זאת תספיג אותם במספיק טעם. עם זאת, עשו זאת לפי טעמכם האישי. הרבה פעמים במסעדות טעם הקפה מודגש מדי, ולעתים אף משתלט ופוגם בטעמה הכללי של המנה.

* פזרו את אבקת הקקאו מעל הטירמיסו רק רגע לפני ההגשה, אחרת היא נספגת בתוך קרם הזביונה ונראית הרבה פחות מפתה. אפילו הייתי אומרת שתפזרו אותה בנפרד על כל חתיכה שאתם חותכים ולא על כל העוגה עצמה.

* קינוחים אישיים תמיד מרשימים יותר – אפשר בהחלט להכין את הטירמיסו גם בכוסות (רצוי שקופות, כך שמראה השכבות היפה גם יהיה נראה לעין). במקרה הזה תאלצו לשבור את הבישקוטים לפני הכנסתם לכוסות, כמובן.

* תנועת קיפול – לאחר הקצפת השמנת תידרשו לקפל אותה לתוך הזביונה. הכוונה בתנועת קיפול היא תנועה עדינה, שלא תוציא את האויר שהתאמצנו (או יותר נכון המיקסר התאמץ) להכניס לתוך השמנת. איך מקפלים? לוקחים מרית, דוחפים אותה עד לתחתית הקערה, מדמיינים את הספרה 8 כך שהיא משתרעת על פני כמה שיותר משטח הקערה ומתחילים להזיז את המרית בצורת ה – 8 הזו. לאחר שתיים שלוש דקות של הערבוב העדין הזה, תתקבל תערובת אחידה. שימו לב שאתם לא מפסיקים לקפל לפני שהתערובת אחידה, ומוודאים כל העת שהמרית תמיד נוגעת גם בתחתית, כדי שלא יקרה מצב בו על פני השטח לכאורה יש תערובת אחידה, אבל למעשה חלק מהזביונה נשאר למטה, לא מעורבב.

* כדי לתת לטירמיסו שלכם פינישינג טאצ' מושלם, השתמשו בקקאו הולנדי (יש להשיג בחנויות המתמחות לאפיה). כפי שגילינו בפעם האחרונה שהכנתי את הטירמיסו הזה, אין לו את המרירות האופיינית לקקאו הפשוט, שקונים בסופר, וטעמו עדין ונפלא.

טירמיסו / אנה מריה וולפי
עבור תבנית בגודל 20X25 (בתמונות) או 20X30 עבור טירמיסו מעט נמוך יותר

רכיבים:
4 חלמונים מביצים מס' 1
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס יין מרסלה (אם אין, ראה טיפים)
450 גרם גבינת מסקרפונה
1 חבילה (250 מ"ל) שמנת מתוקה
25-30 בישקוטים (בהתאם לגודל התבנית שבחרתם מהגדלים המצוינים מעלה, ולגודל הבישקוטים. אני משתמשת באלו של שופרסל)
1 1/2 כוסות קפה חזק (אספרסו במקור, אני השתמשתי פשוט בקפה נמס איכותי, ממנו הכנתי קפה חזק)
2 כפיות סוכר

אבקת קקאו הולנדי, לזרייה (ראה טיפים)

הכנה:
1. מכינים את הקפה החזק, מערבבים את 2 כפיות הסוכר פנימה ומניחים בצד להתקרר.
2. שמים את החלמונים בקערת נירוסטה. מקציפים ידנית, בעזרת מטרפה, את החלמונים עד לקבלת קצף שצבעו בהיר מזה של צבע החלמונים המקורי ותפוח (כ-5 דקות).
3. מוסיפים את הסוכר והיין פנימה, מערבבים קלות עד לקבלת תערובת אחידה.
4. שמים בסיר שכבה דקה של מים ומחממים עד רתיחה. מניחים את קערת הנירוסטה מעל הסיר (וכך יוצרים באן מארי, ראה תמונה למעלה). טורפים את התערובת כאשר היא מתחילה להסמיך, ממשיכים לטרוף ומורידים מהאש רק כאשר בתערובת מתחילות להיווצר בועיות קטנות המעידות על רתיחה. מניחים בצד להצטנן.
5. מקציפים במיקסר את השמנת המתוקה עד לקבלת קצף רך. איך יודעים שהוא רך? מעבירים אצבע בתוך הקצף, היא יוצאת עם גבעת קצף עליה, אם כאשר מטים את האצבע, קצה הגבעה נשמט הצידה, הגענו לקצף רך.
6. בקערה נפרדת מערבבים היטב את המסקרפונה עד שהיא מתרככת.
7. שופכים את הזביונה (תערובת החלמונים, סוכר ומרסלה) לתוך הגבינה וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה.
8. מוסיפים את השמנת המוקצפץ לתוך הקערה עם הזביונה והמסקרפונה ומקפלים פנימה את השמנת (ראה טיפים).
9. מרכיבים את הטירמיסו: טובלים בישקוטים משני צידיהם טבילה קצרצרה בתוך הקפה (פנימה ומיד החוצה מבלי לחכות בין לבין), מסדרים אותם כשכבה תחתונה בתבנית. לאחר שסיימנו לסגור את השכבה, מורחים מעליהם מחצית מהקרם בצורה נאה ומסודרת. מסדרים מעל שכבה נוספת של בישקוטים טבולים בקפה באותו האופן, ומורחים מעליה את שארית הקרם.
10. מקררים למשך 3 שעות לפחות.
11. זורים אבקת קקאו מעל לפני ההגשה, ומגישים בטווח של עד 48 שעות, לאחר מכן הוא כבר לא במיטבו (הבישקוטים בשלב זה כבר יהיו רכים מדי).

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.