פוסטים תחת הקטגוריה ‘עוגות’

יש פעמים שבא לי לאפות כדי לספק את החשק למתוק שמתעורר אצלי באופן הרבה יותר מדי תדיר. בפעמים האלה אני צריכה סיפוקים מהירים, מתכונים קצרים שאני יכולה לתקתק ותוך שעה כבר ליהנות ממוצר מוגמר. בפעמים האחרות בא לי להשקיע במתכונים שדורשים סבלנות על פני שלבי הכנה מרובים, והרכבת המאפה הסופי מכל שלבי הביניים הללו. גם כשצריך להרשים בקינוח מושקע, אלה הם המתכונים שאני אבחר.

כאן הכנתי את הקאפקייקס בלי הביסקויטים או השוקולד המריר, ובכל זאת הכנתי 24 מהם, לכן יצאו מעט נמוכים. ראה טיפים בנושא.

 שתי חברות שלי שהתחילו לעבוד באותה חברה היו צריכות להכין שתיית כניסה לחברה. הן ביקשו את עזרתי בהכנת שני סוגי קינוחים מרשימים, וכמובן שנרתמתי למשימה בשמחה. אחד הקינוחים שבחרתי להכין איתן היה טארט מוס גבינה ופירות טריים, טארט נהדר שקל מאוד להכין אותו. הקינוח השני היו הקאפקייקס האלה, שראיתי בתכנית של מארתה סטיוארט לפני כמה שבועות, במסגרת שבוע קאפקייקס שהיא אירחה בתוכנית. אלה הקאפקייקס הכי נמכרים בחנות מאוד מצליחה בסיאטל בשם Trophy Cupcakes. יש להם קראסט פריך של ביסקויטים בחמאה, מעל זה שכבת שוקולד מריר, מעליהם תערובת שוקולדית בחושה ונהדרת ומעל כל זה עיטור של מרנג בטעם מארשמלו נפלא החרוך ע"י מבער. 3 מרקמים שונים בקאפקייק אחד, שילוב מעולה והטעם נהדר גם הוא. הבנות דיווחו שהשתייה הוכתרה כהצלחה ושהקאפקייקס והטארט חוסלו במהירות האור. אם אתם במצב רוח מעט השקעתי, נסו אותם גם כן, ותהנו מכל ביס.

שימו לב לתחתית הקריספית, למרכז השוקולדי הרך ולציפוי המרנג האורירי. שלושה מרקמים שונים שמשתלבים נפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי הקאפקייקס:

* אין לכם מבער? לא נורא, אפשר לחרוך את המרנג גם מתחת לגריל בתנור. משאירים את התנור פועל לאחר סיום אפיית הקאפקייקס באותה טמפ' ומעבירים למצב גריל. בינתיים מכינים את המרנג לפי ההוראות, מזלפים ואז מכינים לתנור שוב עד שהמרנג משחים לפי טעמכם.

* לא בא לכם להשקיע? אפשר לוותר על שתי השכבות של הביסקויטים והשוקולד, ולהכין פשוט קאפקייקס עם ציפוי מארשמלווי רך וטעים. הקאפקייקס ייצאו יותר נמוכים מהרגיל, אז יש לכם גם את האופציה להכין שניים-שלושה פחות ושהנותרים יהיו גבוהים כמו שצריך.

* 8 חלבונים לציפוי? השתגעת, מירי?? לא, לא השתגעתי יש הרבה מתכונים שגורמים לי לצבור חלבונים במקפיא, כמו שסיפרתי לכם בעבר. השיא שלי היה 22 חלבונים קפואים(!!). זו אחלה דרך לנצל אותם.
דבר נוסף – אתם יכולים להכין מחצית מהציפוי ולתת ציפוי פחות מפואר לקאפקייקס (הכמות המצוינת תספיק בדיוק לציפוי 24 קאפקייקס כמו שרואים בתמונה, כלומר כמות יפה מאוד של ציפוי על כל קאפקייק).

את מעט שאריות המרנג זילפנו על פני עוגיות שהכנו משאריות הבצק הפריך שנותר מהטארט. אחלה ניצול שאריות

קאפקייקס שוקולד עם קראסט פריך וציפוי מרנג / עיבוד למתכון של מאפיית Trophy Cupcakes, סיאטל
עבור 24 קאפקייקס

רכיבים:
2 כוסות + 2 כפות סוכר
1 3/4 כוסות קמח
3/4 כוס + 1 כף אבקת קקאו רגילה (לא הולנדי)
1 1/2 כפיות סודה לשתיה
1 1/2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית שטוחה מלח
2 ביצים גדולות
1 כוס חלב
1/2 כוס שמן קנולה
2 כפיות תמצית וניל
1 כוס מים רותחים
1 1/2 כוסות פירורי ביסקויטים
80 גרם חמאה, מומסת
2 כפות מיץ תפוזים
150 גרם שוקולד מריר, מגורר או קצוץ דק

לציפוי המרנג:
8 חלבונים
2 כוסות סוכר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים קלות 2 תבניות מאפינס סטנדרטיות ושוטחים בהן עטרות נייר (אני משתמשת בעטרות מס' 5) למאפינס.
2. בקערת מיקסר שמים את הסוכר, מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו, סודה לשתיה, אבקת אפיה, מלח. מוסיפים את הביצים. מערבבים בעזרת וו גיטרה עד לקבלת תערובת אחידה.
3. בקערה אחרת שמים את החלב, השמן, תמצית הוניל והמים הרותחים. מערבבים היטב. מוסיפים את קערת הנוזלים לקערת הקמח ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. הקפידו לגרד את דפנות המיקסר במהלך הערבוב, על מנת שלא ישארו שם חלקים לא מעורבבים.
4. מערבבים בקערה את הביסקויטים המרוסקים, החמאה המומסת ומיץ התפוזים. מנסים לאסוף קצת מהתערובת בין שתי אצבעות – אם היא עדיין פירורית מאוד ולא מצליחה להתגבש כאשר מצמידים את האצבעות, מוסיפים עוד כף של מיץ תפוזים וכך עד שמצליחים לאסוף מעט מהתערובת בידיים, ללחוץ אותה ביחד והיא לא מתפוררת מיד.
5. שמים כף אחת מתערובת הביסקויטים בכל תחתית של עטרת נייר. מהדקים היטב לתחתית בעזרת כף או תחתית של כוס קטנה מספיק כדי להיכנס פנימה. מעל מניחים כפית של שוקולד מגורר. את הביסקויטים והשוקולד (אם נותר) שומרים לפיזור מעל בלילת הקאפקייקס.
6. מכניסים לתנור ואופים כ-5 דקות, או עד שהתחתיות מתחילות להזהיב.
7. מוציאים מהתנור וממלאים כל שקע עד ל-3/4 מגובהו בבלילת הקאפקייקס. מפזרים מעל כף מתערובת הביסקויטים ומעט שוקולד קצוץ, אם נותר.
8. מחזירים לתנור ואופים כ- 15-20 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז אחת העוגות יוצא יבש. מומלץ לסובב את התבנית פעם אחת במהלך האפיה, על מנת להבטיח אפיה אחידה.
9. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין.
10. מכינים את הציפוי: שמים את החלבונים והסוכר בקערה חסינת חום. שמים את הקערה מעל סיר עם שכבה דקה של מים רותחים (ביין מארי), מערבבים תוך כדי חימום. מסירים מהאש כאשר הרוב המוחלט של גבישי הסוכר נמסו.
11. מעבירים למיקסר ומקציפים עד לקצף יציב (עד אשר מוציאים את המקצף והגבעה שנוצרה עליו נשארת יציבה ולא נוטה הצידה). מעט לפני סוף ההקצפה מוסיפים את תמצית הוניל.
12. בעזרת שק זילוף וצנטר חלק 9 מ"מ או צנטר משונן מזלפים את הציפוי מעל הקאפקייקס. אם לא מתחשק לכם לזלף, אפשר גם למרוח את הציפוי על הקאפקייקס – שמים כף גדושה של ציפוי ומעצבים אותו לצורה נאה באמצעות הכף.
13. חורכים בעזרת מבער או מחזירים לתנור במצב גריל (ראה טיפים).

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

פרוסת קוזונאק (עוגת שמרים רומנית נהדרת, שכל כך התגעגעתי אליה). קנינו את העוגה בסופר שנקרא Real, זו תוצרת עצמית שלהם, והטעם שלה נפלא - כמעט זהה לזה שסבתא שלי הייתה מכינה. מומלץ בחום!

אמרתי לאבי לפני הנסיעה "מאמי, תתכונן לטעום אוכל נפלא", והוא באמת האמין לזה, שהרי הוא משוגע על האוכל שאמא שלי מכינה – חלק ממנו בישול רומני מסורתי. בפועל, כשהגענו, ראינו שחלק גדול מהמנות הזכורות לי כל כך לטובה מילדותי, הכילו בשר לבן, שאבי לא אוכל. בדיעבד הוא הכתיר את רומניה כ"ארץ השניצלים", ואכן אכלנו שם כמה שניצלים נהדרים, על אחד מהם עוד יסופר כאן באחד הפוסטים הקרובים. וכמו כל טיול שלנו, שבמתכוון או שלא, סובב ברובו סביב אוכל, כך קרה גם במקרה שלנו. אז למי מכם שמתכנן לנסוע לשם בקרוב, הנה הדברים כפי שאנחנו חווינו אותם.

בחור מחבל ארץ בשם Ardeal מכין בשר כבש לצלייה בשוק הלחם (מסתבר שבשוק לחם יש עוד דברים מלבד לחם)

הדבר הראשון שעליו הסתכלתי כמובן הוא מסעדות רומניות אסליות. למעשה, רוב המסעדות ברומניה הן כאלה, מלבד ניצנים שראינו פה ושם בבוקרשט, של מסעדות עם מטבחים עממיים – שתי איטלקיות וסינית אחת. מסעדה נפלאה שפקדנו כמה פעמים היא  "La Mama", שבתרגום חופשי אומר "אצל אמא". יש מגוון סניפים לרשת הזו, וכל מה שאכלנו שם היה מצוין. מומלץ במיוחד הלחם השחור שלהם (בתמונה), מרק כדורי הבשר החמצמץ המוזכר מעלה (לאלה מכם שאוכלים בשר לבן) ושניצל נהדר כפרי – בציפוי פתיתי תירס. זוהי מסעדה מאוד פופולרית גם בקרב מקומיים, בשל המחירים הסבירים והמנות הגדולות. אוכל גורמה לא תמצאו כאן, אבל אוכל מסורתי רומני טעים – בהחלט כן!

הלחם ב - La Mama

מסעדה נוספת שלא יכולתי כבר לחכות להגיע אליה היא "Carul cu Bere", מסעדה הממוקמת בבניין גותי עתיק ויפהפה, שפתוחה כבר 129 שנה. זכרתי אותה מאוד לטובה מילדותי, בפועל מצאנו בה סלט חצילים רומני נפלא, ממליגה המוגשת עם שמנת, יוגורט וגבינה נהדרת (זו הפעם השניה שאבי ניסה לטעום ולאהוב ממליגה. החלק של ה"לטעום" צלח, הבעיה התעוררה, שוב, בחלק של ה"לאהוב"). מעבר לזה המנות היו בינוניות למדי, וזה כולל פלטת בשרי כבש שנשמעה מאוד מבטיחה ולא הצליחה ממש לקיים. אבל האכזבה האמיתית שלי מבחינה קולינרית בטיול הזה הייתה הגילוי שאני כבר לא אוהבת (בכלל) קבב רומני. הוא הרגיש לי פשוט מלוח מדי בשני המקומות בהם טעמתי אותו. אגב, מחירי הקבב ברומניה זה דבר מצחיק, עולים משהו כמו 5 ש"ח ליחידה.

לזניית בקר נהדרת שאכלנו במסעדת Lombardi בברשוב, המומלצת מאוד!

הדבר השני שעניין אותי (אחרי מסעדות רומניות טובות) היה מה מצב הפטיסרי שם. כשעזבנו את רומניה בשנת 1989, היא לא הייתה משופעת בהרבה דברים, אבל פטיסרי מעודכן ונפלא בהחלט היה שם. באופן כללי אפשר לומר שעולם הקונדיטוריה שם עדיין מעודכן – ביחס לשנות התשעים… בבוקרשט אמנם מצאנו רשת מצוינת בשם French Bakery, המגישה מאפים מצוינים. אכלנו שם קרואסון חמאה נהדר וגם מאפין שוקולד צ'יפס רך, אורירי ועשיר בטעמו. עוד המון מוצרים שם נראו נפלא, אבל מה לעשות שהמקום בקיבתנו מוגבל כל כך?
מעבר לרשת הזו, מצאתי קונדיטוריות באותו מצב שהשארתי אותן פעם – חלונות ראווה מלאים בסברינות (מי אמר אייטיז?), עוגות טורט עתירות שכבות וקרם לבן, עוגות היער השחור ועוד כהנה וכהנה פניני עבר, שלא הכי מדברים אלי, אם נהיה כנים.

שני להיטים שגילינו מבחינת אוכל רחוב (האמת אחד גילינו, את השני הכרתי מזמן) היו רשת Fornetti ואשנבים קטנים לממכר סופגניות. כבר ביום הראשון שלנו שם ראינו תורים קטנים משתרכים מול האשנבים הקטנים בסניפי רשת Fornetti (מה יש לרומנים עם אשנבים קטנים?), ולא הבנו על מה כל המהומה. אבל איך אומר השיר של שריל קרואו? "If it makes you happy, it can't be that bad", אז החלטנו לנסות. אני חייבת לומר שהבורקסים הקטנים במילויים השונים שם, לוקחים בהליכה כל בורקס מעולה שאכלתי בארץ. כן, כולל את זה של פנסו בשוק לוינסקי! מאז, בכל פעם שעברנו ליד סניף שלהם לא יכולנו להחזיק את עצמנו מלקנות…
הסופגניות הרומניות הנהדרות זה משהו שאני זוכרת עוד מימי ילדותי, כשהייתי הולכת עם סבא שלי לשוק ותמיד היינו עוצרים בדרך, וקונים לי אחת ישר מהשמן. אז גם בימינו אנו ישנם עדיין המקומות לממכר סופגניות דרך אשנב קטן ברחוב, עם יותר סוגי מילויים מאשר היו פעם, ועדיין נפלאות בטעמן כתמיד.

מבחינת הקפה ברומניה, נחלנו אכזבה קלה. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות כמו איטליה, צרפת וספרד, שבהן לא היה מקום אחד עם אספרסו מאכזב, ברומניה רוב התערובות אכזבו. דווקא באחד הימים הראשונים שתינו קפה נפלא ב"Geisha Cafe", בית קפה חמוד המעוצב בסגנון יפני. מאז ניסינו לשווא לשחזר את ההצלחה.

גלידריות – כמעט ולא ראיתי גלידריות ברומניה. בברשוב, עיר מקסימה אגב (לפחות החלק העתיק בה) , אכלתי גלידה נפלאה, שהמחיר שלה היה די גבוה יחסית לרומניה (13 ש"ח לכדור) – לשם השוואה אכלנו שניה לפני כן שניצל וצ'יפס עם לחם וסלט ב – 18 ש"ח. עם זאת, היא מאוד מומלצת כי הייתה נפלאה בטעמה. הגלידריה ממוקמת ליד הכניסה השחורה ב – Piata Sfatului.

אבי ואני בבוקרשט

את היום האחרון שלנו שם בילינו בביתה של חברה של אמא שלי. שתינו קפה של בוקר וראינו טלויזיה, ופתאום ראינו שבפארק קרוב יש שוק לחם. הרי לא הגיוני שלא נלך! שמנו פעמינו לשם ואיזה כיף שעשינו את זה! מבחר דוכנים שמכרו סוגים שונים של לחם מילאו את המקום, ואפילו היו שם עמדות שבהן נשים הכינו לחם במקום. היה דוכן אחד שבו היה התור הכי ארוך, וזה כמובן גרם לי לחשוב ששם אני אשיג את הלחם הכי טעים. עמדתי 5 דקות בתור, שהתקדם מהר באופן מפתיע, וקניתי לנו לחם מלא נפלא פשוט. והמחיר? כמו שלחם מלא צריך לעלות – 6 ש"ח (ולא 16 כמו בארץ). תענוג צרוף!

אם בא לכם לראות תמונות נהדרות נוספות מהטיול, תוכלו למצוא אותן בבלוג של אבי. הוא כבר כתב פוסט אחד על צילומי רחוב ברומניה, ומתוכננים עוד 1-2 פוסטים נוספים.

ברומניה אכלנו את הקיורטוש הראשון שלנו. ואי, כמה שזה טעים!

אה, ודבר אחרון באמת, אני יודעת שכבר כתבתי המון, אבל אני לא יכולה שלא לספר לכם את זה – אתמול התחלתי קורס קונדיטוריה מקצועי! השעור הראשון היה מאוד תיאורטי אבל כל כך מעניין – למדנו על סוכר, על חומרים מקרישים ומסמיכים ועל וניל – מי חשב אי פעם שמערכת שעות יכול להיראות כל כך טוב?!

עוגת גבינה רומנית - המתכון למטה

ונקנח בעוגת גבינה רומנית מסורתית, עם שכבת בצק בתחתית, תערובת גבינה לימונית נהדרת במרכז, ועוד שכבה מאותו בצק מלמעלה. עוגה שמכינים את כולה עם כף עץ, לא צריך שום מיקסר או מעבד מזון – הכל בידיים. הכנתי את העוגה לכבוד ביקור של חברים טובים מאוד שלנו - גיא וליסה, שהיה להם חשק לעוגת גבינה ואני הייתי עדיין בנוסטלגיה שהשרתה עלי רומניה, כך שבחרתי להכין אותה. עוגה באמת קלה להכנה (אפילו אין טיפים השבוע), ומצוינת בטעמה.

אפילו הצלחת שהיא מונחת עליה נקנתה ברומניה

עוגת גבינה רומנית / מתכון מאתר מתכונים רומני
עבור תבנית מלבנית בגודל 20 על 30 ס"מ

רכיבים:
לבצק:
7 כפות חלב
7 כפות שמן
6 כפות סוכר
1 ביצה
1 כפית שטוחה סודה לשתיה
350 גר' (2 וחצי כוסות) קמח

למלית:
2 חבילות (500 גר') גבינת "טוב טעם" של טרה
2 ביצים
200 גר' (2 שקיות) אבקת סוכר
80 גר' חמאה
2 כפות שטוחות סולת
2 שקיות סוכר וניל
קליפה מגוררת מלימון אחד
100 גר' צימוקים (אופציונאלי. צימוקים בהירים ילכו כאן נהדר)

אופן ההכנה:
1. מכינים את הבצק: בסיר קטן מחממים חלב, שמן וסוכר. כאשר מתחיל לרתוח, מסירים מהאש ומצננים מעט, עד שהתערובת פושרת.
2. מעבירים לקערה ומוסיפים בסדר הזה את הביצה, הסודה לשתיה ובסוף את הקמח, ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
3. מחלקים את הבצק לשני חלקים. מרדדים את שניהם על משטח מקומח למלבן בגודל התבנית (חלק אחד ישמש לתחתית והשני לכיסוי העוגה). אל חשש, זהו בצק נוח מאוד לעבודה ולרידוד.
4. מניחים את אחד החלקים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
5. מחממים תנור ל – 180 מעלות צלזיוס (אני אופה בתכנית רגילה, ללא טורבו)
6. מכינים את המלית: ממיסים את החמאה, ומצננים כרבע שעה, עד שהיא פושרת.
7. מוסיפים את כל שאר חומרי המלית לחמאה המומסת ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
8. מפזרים את המלית על תחתית הבצק באופן אחיד.
9. מחוררים את החלק העליון של הבצק עם מזלג לכל אורכו, ומניחים אותו מעל המלית.
10. מכניסים לתנור ואופים כ – 35 דקות, או עד אשר החלק העליון של העוגה מזהיב.
11. מצננים, זורים אבקת סוכר ומגישים.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.

לכל משפחה רומנית שאני מכירה יש את המתכון המנצח לעוגת דובדבנים קיצית ומרעננת. זו אולי העוגה שהייתה הכי אהובה עלי כשהייתי ילדה, ברומניה, וסבתא שלי הייתה מכינה אותה פשוט מושלמת. הבעיה היא שכל מתכוניה של סבתא אבדו כשהיא הלכה לעולמה, הרבה לפני שהתחלתי להתעניין באפיה. שנים רבות פינטזתי על הטעם של העוגה הזו. אין מה לעשות, לחוש הטעם (והריח גם, לצורך העניין) יש זכרון מאוד ארוך, וטוב שכך!

ניסיתי לא מעט מתכונים, ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה – עד המתכון הזה, שהוא לא רק ה-מתכון הכי טוב לעוגת הדובדבנים הקלאסית הרומנית, אלא גם מתכון בסיס מנצח לעוגה בחושה! המתכון המוקרי הוא של סוזי, דודה שלי, האישה שמבשלת הכי קרוב לסבתא שלי שאי פעם טעמתי, ולפעמים אפילו יותר טוב (אבל אל תגלו שאמרתי!). אחח, האושר שהיה נסוך על פני ברגע הראשון שטעמתי אותה… זר (= לצורך העניין, אדם שלא חובב אוכל) לא יבין זאת…

עם זאת, העוגה הייתה מעט דחוסה בעיני והייתה חסרה לה מעט לחות בגרסתה המקורית, ולכן עיבדתי אותה קצת, החלפתי חלק מהחמאה בתערובת של שמן (מרכיב שמעניק לחות בעוגות) וחלב, מה שאכן הביא את המרקם לשלמות. הטעם של העוגה מאוד עשיר, בזכות זה שהבצק שלה מכיל חלמונים בלבד (המשיכו לקרוא בטיפים איך אפשר לנצל את החלבונים מעתיד מיותם) ובזכות הגרידה והמיץ מלימון אחד שנותנת לה ניחוח מרענן ונפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו:

* שימו לב כשאתם מפרידים ביצים, לאחרונה שמתי לב שהצבע האדום של התאריך האחרון לשיווק נוטה "לזלוג" ולתת את אותותיו בתוך החלבונים. הצבע הזה הוא בהחלט לא משהו שנרצה בתוך החלבונים שלנו, ולכן יש לשטוף את הביצים השלמות במים בטרם הפרדתן. פותר כליל את הבעיה.

* בעוגות בחושות אנחנו מחפשים את האוריריות והעסיסיות. מהרגע שהקמח בא במגע עם נוזלים, כל פעולת ערבוב גורמת להתפתחות רשת חלבון (שנקרא גלוטן) אשר גורם למרקם העוגה להפוך אלסטי. זה משהו שבהחלט נחפש בעוגות שמרים או בלחמים, אך לא בעוגה הבחושה שלנו. לכן חשוב להקפיד על מינימום ערבוב מהרגע שהקמח נכנס לתערובת ובא במגע עם הנוזלים, רק עד שמקבלים תערובת אחידה.

* שימו לב שבלילת העוגה, כאשר מעבירים אותה לתבנית, יוצאת מאוד נמוכה. לא להיבהל, זה בסדר גמור, העוגה תתפח במהלך האפיה.

* במקום דובדבנים אפשר להשתמש בפירות קיץ אחרים שרוצים ואוהבים – כמו אפרסקים, משמשים (שכבר לא בעונה כרגע) ונקטרינות.

* אם אתם רוצים לנצל את 4 החלבונים הנותרים מהעוגה, אפשר להכין קצף ולצפות בו את העוגה. מקציפים את החלבונים עם 4-5 כפות סוכר (אני שמתי 4.5 כפות), לקצף יציב אך לא קשה (שימו לב לתמונה), לקראת סוף האפיה של העוגה. ברגע שהעוגה מוכנה, מוציאים מהתנור, מורחים עליה את הקצף באופן אחיד ומחזירים לתנור לכ-8 דקות נוספות, עד שהקצף מתחיל להזהיב.
אם אין חשק לעוגה מצופה קצף, שמים את החלבונים בכוס, עוטפים בניילון נצמד שעליו כותבים כמה חלבונים יש בכוס ומה התאריך היום. מקפיאים כך את החלבונים ואפשר להשתמש בהם עד 3 חודשים (כמובן להפשיר לפני), יותר מזה לא ניסיתי. אני אוהבת להשתמש בהם לשם הכנת פיננסיירים רכים וטעימים, ולפעמים גם נשיקות.

* אפשר להכין את העוגה גם כמאפינס, שמתקבלים מעט יותר אוריריים. אם החלטתם ללכת על מאפינס, זמן האפיה יתקצר לכ-20 דקות, למרות שכל תנור וגחמותיו – יש לאפות עד שמכניסים קיסם למרכז העוגה והוא יוצא עם פירורים לחים. כמה מאפינס מתקבלים? אני לא יודעת להגיד, לא הכנתי את העוגה כולה כמאפינס, אלא רק חלק ממנה.

עוגת דובדבנים / עיבוד שלי למתכון של דודה שלי, סוזי
עבור תבנית בגודל 20X25 ס"מ

רכיבים:
100 גרם חמאה, רכה (חצי שעה לפני ההכנה מוציאים מהמקרר)
1/4 כוס שמן
1/4 כוס חלב
1 כוס סוכר
4 חלמונים
מיץ + גרידה מלימון אחד
1 שקית סוכר וניל
2 כוסות קמח תופח
350 גרם דובדבנים שלמים מגולענים (אני משתמשת בצנצנת שלמה של דובדבנים משומרים)

הכנה:
1. במידה ובוחרים להשתמש בדובדבנים מצנצנת שימורים, שמים אותם במסננת חצי שעה לפני תחילת הכנת העוגה, לשם הגרת נוזלים.
2. מחממים תנור ל – 180 מעלות (לא טורבו).
3. שמים יחד בקערה חמאה, שמן, חלב, סוכר, חלמונים, לימון וסוכר וניל. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר לעשות שלב זה בעזרת מיקסר המצויד בוו גיטרה, אבל אפשר בהחלט גם בלי מיקסר – בעזרת מטרפה או כף עץ פשוטה.
4. מוסיפים לאט לאט את הקמח לתערובת, תוך כדי ערבוב.
5. משמנים את התבנית, מפזרים מעט סוכר על דפנותיה (זה תורם למרקם הקראנצ'י מעט והנפלא של הקראסט) ומעבירים את הבלילה לתבנית. הגובה של הבלילה יהיה נמוך וזה בסדר, היא תתפח במהלך האפיה.
6. מפזרים באופן אחיד את הדובדבנים על פני הבצק, אפשר אם רוצים, לדחוף אותם מעט פנימה לתוך הבצק. אל חשש, המרקם של העוגה חזק דיו כדי להחזיק את הדובדבנים (או כל פרי אחר שבחרתם מהפירות הרשומים בטיפים) למעלה מבלי שישקעו לתחתית העוגה.
7. מכניסים את העוגה לתנור ואופים במשך כ-45 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.

הפוסט מופיע גם כטור בעכבר העיר און-ליין, הנה כאן.

סבתא של אבי התארחה אצלנו לארוחת ערב בשבוע שעבר. זו הייתה הפעם הראשונה שלה בדירה ה(כבר לא כל כך)חדשה שלנו.
סבתא של אבי היא בן אדם שמעריך אוכל מאוד. לא כל כך לאכול אותו כמו לדאוג שכל האנשים שהיא אוהבת ודואגת להם אוכלים כמו שצריך. כך למשל, כשאבי ואני הודענו לה שאנחנו עוברים לגור יחד, היא הסתכלה עלי במבט ארוך ומודאג משהו ושאלה "אבל את יודעת לבשל?". לפני שפגשתי אותה לא הייתי מודעת לעובדה המפליאה שאנשים מגישים ארוחות של 6 מנות, שכולן כוללות בשר! תארו לעצמכם את האתגר הטמון בלהכין ארוחה לכבודה! מצד שני היא בן אדם כל כך מקסים, מאלה שישר כשאתה מכיר אותם בא לך לקרוא להם "סבתא", ששווה להתאמץ ולהשקיע את המחשבה בשבילה.

היה ממש כיף לארח אותה, ואני חושבת שהדבר שהכי נהניתי ממנו היה לראות אותה סוף סוף יושבת ערב אחד שלם ליד הארוחה, בלי להתרוצץ הלוך חזור מהמטבח לשולחן האוכל והפוך. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהיא ממש נתנה לי להכין את כל הארוחה, בכל הפעמים הקודמות שהיא באה לבקר אותנו, היא הביאה איתה קצת אוכל, שיהיה

אני הכנתי ארוחה של 3 מנות בלבד, ורק אחת מהן הייתה בשרית, אבל כולם היו כל כך מפוצצים אחריה, ששאלתי את אבי אם הוא חושב שמעכשיו היא תכין ארוחות עם קצת פחות מנות, אחרי שאפילו 3 מנות מרכיבות ארוחה ממש משביעה. אבי הסתכל עלי במבט משועשע מתמימותי ואמר: "לא, את כל כך הרשמת אותה עם הארוחה הזו, שעכשיו היא תכין ארוחות אפילו יותר גדולות משהיא רגילה".

העוגה הזו הייתה מנת הקינוח בארוחה המדוברת. הקינוח היה צריך להיות פרווה, ובנוסף חיפשתי קינוח פשוט ולא מתחכם, אך עם זאת טעים טעים. העוגה הזו עונה על כל הקריטריונים האלה, והיא פשוט נפלאה בטעמה! כל כך רכה ועסיסית, אוכל מנחם במיטבו. אני לא הפסקתי ליישר אותה, עד שנגמרה.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו: 

* כשמשתמשים בבננות בעוגות בחושות, בד"כ מומלץ להשתמש בבננות הכי בשלות שתוכלו להשיג. אני אוהבת לבחור אותן בשלות, אך כאלה שלא הגיעו למצב של השחרה עדיין – שאותן אני מוצאת מתוקות מדי.

* אם אין לכם קמח תופח, השתמשו בקמח רגיל ועל כל כוס קמח הוסיפו כפית אחת של אבקת אפיה.

* אגוזי מלך או פקאן יהוו תוספת נהדרת לעוגה הזו. אם החלטתם להוסיף אותם, הוסיפו כוס אחת של האגוזים שבחרתם, קצוצים גס.

* גם צימוקים כהים ילכו כאן מצוין, משרים 1/2 כוס צימוקים בקערה, מכסים אותם במים ומשאירים כך למשך חצי שעה לפני הכנת העוגה. לאחר מכן מסננים את המים ומוסיפים את הצימוקים לתערובת העוגה לאחר ערבוב כל שאר המרכיבים, ומערבבים קצרות, רק עד שהם נטמעים באופן אחיד בתערובת. אם בא לכם על צימוקים קצת שיכורים, כסו אותם בברנדי במקום במים והמשיכו לפי אותן הוראות.

עוגת בננה, גזר ותבלינים / עיבוד שלי למתכון של נירה רוסו
עבור תבנית קוגלהוף בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
3 ביצים
2/3 כוס שמן
1 1/3 כוסות סוכר
2 גזרים בינוניים
1 בננה, בשלה
1 3/4 כוסות קמח תופח
1 כפית קינמון
קורט ג'ינג'ר טחון
קורט ציפורן טחון
קורט אגוז מוסקט טחון
1 כפית תמצית וניל
2 כפות מיץ תפוזים

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
2. בתוך קערה גדולה מועכים את הבננה בעזרת מזלג. מגררים דק את הגזרים לתוך אותה קערה.
3. מוסיפים את כל המרכיבים מלבד הקמח ומערבבים היטב.
4. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מעבירים את התערובת לתבנית, אופים למשך כ-40 דקות או עד שקיסם שמכניסים למרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.