בכל שנה החורף שמגיע תופס אותי קצת לא מוכנה. על אף שנולדתי בחורף, ומזג אויר אפרורי דווקא נועם לי מאוד, החשיכה שיורדת כל יום הרבה יותר מדי מוקדם, הקור וסרבול הלבוש שהוא גורר עמו – כל אלה לא תורמים למצב רוחי בעונה זו של השנה. וכך אני מוצאת את עצמי לא פעם פונה להכין משהו מתוק, שהרי מתוקים הם קטליזטורים נפלאים לשיפור כל מלנכוליה (טוב, נו, כמעט כל מלנכוליה)..

החורף מתחבר לי במיוחד לשמרים, על אף שדווקא עונת הקיץ מתאימה יותר לעבודה איתם, במידה ומה שמחפשים הוא תהליך תפיחה מהיר יחסית. אבל בחורף אנחנו גם מוצאים את עצמנו יותר בבית, כשמזג האויר לא מאפשר יותר מדי בילויים מחוצה לו, אז דווקא לימים האלה, "פרוייקט שמרים" כלשהו הוא פשוט קלאסי.

את המתכון לקטנות והנפלאות האלה קיבלתי מחברה של חברה, לפני למעלה משנה (מעיין, תודה רבה על שחשבת עלי!). היא הצליחה לרשום אותו תוך כדי תוכנית של מרת'ה סטיוארט, שעשתה ספיישל מתכונים מוצלחים במיוחד וסיפרה לי שמאז היא מכינה אותו המון והוא ממש מוצלח. חיפשתי אותו גם באתר של מרת'ה, והתמונה שם לא הותירה מקום לספק – אני הולכת להכין אותן! כעבור שנה וקצת סוף סוף הגעתי גם לממש את איומיי..

שורה תחתונה: המתכון כאן הוא של מה שנקרא "sticky buns" – שהן בעצם רולים של קינמון עטופים בשכבת קרמל (ופקאן במקרה שלנו) מושחתת לחלוטין. הבצק של הרולים נהדר לחלוטין לעבודה, ומהמתכון הזה ימשיכו איתי הלאה רק הבצק והמלית שביחד יוצרים רולים של קינמון רכים כמו כרית וריחניים כמו מאפיית גורמה בשעות הבוקר המוקדמות – בהן כל הקסם קורה. מעטפת הקרמל והפקאן הייתה בעיני כבדה מדי וגרמה לכל העסק להיות מתוק באופן מעיק (ואני לא מוציאה מפי את השילוב הזה בקלות דעת). אנשים בעבודה שטעמו דווקא אהבו את השלם, אבל בשבילי – רק חלק מחלקיו בבקשה!

מי שרוצה בכל זאת להכין איזה טופינג לחבר'ה הרכים האלה, עומדות בפניו 3 אופציות:
1. להכין את הציפוי המקורי, אך לחצות את הכמות של כל הרכיבים בו. אל דאגה, עדיין יהיה מספיק כדי לכסות בכל טוב כל לחמנייה.
2.  מוזמן להכין ציפוי מסורתי של  גבינת שמנת, לפי אחד מיני אלפי המתכונים שמופיעים לזה ברשת.
3. אפשרות נוספת היא לצפות אותם באבקת סוכר מעורבבת עם מעט חלב (להתחיל מכף חלב אחת ל-100 גרם אבקת סוכר ולהוסיף לפי רמת הסמיכות הרצויה) וטיפה או שתיים מיץ לימון, ליצירת ציפוי דומה לזה של דונאטס.

נ.ב. כמו  בכל מתכון (אבל כאן במיוחד), חשוב מאוד לקרוא מתכון זה עד הסוף לפני שמתחילים להכין את הרולים.

רולים של קינמון מצופים בקרמל פקאן / עיבוד קל למתכון של מארק, התארח בתכנית של מרת'ה סטיוארט
עבור 12 רולים בתבנית מאפינס בגודל רגיל

רכיבים:
לבצק:
7 גרם (כף שטוחה) שמרים יבשים
120 מ"ל (1/2 כוס) מים חמימים
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים
65 גרם (1/3 כוס) סוכר
50 גרם חמאה רכה
25 גרם שמנת מתוקה
1 כפית מלח
1 ביצה גדולה
560 גרם (4 כוסות) קמח לבן רגיל

למלית:
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
4 כפיות קינמון טחון
60 גרם חמאה רכה

לציפוי (מושחת לחלוטין, ראו טיפים להפחתת השחיתות):
100 גרם חמאה
1 וחצי כוסות סוכר חום בהיר (דמררה)
4 כפות סירופ תירס בהיר או סירופ גלוקוזה
1 וחצי כוסות חצאי אגוזי פקאן

הכנה:
1. מכינים את הבצק: בקערה גדולה מערבבים קמח ושמרים היטב. מוסיפים את כל שאר החומרים ולשים (ידנית או במיקסר) עד לקבלת בצק אלסטי וחלק (כ-5 דקות במיקסר ו-10 דקות ידנית). מוציאים את הבצק מהקערה, יוצרים ממנו כדור בעזרת הידיים, מקמחים קלות את הקערה שבה הוא יתפח. שמים את הבצק בקערה, מניחים את הקערה במקום חמים ונותנים לבצק לתפוח עד אשר הוא מכפיל את נפחו (בחורף זה יכול לקחת גם שעתיים וחצי).
2. מוציאים את האויר מהבצק התפוח בעזרת מכת אגרוף, לשים אותו מעט ויוצרים שוב כדור. נותנים לו לתפוח שוב עד להכפלת הנפח (כשעה, לעתים יותר).
3. מכינים את הציפוי: משמנים היטב שקעים בתבנית מאפינס סטנדרטית. בסיר בינוני ממיסים חמאה על חום בינוני, מערבבים פנימה את הסוכר החום, הסירופ (תירס או גלוקוזה) ואת אגוזי הפקאן. מבשלים עד אשר הסוכר נמס לגמרי. מערבבים היטב ומחלקים (מיד, מבלי לתת לתערובת להצטנן) באופן שווה בין 12 שקעי תבנית המאפינס.
4. מכינים את המלית: בקערה קטנה מערבבים סוכר וקינמון ומניחים בצד. מוציאים שוב את האויר מהבצק שתפח שנית. על גבי משטח מקומח מרדדים את הבצק לריבוע בגודל 30 על 30 ס"מ. מורחים באופן אחיד את החמאה הרכה על גבי הבצק (עושים זאת על מנת שתערובת הסוכר והקינמון יידבקו לבצק ולא ייפלו לנו החוצה) ומפזרים מעל את תערובת הסוכר והקינמון שהכנו קודם.
5. מגלגלים את הבצק לגליל באופן הדוק. פורסים אותו ל-12 פרוסות שוות בגודלן. מנתקים את תחילת הקצה החיצוני של כל רול קינמון, מושכים אותה לכיווננו (לא חזק מדי, שלא ייקרע הבצק) ומצמידים אותה לתחתית הרול. אנחנו עושים זאת על מנת שהרולים לא ייפתחו במהלך האפיה. מניחים כל רול בתוך שקע בתבנית המאפינס, על גבי הציפוי שהכנסנו קודם (לא דוחסים את הרול לשקע, רק מניחים ועוזרים לו קלות להשתחל פנימה, אם צריך).
6. מחממים תנור ל – 175 מעלות. נותנים לרולים המוכנים לתפוח 45 דקות.
7. אופים את הרולים כ-30-35 דקות, או עד שהם מזהיבים. מוציאים מהתנור ומיד הופכים את התבנית על גבי צלחת או קרש חיתוך גדולים מספיק. נותנים לתבנית לעמוד הפוכה 2 דקות על גבי הצלחת/קרש מבלי להזיז כלל! (בשלב זה הרולים כולל הציפוי שלהם אמורים להתנתק מהתבנית ולגלוש אל הצלחת/קרש).
8. מסירים את התבנית והופה! איזה יופי נפרש לנגד עינינו!

כבר בזמן שקדם לתקופה שבה נעלמתי לכם כליל, התחלתי להרגיש את כובד העבודה על כל פוסט ופוסט בבלוג הזה. לבחור מתכון מתוך מליוני מתכונים שבא לי להכין בכל רגע נתון, להכין אותו, לצלם את שלביו כולל סטיילינג כלשהו (אני משתדלת לעשות את זה באור יום, ולנוכח העובדה שבכל שעות האור באמצע השבוע אני בעבודה, זה משאיר לנו את ימי הסופ"ש), לתקן ולעצב את התמונות, לכתוב את הפוסט עצמו ואת המתכון, לעבור על המתכון 10 פעמים כדי לוודא שאין טעויות (ולפעמים עדיין לפספס טעות פה וטעות שם). אתם כבר מבינים את הראש.

אני חלילה לא מתלוננת, כי הבלוג הזה הוא הבייבי שלי, ואני כל כך נהנית לעדכן אותו, לעצב אותו, לתכנן כל מיני דברים להעלות אליו. אבל הרגשתי שהתדירות שבה נאלצתי לפרסם פוסטים בשל התחייבות שבע"פ לעכבר העיר, גרמה לכתיבה בבלוג להפוך למטלה יותר מאשר רגעי אושר בהם אני חולקת איתכם את מיטב המתכונים שאני מנסה. וגם האיכות של הפרסומים והתמונות ירדה לטעמי בתקופה האחרונה.
תכונת האופי שלי, הכ"כ מעיקה לעתים, זו שתמיד לוחשת במעמקי ראשי "תעשי את זה מושלם או אל תעשי את זה בכלל", לא יכלה לתת לזה להימשך. אז התפטרתי מעבודתי ההתנדבותית בעכבר העיר, והחלטתי להוריד בתדירות הפוסטים.

אבל אז גיליתי שנוסף לי בייבי חדש לחיים, אחד אמיתי שקורם עור וגידים בתוך הבטן שלי. כן, הבנתם נכון, אנחנו בהריון! שלושת החודשים הראשונים היו מאוד קשים לי, וזו הסיבה העיקרית להיעלמות שלי (במקום התוכנית המקורית - רק להוריד קצת בתדירות). היו לי בחילות במשך כל היום, וגם הקאתי לא מעט, כך שלהתקרב למטבח בכלל לא בא בחשבון. רק לאחרונה, בסוף החודש החמישי, חזרתי לי לאטי למטבח והאצבעות שלי כבר בערו לגעת בבצק, לקצוץ ירקות, כל דבר – רק לחזור לנשום את ריחות הבישול והאפייה מחדש.
אגב, בתקופה הזו גם הרגתי את השאור שלי (שהיה בן 7 חודשים והניב לחמים כ"כ טובים), עליו השלום…

התלבטתי רבות מה להכין לכבוד פוסט החזרה שלי, רציתי משהו מושקע ורב-שלבי, אבל בסופו של דבר, כמו תמיד בזמן האחרון, החשק לביתי והמוכר הכניע אותי. בגליון האחרון של על השולחן פרסם אלון גולדמן (מקודניטוריית מזארין המעולה, על סניפיה) מתכון לעוגת גבינה אפויה עם שכבת הפתעה של תותים באמצע ושכבת קראמבל פריכה מלמעלה. עוגות גבינה משולבות פירות אדומים כלשהם הם תמיד פיתוי שקשה לי מאוד לעמוד בפניו, ובעצם, למה להתאמץ לעמוד בפניו?

היות שמחירי התותים בשמיים כרגע, החלטתי להחליף את התותים בדובדבנים, כמו רומנייה טובה ונאמנה. העוגה היא במילה אחת – נהדרת! ניחוחות פרי ההדר (גרידת התפוז אחראית לכל היופי הזה) משולבים במתיקות גבינתית, אשר עולים כבר מהבלילה לפני אפייתה, גרמו לי להיות מאוד קצרת רוח עד שיכולתי סוף סוף לטעום מהעוגה. יום למחרת היא באה איתי לעבודה, וזכתה לאהדה גדולה גם בקרב הקהלים הקשים ביותר.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אם בחרתם להשתמש כמוני בדובדבנים משומרים, סננו אותם כשעה לפני הכנסתם לבלילה. מעט לפני הכנסתם לבלילה, ערבבו אותם בקערה עם כף קמח, על מנת שלא ישקעו לתחתית העוגה, כפי שקרה אצלי.

* סננו גם את הגבינה הלבנה (9%) כחצי שעה לפני הכנת העוגה, בתוך בד חיתול מעל למסננת (אני סתם משתמשת במגבות מטבח מנייר שאותן אני מניחה בתוך המסננת), על מנת למנוע מנוזלים מיותרים להכנס לעוגה שלנו.

* את השקדים הטחונים מרכיבי הקראמבל ניתן להחליף באגוזי לוז טחונים, לקבלת טעם יותר "אדמתי".

* אם אין לכם מעבד מזון, ערבבו את כל חומרי הקראמבל בקערה רחבה ופוררו את החמאה לתוך האבקות (קמח, שקדים, מלח) בעזרת האצבעות. באופן זה גם תקבלו גושי פירורים גדולים יותר ומראה כפרי.

עוגת גבינה בחושה עם תותים וקראמבל / אלון גודלמן, פטיסרי מזארין
עבור תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
לקראמבל:
50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם (1/3 כוס) קמח
50 גרם (1/2 כוס) שקדים מולבנים טחונים
קורט מלח

לעוגה:
100 גרם חמאה רכה
קליפה מגוררת מתפוז אחד
200 גרם (1 כוס) סוכר
10 גרם (1 שקית) סוכר וניל
180 גרם גבינה לבנה 9%
80 גרם גבינת שמנת 30% (נפוליאון בטעם טבעי מעולה כאן)
3 ביצים
160 גרם (1 כוס + 2 כפות) קמח לבן רגיל מנופה
5 גרם (1/2 שקית) אבקת אפייה
250 גרם תותים טריים חצויים (ניתן להחליף בדובדבנים, ראה טיפים)

לציפוי:
מעט סוכר גבישי (לא חובה)

הכנה:
1. מכינים קראמבל: שמים את כל החומרים במעבד מזון (אין לכם? ראו טיפים) ומעבדים לקבלת פירורים. מפזרים על מגש ומעבירים למקפיא.
2. מכינים את העוגה: שמים חמאה, קליפת תפוז, סוכר וסוכר וניל במיקסר עם וו גיטרה ומערבלים במהירות בינונית. מוסיפים את הגבינות בהדרגה עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה (חשוב לקלף את דפנות הקערה מדי פעם).
3. מורידים את מהירות המיקסר ומוסיפים לסירוגין ביצים וקמח מעורבב עם אבקת אפייה (בפעמיים), עד שהם נטמעים לחלוטין בתערובת והיא מתקבלת חלקה וקרמית. יש להימנע מערבוב יתר לאחר הוספת הקמח, כדי לשמור על העוגה אוורירית ונימוחה.
4. משמנים ומקמחים קלות תבנית ומעבירים אליה מחצית מתערובת העוגה. מסדרים מעל חצאי תותים (או את הדובדבנים השלמים). מעליהם שמים את שארית תערובת העוגה ומיישרים בעזרת מרית.
5. מוציאים את הקראמבל מהמקפיא ומפזרים אותו מעל העוגה. מעבירים לקירור לשעה לפחות, אפשר גם למשך הלילה ולאפות למחרת.
6. מחממים תנור ל -155 מעלות.
7. מפזרים על הקראמבל מעט סוכר גבישי ואופים כ-40 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא מעט לח והעוגה מקבלת גוון זהוב.
8. מצננים. מגישים את העוגה בטמפ' החדר.

את השימוש המבורך בלימון באפייה אני מכירה עוד מימי ילדותי. סבתי הייתה מכינה ברומניה עוגות מבושמות ומלאות ניחוחות, כאלה שכל ביס מהן ממלא את הפה בשלל טעמים ותחושות. כששאלתי אותה לראשונה מה סוד הקסם הזה, היא לחשה לי כמשתפת אותי בסוד הכי כמוס, "גרידת לימון".

קצף הביצים והסוכר

מאז אני כמובן חסידה גדולה מאוד של הוספת גרידה ו/או מיץ לימון בבלילות של עוגות, קרפים, בבצקים של עוגות שמרים, בבצקים פריכים של עוגיות או תחתיות טארטים ובמה לא. גם הקיורטוש שכבש את ליבנו בשנים האחרונות, לטענתי מכיל כמות נכבדה של מיץ לימון, מה שמעניק לו את הטעם הכ"כ ארומטי. אבל את זה עוד לא הצלחתי לברר סופית.

לפוסט השבוע תכננתי מאפה כלשהו העושה שימוש במשמשים. אבל רצה הגורל וראיתי את המתכון הזה לעוגות-מיני לימוניות ומפתות, בבלוג המצוין שממנו לקחתי לפני כמה שבועות את המתכון ללחמניות הפרעצל (שאגב הוכנו אצלנו כבר אולי 10 פעמים מאז שגיליתי אותן, מומלצות ביותר!). להעשרת המרקם, החלפתי את היוגורט הרגיל ברוויון, שאכן יצר מאפים רכים, ממש כריתיים (מלשון כרית), שארומה לימונית נעימה ולא משתלטת נודפת מכל ביס בהם.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אני מתה על חתיכות שנותנות את האלמנט הקראנצ'י בעוגות. הרגישו חופשי להוסיף כאן אגוזים קצוצים דק מכל סוג שיבוא לכם עליו. במקרה הזה אני הוספתי שבבי שוקולד מריר (2 חופנים נדיבים, כ-50 גרם) שגם הולכים מצוין. אני מנחשת ששוקולד לבן גם ייתן קונטרה יפה לחמצמצות המעודנת של הלימון.

* לא אוהבים עוגות על בסיס שמן? אין בעיה, החליפו אותו באותה כמות (חצי כוס, 115 גרם) של חמאה מומסת.

* אפשר בהחלט להכין את העוגה בתבניות מאפינס או בריוש, לקבלת עוגות אישיות, שתמיד מרשימות יותר.

* בעת הכנת העוגה הזו גיליתי שקרה לי דבר שמעולם עוד לא קרה לי – היה לי מעט מאוד קמח (בד"כ אני מחזיקה סטוקים!). אז השתמשתי בפועל בכוס אחת קמח לבן, 3/4 כוס קמח מלא ו- 1/4 כוס קמח לחם. פחדתי מאוד מהתוצאה, שכאמור יצאה רכה להפליא. אז הרגישו חופשי להחליף 3/4 כוס מכמות הקמח במתכון בקמח מלא.

* טיפ כללי באפיה – אם אתם מגלים שבמהלך האפיה פני מאפה מסויים מתחילים להזהיב כאשר תוכו עדיין אינו אפוי כלל, הניחו יריעת נייר כסף באופן רופף מעל המאפה.

עוגת לימון מעודנת / עיבוד של מירי רביבו למתכון מגליון נובמבר 2008 של מגזין Taste
עבור עוגה בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
2 ביצים גדולות, בטמפ' חדר
200 גרם (1 כוס) סוכר
גרידה מלימון אחד גדול
2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
1 כפית תמצית וניל
280 גרם (2 כוסות) קמח לבן (להחלפה חלקית בקמח מלא, ראה טיפים)
2 כפיות אבקת אפיה
250 מ"ל (כוס מלאה) רוויון
120 מ"ל (חצי כוס) שמן קנולה

אבקת סוכר, לציפוי

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 180 מעלות ומברישים בחמאה את התבנית בה נשתמש.
2. מקציפים במיקסר או ידנית את הביצים והסוכר עד לקבלת תערובת יציבה ותפוחה.
3. מוסיפים גרידת לימון, מיץ לימון ואת תמצית הוניל ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מנפים יחד אל קערה גדולה את הקמח ואבקת האפייה ומערבבים היטב.
5. מוסיפים את תערובת הביצים לתערובת הקמח ומקפלים בעדינות רק עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מוסיפים פנימה את הרוויון ואת השמן וטורפים בעדינות רק עד לקבלת תערובת אחידה.
7. אופים כ- 35-40 דקות או עד אשר העוגה מזהיבה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא עם פירורים לחים.
8. מקררים 10 דקות בתוך התבנית ולאחר מכן מחלצים מהתבנית, להמשך צינון על רשת.
9. מאבקים באבקת סוכר (אם רוצים כמובן) ומגישים.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

מדהים עד כמה רבים הדברים שפשוט לא נמצאים במודעות שלנו. אני חושבת ששמתי לב לזה בפעם הראשונה ביסודי, כשלמדתי איזו מילה חדשה באנגלית שבחיים לא שמעתי קודם, ומאז התחלתי לשמוע אותה בלי סוף. בטוח קרה לכם לפחות פעם.
וכך גם לגבי מצאי הירקות או הפירות העונתיים בסופר. בטח, אני עושה קניות בסופר מגיל מאוד רך, אבל עד שהתחלתי להתעניין בבישול ואפיה, אף פעם לא הסתכלתי ימינה ושמאלה לבחון מוצרים חדשים ומעניינים על המדף. לא היה מעניין אותי שהשבוע הביאו דלעת ערמונים, חציל מפוספס או פלפל סגול. ולא רק שזה לא היה מעניין, לא הייתי מודעת לקיומם של המוצרים הללו.

היום, כל מוצר עונתי שאני רואה בסופר, ישר מפעיל לי מליון תסריטים בראש של אפשרויות הכנה ומשחק. ובשבועות האלה המבחר קשה – דובדבנים, פטל, משמשים (שעונתם קצרה להעציב) ועוד רבים וטובים.
לפני שבועיים נסענו, אבי ואני, לטעימות יין ביקבי רמת הגולן. שמחתי מאוד שאני מגיעה לצפון, בתקווה לצוד כמה קופסאות קטנות ויקרות מפז של פטל אדום. איתרע מזלי ולא היה פטל אדום, אבל כן מצאתי דובדבנים יפים וטריים. המחיר היה דומה למחירם במרכז, המוכר הסביר שהסיבה לכך היא שהשנה יש מעט מאוד דובדבנים יחסית לשנים קודמות, בגלל מזג האויר שלא היטיב עימם. בכל מקרה, כמובן שלא יכולתי לעמוד בפיתוי…

אני הכנסתי את הביצים שלמות, ולא טרופות קלות כפי שמצוין במתכון

באופן כללי אני מתקשה להקריב דובדבנים טריים לטובת אפייה, ומעדיפה לאכול אותם ככה, נקי ועסיסי. הפעם נורא התחשק לי לאפות איתם משהו. החלטתי ללכת על המתכון שזממתי עבור הפטל, ופשוט להחליף את הפטל בדובדבנים וכך הכנתי את המאפינס דובדבנים ושוקולד לבן האלה. אין ספק שהדובדבנים הטריים עשו פה עבודה מצוינת ויצרו מאפה עשיר בטעמים וניחוחות, שהמשומרים בהם אני משתמשת בד"כ לא מצליחים להגיע אליהם. שוקולד לבן ופירות אדומים הולכים נפלא יחדיו, וכך המצב גם במקרה הזה, וקלות ההכנה של המאפינס האלה מאפשרת להם להכנס בקלות למערך המתכונים שאפשר להכין במהירות ברגעי חשק למשהו מתוק או כשחברים מודיעים שהם מגיעים, רגע לפני שזה תכלס' קורה.

כמה הערות וטיפים לגבי המאפינס:

* אם אין לכם דובדבנים טריים, עדיף להשתמש בדובדבנים קפואים מאשר באלו המשומרים.

* אם השתמשתם בדובדבנים טריים, היו מוכנים לכך שהמאפינס יהיו רכים ועסיסיים בפנים, בגלל (או בזכות) הנוזלים שמגירים הדובדבנים.

* חשקה נפשכם בשוקולד מריר או חלב? אין בעיה, פשוט החליפו את הלבן בו. הכמות ואופן הטיפול זהים.

מאפינס שוקולד לבן ודובדבנים / מתכון מהבלוג הזה, ובמקור מכאן
עבור 12 מאפינס

רכיבים:
210 גרם (1 וחצי כוסות) קמח תופח
100 גרם (חצי כוס) סוכר
240 מ"ל (1 כוס) יוגורט לבן דל שומן (השתמשתי ביוגורט ביו 3%)
כוס גדושה של דובדבנים טריים (או קפואים, ראה טיפים)
100 גרם שוקולד לבן קצוץ גס
2 כפות שמן קנולה (כן, רק שתי כפות)
2 ביצים

אבקת סוכר, לפיזור

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות. משמנים 12 שקעים בתבנית מאפינס או ממלאים אותם בעטרות נייר (מס' 4 או 5). אני גם משמנת וגם משתמשת בעטרות נייר.
2.  בקערה גדולה מערבבים קמח וסוכר יחד. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא יותר מזה.
3. ממלאים את השקעים בתבנית בבלילה (הכי נוח בעזרת שתי כפות), כל שקע צריך להיות מלא עד כ- 3/4 מגובהו.
4. אופים כ- 20-25 דקות, או עד אשר המאפינס מזהיבים וקיסם הננעץ במרכז אחד מהם יוצא עם פירורים לחים.
5. מצננים כ-5 דקות בתבנית ולאחר מכן מחלצים את המאפינס ומצננים על רשת או על השיש.
6. מפזרים אבקת סוכר ומגישים. המאפינס נשמרים טריים בקופסא אטומה בטמפ' החדר כיומיים-שלושה.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

קונפליקטים פנימיים הם מנת חלקם של רבים מאיתנו מפעם לפעם. רבים האנשים האוהבים את הכפר אך גרים בעיר, או להיפך. אוהבים את ההתפתחות הטכנולוגית שהביאו עימן השנים האחרונות אך עם זאת מסתכלים בערגה על זמנים עברו, בהם דברים היו פשוטים יותר. שואפים ליותר כסף, או למעמד או לאלמנטים חיצוניים אחרים, על אף שאנחנו יודעים שלא צריך אף אחד מאלה כדי להיות באמת מאושרים. ולפעמים הקונפליקטים הם קטנים יותר, כמו זה שנתקלתי בו השבוע, כשניסיתי להחליט על קינוח לחג השבועות הקרב ובא עלינו לטובה. מצד אחד רציתי עוגת גבינה, אבל מצד שני לא "עוד עוגת גבינה", רציתי משהו מיוחד אבל רצוי שיכיל גבינה, ורצוי כמובן שצבעו יהיה לבן, כיאה לחג האלגנטי הזה.

שבועות הוא חג שללא ספק אהוב על אנשים רבים. ובמיוחד על הפחות קרניבוריים מבינינו. אנשי הבצק והמאכלים החלביים, ואני כמובן נמנית עליהם - זהו ללא ספק יום חגנו הקולינארי. לבסוף החלטתי לשלב בין שני דברים שאני אוהבת וליצור את הקינוח הזה – כפתורי בראוניז קוקוס בציפוי גבינת שמנת. שילוב יפה למראה של שני צבעים מנוגדים – שחור ולבן, והטעם גם הוא בהחלט עומד בציפיות.

כפתורי הבראוניז היו ברשימה שלי משהו כמו שנה, וכל הזמן דחקתי אותם הצידה. לאחר הכנתם הצטערתי על זה, כי הם מורכבים בסה"כ ממעט מאוד מרכיבים, תהליך ההכנה פשוט כל כך, והתוצאה כזאת טעימה ושובת לב בגודלם המיניאטורי. מקור המתכון הוא ספר בשם "Baking, from my home to yours" של קונדיטורית אמריקאית מאוד מוכשרת ומוערכת בתחום. מלבד כתיבת ספרי מתכונים משלה, היא גם שיתפה פעולה עם פטיסיירים צרפתיים ידועי שם, למשל היא הוציאה 2 ספרי מתכונים של פייר הרמה באנגלית, והוציאה גם ספרון קטן ומקסים המכיל סיפורים פריזאיים מלאי אוירה ובצידם מתכונים נבחרים מבתי הפטיסרי המובילים בעיר.

במקור, המתכון הכיל קליפת תפוז לקבלת שילוב טעמים של שוקולד ותפוז. היות שאצלנו זה לא שילוב מנצח כ"כ, אבי הציע שאחליף את גרידת התפוז בקוקוס, הצעה שמאוחר יותר התבררה כמצוינת. דבר נוסף שהופיע במתכון המקורי ושיניתי הוא הציפוי, אשר במקור היה שוקולד לבן מומס, ואני החלפתי אותו לציפוי גבינת שמנת, בסגנון הציפויים המצפים עוגות שמרים וקינמון מהבילות (סינרול או סינבון). השילוב יצא מצוין בעיני, אך אתם יכולים בהחלט להתענג גם על כל אחד מהם בנפרד (הציפוי לצורך ציפוי מאפים אחרים והבראוניז המצוינים). יש קאצ' אחד קטן – צריך לאהוב שילוב של שוקולד וגבינה כדי להנות מהקטנים הללו.

כמה הערות וטיפים לגבי הבראוניז:

* אם אתם דווקא כן מחובבי השילוב של שוקולד-תפוז, החליפו את הקוקוס במתכון בקליפה מגוררת מחצי תפוז בגודל בינוני, המעורבבת היטב בקערה קטנה עם כפית אחת של סוכר.

* את כפתורי הבראוניז אתם בהחלט יכולים להכין גם ללא ציפוי או בציפויים אחרים, כמו למשל שוקולד לבן או חלב מומסים ומזולפים מעל כל בראוני.

* ממליצה מראש להכפיל כמויות במתכון הזה, הכפתורים מתחסלים בכמות שלא תיאמן, ו-16 זה מספר לא גדול בכלל…

כפתורי בראוניז קוקוס בציפוי גבינת שמנת / דורי גרינספן עם עיבודים ותוספות שלי
עבור 16 כפתורים קטנים בתבנית מיני-מאפינס

רכיבים:
1/4 כוס + 2 כפות קמח לבן רגיל
קורט מלח
55 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
70 גרם שוקולד מריר, קצוץ גס
1/3 כוס סוכר חום בהיר (דמררה)
1/2 כפית תמצית וניל
1 ביצה גדולה
1 כף קוקוס

לציפוי:
70 גרם גבינת שמנת 30% שומן (למשל נפוליאון), בטמפ' החדר
30 גרם אבקת סוכר מנופה (או יותר, לפי הטעם)

הכנה:
1. מחממים תנור ל- 175 מעלות.
2. אם עושים שימוש בגרידת התפוז (ראה טיפים), מערבבים אותה היטב עם כפית הסוכר ומניחים בצד.
3. ממיסים יחד חמאה, שוקולד וסוכר חום על אש קטנה תוך ערבוב מתמיד עד לקבלת תערובת חלקה. נזהרים לא לחרוך את החומרים. מסירים מהאש ומצננים כחמש דקות.
4. מוסיפים לתערובת המצוננת מעט את תמצית הוניל, הביצה והקוקוס ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
5. מנפים פנימה את הקמח ואת המלח ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה ולא יותר מכך.
6. משמנים 16 שקעים בתבנית מיני מאפינס, את השאר אשר לא בשימוש ממלאים בכפית אחת של מים בכל שקע.
7. ממלאים ככפית אחת של תערובת בכל שקע משומן, כך שכל שקע יהיה מלא בכ-3/4 מגובהו.
8. אופים כ-15 דקות, או עד אשר כאשר נוגעים באצבע בכיפה של אחד הבראוניז, היא "קופצת" בחזרה ולא נשאר בה סימן.
9. מקררים כ-5 דקות בתבנית לפני שחרור הבראוניז ממנה.

הציפוי:
1. מערבבים את הגבינה היטב, על מנת "לפתוח" אותה ולהופכה לרכה יותר.
2. מנפים פנימה את אבקת הסוכר, טועמים ומוסיפים עוד אבקת סוכר אם צריך לפי טעמכם.
3. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנטר נאה, ומזלפים מעט ממנה על פני כל בראוני.
4. שומרים בקופסא סגורה במקרר.

אולי תרצו לנסות גם כדורי שוקולד-גבינה שאלתרתי בחג השבועות בשנה שעברה, בזמן שגרנו באופן זמני בדירה עם מטבח בלתי שמיש.
קינוח גבינה נ-ה-ד-ר נוסף שאני מאוד ממליצה עליו הוא טארט מוס גבינה ותותים (או פרי אחר, למשל – קיווי), מקור המתכון שלו הוא מגי מפורום מתכונים בתפוז, ואני לא מכירה אדם אחד, כולל אלו שלא חובבים גדולים של עוגות גבינה, שלא טעם והתאהב.

ולא משנה מה תחליטו בסופו של דבר להכין, שיהיה לכם חג שמח, טעים ונפלא!

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

וכשאני אומרת "דב", הכוונה לקיצור השם דבורה באנגלית (Deb). כשאני רואה מתכון שמקורו הוא "אמא של …", או יותר טוב אפילו "סבתא של …" ישר הוא מושך אותי להכינו ומשרה בי תחושה ביתית. מתכון כזה עם 200+ תגובות באחד מבלוגי האוכל היותר יפים שיש, עושה לי את זה שבעתיים.

אז למרות שהעוגה הזו מאוד מתאימה לעונת החורף שאנו מצויים בה כעת, אני הכנתי אותה לראשונה דווקא בסתיו, לפני כמה שבועות טובים כבר, שלא נאמר חודשים. אבל חיכיתי בסבלנות ולא סיפרתי לכם עליה עד היום, כי חשבתי שבעונה הזו, היא תתאים אפילו יותר. ערב חורפי קריר, וניחוח עוגת תפוחים הנאפית לה לאיטה עולה מן התנור וממלא את כל הבית – מה עוד יכול הבן אדם לבקש? למרות שלדעתי, אין כזה דבר עונה מתאימה לעוגת תפוחים, שהרי אני אשמח לפרוסה ממנה בכל עונה.

אם אתם צריכים עוגה פרווה, אז בכלל התמזל מזלכם, כי בקינוחי פרווה מילת המפתח היא, הרבה פעמים, פשרה. אבל לא כאן! כאן אנחנו מדברים על עוגה עשירה מאוד בניחוחות וטעמים, וללא ספק אחת מעוגות התפוחים הכי משובחות שטעמתי. פשטות ההכנה שלה היא עוד יתרון עצום, ולמעשה אחרי שכל זה נאמר, כבר אין לכם סיבה לא להכין אותה.

ועכשיו לפרידה הזמנית – אבי (בעלי) ואני טסים הלילה לחופשה של חודשיים וחצי בדרום אמריקה, ולכן גם Room for Dessert יוצא לחופשה. אני אמשיך לעדכן מדי פעם בצילומים והגיגים על קינוחים מעניינים שנפגוש שם, ועד אז חברים יקרים, שמרו על עצמכם ונתראה בצד השני.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* אם לא חשוב לכם שהעוגה תהיה פרווה, תרגישו חופשי להחליף את מיץ התפוזים בחלב, שמנת מתוקה או חמוצה – לקבלת עוגה במרקם עשיר יותר.

* אני מתה על אגוזי מלך בעוגות, אבל לצערי אבי לא חולק איתי את האהבה הזו. אם גם אתם לא בקטע של אגוזי מלך, אין שום בעיה להשמיט אותם לחלוטין או להחליף אותם באחרים – פקאנים יתאימו כאן מאוד.

עוגת התפוחים של אמא של דב / מתכון מהבלוג Smitten Kitchen
עבור תבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ

רכיבים:
6 תפוחים בינוניים מזן גרני סמית'
1 כף קינמון
5 כפות סוכר

2 כוסות ועוד 3/4 כוס קמח מנופה
1 כף אבקת אפיה
1 כפית מלח
1 כוס שמן צמחי
2 כוסות סוכר
1/4 כוס מיץ תפוזים
2 וחצי כפיות תמצית וניל
4 ביצים
1 כוס אגוזי מלך קצוצים גס

הכנה:
1. מחממים תנור ל 180 מעלות. משמנים את התבנית.
2.  קולפים את התפוחים, מוציאים את הליבות שלהם וחותכים אותם לקוביות בינוניות בגודלן. מערבבים עם הסוכר והקינמון ומניחים בצד.
3. מערבבים ביחד קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה גדולה. בקערה נפרדת טורפים יחד שמן, מיץ תפוזים, סוכר ותמצית וניל. מוסיפים את החומרים הרטובים לקערה עם החומרים היבשים, מוסיפים את הביצים בזו אחר זו ומערבבים. הקפידו שהתערובת תהיה אחידה ולא ייוותרו שאריות של חומרים לא מעורבבים בתחתית. 
4. מעבירים מחצית מבלילת העוגה לתבנית. מסדרים על פניה מחצית מהתפוחים (ללא הנוזלים שהצטברו בקערה). מעל התפוחים שופכים את שארית הבלילה ומעליה מסדרים את שארית התפוחים. אופים כשעה וחצי עד שעתיים, או עד שקיסם שמכניסים במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים. 
5. מאחסנים בקופסא אטומה בטמפ' החדר.

ניר, חבר טוב של אבי מהעבודה, הזמין אותנו לדירה שלו לפני שבועיים, לראות את תוכנית הגמר של האח הגדול. זו אולי הנקודה לציין שאני משתייכת לאסכולה של אנשים שצפו בתוכנית והודו בכך בפה מלא. הרבה מהמכרים של אבי ושלי הרימו גבה לא פעם על היותנו מרותקים למסך בכל ראשון ושלישי החל מהשעה 21, אבל כמו שאני לא מאמינה בכך שבגדים עושים את האדם, או כל דבר חיצוני לצורך העניין, כך איני מאמינה באמרה שהלכה והתפתחה במהלך חודשי השידור של התוכנית הזו, של "אמור לי אם אתה רואה האח הגדול ואומר לך מי אתה". אלה שני הסנט שלי בנושא האח הגדול. עכשיו אפשר להמשיך למתוקים

שוקולד בתהליך המסתו (אני ממיסה אותו בד"כ במיקרו, בסבבים של 30 שניות כל אחד, ומערבבת בין אחד לשני, על מנת שהשוקולד לא יישרף)

אז היות שהתארחנו אצל ניר (אז מה אם זה מרחק 10 דקות מהבית שלנו?), כמובן דגדג לי באצבעות להביא עוגה. אבל כל העסק נקבע די ברגע האחרון, אז לא היה לי זמן למשהו מושקע. ואז, בדיוק בזמן, נזכרתי שראיתי את העוגה הזו בבלוג המופלא של פאני, בחורה צרפתיה מאוד מוכשרת שחיה את החלום שלה (עבודה בפטיסרי מאוד מצליח) על גדות הריביירה הצרפתית.

העוגה, לפני כניסתה לתנור

הפרשתי לי מעט מבלילת העוגה לתוך 2 תבניות מאפינס חד פעמיות, כי אחרי הכל אני לא יכולה להביא עוגה למפגש, מבלי לדעת בכלל אם היא טעימה או לא. ברגע ששפתי פגשו בתערובת הרכה שעוד לא הספיקה להתקרר – התאהבתי במקום! עוגת שוקולד שנראית יחסית רגילה ותמימה, תופסת אותך לא מוכן לגמרי כשאתה טועם אותה. כל כך עשירה ופאדג'ית מבפנים, טעם עמוק של שוקולד יחד עם מתיקות נעימה. בטח כבר סיפרתי לכם שאבי אומר שאני מפריזה בהצהרה "זה ה_____ הכי טעים שאכלתי", אבל כשאמרתי לו ביחס לעוגה הזו שהיא השוקולדית הכי טעימה שאכלתי, הוא חשב רגע ואז אמר בפשטות "כן".

במתכון המקורי מופיע גם סירופ שמכינים מסוכר, מים וקקאו. הכנתי אותו והזלפתי מעט ממנו על העוגות הקטנות שהכנתי לי בצד, לאחר שכבר טעמתי מהן ללא הסירופ. בעיני הסירופ הביא איתו מתיקות בלתי נסבלת ובסופו של דבר זרקתי אותו ולא השתמשתי בו כלל לעוגה. מאז הבאתי את העוגה גם להדלקת נרות חנוכה שחברים שלנו, דניאל ודנה, אירחו אצלם בבית, וגם שם היא הייתה להיט היסטרי. 

אם אתם במצב רוח לצורות נחמדות, אפשר לחתוך את העוגה לפרוסות ומכל פרוסה לקרוץ צורות בעזרת חותכן עוגיות

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* במתכון המקורי פאני מציינת שאפשר להכין את העוגה ידנית, על ידי בחישה בעזרת כף עץ. ניסיתי בפעם הראשונה להכין אותה כך, אך היה לי בלתי אפשרי כמעט לאחד את כל החומרים – יש כמות לא מעטה של חומרים והחמאה, שהיא אמנם רכה אבל לא נוזלית, גם כן מקשה על כל העסק. העברתי למיקסר ותוך שניות הייתה לי בלילה אחידה. אז את המתכון הזה אני בהחלט ממליצה להכין במיקסר, אלא אם כן ידיכם איתנות דיין לביצוע עבודת בחישה נמרצת.

* טיפ שלמדנו בקורס קונדיטוריה – עוגות בחושות שאופים בתבנית אינגליש קייק נוטות להתבקע בחלקן העליון. ניתן לשלוט על מיקום הבקע כך שיהיה בדיוק באמצע העוגה. איך עושים זאת? פשוט מעבירים קלף פלסטיק או סכין (אבל אז נזהרים מאוד לא לשרוט את תחתית התבנית) במרכז העוגה לפני הכניסה שלה לתנור, ואז בעצם אנחנו קובעים את מיקומו של הבקע כך שיהיה יפה, סימטרי ובמרכז העוגה.

* אם אתם כמוני, ולפעמים שוכחים להוציא מראש חמאה מהמקרר עבור מתכונים שדורשים חמאה רכה, חתכו אותה לקוביות, שימו בקערה קטנה והכניסו למיקרו ל-10 שניות בכל פעם, ובדקו אם היא רכה. אצלי בד"כ נדרשים שני סבבים של 10 שניות כל אחד. שימו לב שהחמאה צריכה להיות רכה מאוד למגע, אך לא נוזלית!

עוגת אולטרה שוקולד / עיבוד קל מאוד למתכון של נייג'לה לוסון
עבור תבנית אינגליש קייק גדולה בגודל 30X11 ובגובה 7 ס"מ

רכיבים:
200 גרם (1 כוס ועוד 2/5 הכוס) קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
50 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו (מומלץ לנפות, למניעת גושים)
275 גרם (1 כוס ועוד 3/8 הכוס) סוכר
175 גרם חמאה, רכה
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
175 גרם שוקולד מריר, מומס
80 גרם (1/3 כוס) שמנת מתוקה
125 גרם (1/2 כוס) מים רותחים

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 170 מעלות. משמנים תבנית בחמאה ושוטחים עליה נייר אפיה (משמנים קודם לכן על מנת שנייר האפיה לא יזוז ממקומו), מסדרים אותו על גבי התבנית.
2. שמים בקערת המיקסר את כל המרכיבים מלבד המים הרותחים ומערבבים, בעזרת וו גיטרה, עד לקבלת תערובת אחידה.
3. מוסיפים את המים הרותחים לאט לאט, תוך כדי ערבוב, ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מעבירים את תערובת העוגה לתבנית, ומשטחים את החלק העליון באופן נאה. אם רוצים, חורצים מקום לבקע של העוגה (ראה טיפים).
5. אופים כ- 50-60 דקות, או עד שהעוגה יציבה למגע. אפיית יתר תגרום לייבוש ולמרקם פחות פאדג'י, אז שימו לב לקראת סוף האפיה – אם אתם נוגעים בעוגה והיא כבר לא רוטטת אלא יציבה למגע, אפשר להוציא אותה מהתנור.
6. מצננים את העוגה.
7. לפני ההגשה ניתן לבזוק אבקת קקאו הולנדי או אבקת סוכר על העוגה. ניתן גם לפזר שוקולד (חלב, לבן או מריר) מגורר מעל.
8. שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

העין האנושית נמשכת ליופי. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות, וללא ספק היופי הוא בעיני המתבונן, אבל יש דברים שהיופי שלהם הוא קונצנזוס בפי כל. קחו תותים למשל, בעיני אחד הפירות היותר יפים שיש, ומהרגע שהעונה שלהם מתחילה, אני לא יכולה לעמוד בפיתוי ותמיד קונה לי קופסא או שתיים. אין לי ממש תוכנית מה לעשות איתם, אבל בתוך תוכי אני יודעת שהתוכנית עוד תבוא.

התותים מסודרים על גבי מחצית מתערובת העוגה

ועכשיו, כשהמחיר שלהם יחסית נמוך, זו פשוט מצווה לקנות אותם ולהכין איתם משהו טעים. מעבר לריבה שאני זוממת עבורם, ולקישוטי תותים שאני כל כך אוהבת לעשות על טארטים או עוגות קרות, רציתי השנה לנסות לאפות קינוח עם תותים. את העוגה הזו מצאתי בבלוג אוכל איטלקי והמראה המפתה של השכבה הורדרדה המסתתרת באמצע הוא שתפס את עיני ושכנע אותי לרוץ ולהכין אותה. שיניתי כמובן את המתכון מעט, ונוצרה עוגה רכה ונהדרת, עם רמז לימוני בבלילה, רמז וניל ורמז עבה וארומתי לקינמון במלית התותים. 

העוגה מוכנה להיכנס לתנור

וביציאתה מהתנור

זו בפירוש לא עוגה שתביאו למקום שבו תרצו להרשים ביופיו ובגימורו המושלם של מוצר מאפה. לא, זו עוגה ביתית, עם מראה כפרי ולא מוקפד, עוגה שתשמח לשיר לכם שיר ערש מתוק יחד עם תה או שוקו חם לפני השינה, או תהווה פתיחה נעימה מאוד לבוקר מצוין יחד עם קפה. היא גם נהדרת בפני עצמה, בלי שום דבר ליד, ועדיף גם לא סכין, אחרת אתם תמשיכו ליישר אותה עד בלי די.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* כאן, ובכל מתכון אחר שעושה שימוש בקמח, מומלץ מאוד לנפות אותו. זה מאוורר אותו וגם משחרר אותנו מנוכחותם של כל מיני אורגניזמים חיים שלא בהכרח נרצה למצוא במאפים שלנו.

* הבלילה של העוגה איננה נוזלית כלל, ההפך – היא מאוד דחוסה ולכן מעט קשה למרוח אותה. אבל זה מה שמצליח להחזיק כמות כזו גדולה של תותים וגם מייצר עוגה נפלאה במרקמה, שמאוד מזכירה את עוגת הדובדבנים הרומנית שהעליתי לכאן לפני כמה חודשים.

* בכל המתכונים שאני נותנת כאן, כשכתוב "כוס" הכוונה לכוס מדידה סטנדרטית המכילה 240 מ"ל נוזל.

עוגת תותים בקינמון / עיבוד שלי למתכון מבלוג האוכל Fiordizucca
עבור תבנית אינגליש קייק גדולה בגודל 30X11 ובגובה 7 ס"מ

רכיבים:
100 גרם שקדים טחונים
150 גרם חמאה, בטמפ' החדר 
200 גרם (1 כוס ועוד 2/5 הכוס)קמח
150 גרם (3/4 כוס) סוכר
2 ביצים
15 גרם (שקית וחצי) אבקת אפיה
גרידה מחצי לימון גדול
450 גרם תותים טריים, חתוכים לחצאים, או לשלישים אם הם גדולים
1/2 כפית קינמון
10 גרם (1 שקית) סוכר וניל 

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות. משמנים תבנית בחמאה ושוטחים עליה נייר אפיה (משמנים קודם לכן על מנת שנייר האפיה לא יזוז ממקומו), מסדרים אותו על גבי התבנית.
2.  שמים שקדים, חמאה, קמח, סוכר, אבקת אפיה, ביצים וגרידת לימון בקערת המיקסר ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
3. שמים חצי מתערובת העוגה בתבנית ומיישרים בעזרת כף או מרית. מסדרים מעל חצי מכמות התותים, בוזקים חצי שקית סוכר וניל וחצי מכמות הקינמון, מעל זה שמים את שארית התותים ובוזקים את שארית סוכר הוניל והקינמון ומעל התותים מסדרים את החצי השני של תערובת העוגה. אם יבצבצו לכם כמה תותים מהתערובת – אל חשש, זה בסדר גמור. 
4. אופים כ-45 דקות, או עד שהעוגה מזהיבה מבחוץ ואפויה מבפנים (בודקים בעזרת קיסם, שאמור לצאת ממרכז העוגה עם פירורים לחים כאשר היא מוכנה. בתנור שלי זה לקח 50 דקות). מוציאים מהתנור ומצננים.
5.  לפני ההגשה בוזקים אבקת סוכר מעל.
6.  שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין

יש פעמים שבא לי לאפות כדי לספק את החשק למתוק שמתעורר אצלי באופן הרבה יותר מדי תדיר. בפעמים האלה אני צריכה סיפוקים מהירים, מתכונים קצרים שאני יכולה לתקתק ותוך שעה כבר ליהנות ממוצר מוגמר. בפעמים האחרות בא לי להשקיע במתכונים שדורשים סבלנות על פני שלבי הכנה מרובים, והרכבת המאפה הסופי מכל שלבי הביניים הללו. גם כשצריך להרשים בקינוח מושקע, אלה הם המתכונים שאני אבחר.

כאן הכנתי את הקאפקייקס בלי הביסקויטים או השוקולד המריר, ובכל זאת הכנתי 24 מהם, לכן יצאו מעט נמוכים. ראה טיפים בנושא.

 שתי חברות שלי שהתחילו לעבוד באותה חברה היו צריכות להכין שתיית כניסה לחברה. הן ביקשו את עזרתי בהכנת שני סוגי קינוחים מרשימים, וכמובן שנרתמתי למשימה בשמחה. אחד הקינוחים שבחרתי להכין איתן היה טארט מוס גבינה ופירות טריים, טארט נהדר שקל מאוד להכין אותו. הקינוח השני היו הקאפקייקס האלה, שראיתי בתכנית של מארתה סטיוארט לפני כמה שבועות, במסגרת שבוע קאפקייקס שהיא אירחה בתוכנית. אלה הקאפקייקס הכי נמכרים בחנות מאוד מצליחה בסיאטל בשם Trophy Cupcakes. יש להם קראסט פריך של ביסקויטים בחמאה, מעל זה שכבת שוקולד מריר, מעליהם תערובת שוקולדית בחושה ונהדרת ומעל כל זה עיטור של מרנג בטעם מארשמלו נפלא החרוך ע"י מבער. 3 מרקמים שונים בקאפקייק אחד, שילוב מעולה והטעם נהדר גם הוא. הבנות דיווחו שהשתייה הוכתרה כהצלחה ושהקאפקייקס והטארט חוסלו במהירות האור. אם אתם במצב רוח מעט השקעתי, נסו אותם גם כן, ותהנו מכל ביס.

שימו לב לתחתית הקריספית, למרכז השוקולדי הרך ולציפוי המרנג האורירי. שלושה מרקמים שונים שמשתלבים נפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי הקאפקייקס:

* אין לכם מבער? לא נורא, אפשר לחרוך את המרנג גם מתחת לגריל בתנור. משאירים את התנור פועל לאחר סיום אפיית הקאפקייקס באותה טמפ' ומעבירים למצב גריל. בינתיים מכינים את המרנג לפי ההוראות, מזלפים ואז מכינים לתנור שוב עד שהמרנג משחים לפי טעמכם.

* לא בא לכם להשקיע? אפשר לוותר על שתי השכבות של הביסקויטים והשוקולד, ולהכין פשוט קאפקייקס עם ציפוי מארשמלווי רך וטעים. הקאפקייקס ייצאו יותר נמוכים מהרגיל, אז יש לכם גם את האופציה להכין שניים-שלושה פחות ושהנותרים יהיו גבוהים כמו שצריך.

* 8 חלבונים לציפוי? השתגעת, מירי?? לא, לא השתגעתי יש הרבה מתכונים שגורמים לי לצבור חלבונים במקפיא, כמו שסיפרתי לכם בעבר. השיא שלי היה 22 חלבונים קפואים(!!). זו אחלה דרך לנצל אותם.
דבר נוסף – אתם יכולים להכין מחצית מהציפוי ולתת ציפוי פחות מפואר לקאפקייקס (הכמות המצוינת תספיק בדיוק לציפוי 24 קאפקייקס כמו שרואים בתמונה, כלומר כמות יפה מאוד של ציפוי על כל קאפקייק).

את מעט שאריות המרנג זילפנו על פני עוגיות שהכנו משאריות הבצק הפריך שנותר מהטארט. אחלה ניצול שאריות

קאפקייקס שוקולד עם קראסט פריך וציפוי מרנג / עיבוד למתכון של מאפיית Trophy Cupcakes, סיאטל
עבור 24 קאפקייקס

רכיבים:
2 כוסות + 2 כפות סוכר
1 3/4 כוסות קמח
3/4 כוס + 1 כף אבקת קקאו רגילה (לא הולנדי)
1 1/2 כפיות סודה לשתיה
1 1/2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית שטוחה מלח
2 ביצים גדולות
1 כוס חלב
1/2 כוס שמן קנולה
2 כפיות תמצית וניל
1 כוס מים רותחים
1 1/2 כוסות פירורי ביסקויטים
80 גרם חמאה, מומסת
2 כפות מיץ תפוזים
150 גרם שוקולד מריר, מגורר או קצוץ דק

לציפוי המרנג:
8 חלבונים
2 כוסות סוכר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים קלות 2 תבניות מאפינס סטנדרטיות ושוטחים בהן עטרות נייר (אני משתמשת בעטרות מס' 5) למאפינס.
2. בקערת מיקסר שמים את הסוכר, מנפים פנימה קמח, אבקת קקאו, סודה לשתיה, אבקת אפיה, מלח. מוסיפים את הביצים. מערבבים בעזרת וו גיטרה עד לקבלת תערובת אחידה.
3. בקערה אחרת שמים את החלב, השמן, תמצית הוניל והמים הרותחים. מערבבים היטב. מוסיפים את קערת הנוזלים לקערת הקמח ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. הקפידו לגרד את דפנות המיקסר במהלך הערבוב, על מנת שלא ישארו שם חלקים לא מעורבבים.
4. מערבבים בקערה את הביסקויטים המרוסקים, החמאה המומסת ומיץ התפוזים. מנסים לאסוף קצת מהתערובת בין שתי אצבעות – אם היא עדיין פירורית מאוד ולא מצליחה להתגבש כאשר מצמידים את האצבעות, מוסיפים עוד כף של מיץ תפוזים וכך עד שמצליחים לאסוף מעט מהתערובת בידיים, ללחוץ אותה ביחד והיא לא מתפוררת מיד.
5. שמים כף אחת מתערובת הביסקויטים בכל תחתית של עטרת נייר. מהדקים היטב לתחתית בעזרת כף או תחתית של כוס קטנה מספיק כדי להיכנס פנימה. מעל מניחים כפית של שוקולד מגורר. את הביסקויטים והשוקולד (אם נותר) שומרים לפיזור מעל בלילת הקאפקייקס.
6. מכניסים לתנור ואופים כ-5 דקות, או עד שהתחתיות מתחילות להזהיב.
7. מוציאים מהתנור וממלאים כל שקע עד ל-3/4 מגובהו בבלילת הקאפקייקס. מפזרים מעל כף מתערובת הביסקויטים ומעט שוקולד קצוץ, אם נותר.
8. מחזירים לתנור ואופים כ- 15-20 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז אחת העוגות יוצא יבש. מומלץ לסובב את התבנית פעם אחת במהלך האפיה, על מנת להבטיח אפיה אחידה.
9. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין.
10. מכינים את הציפוי: שמים את החלבונים והסוכר בקערה חסינת חום. שמים את הקערה מעל סיר עם שכבה דקה של מים רותחים (ביין מארי), מערבבים תוך כדי חימום. מסירים מהאש כאשר הרוב המוחלט של גבישי הסוכר נמסו.
11. מעבירים למיקסר ומקציפים עד לקצף יציב (עד אשר מוציאים את המקצף והגבעה שנוצרה עליו נשארת יציבה ולא נוטה הצידה). מעט לפני סוף ההקצפה מוסיפים את תמצית הוניל.
12. בעזרת שק זילוף וצנטר חלק 9 מ"מ או צנטר משונן מזלפים את הציפוי מעל הקאפקייקס. אם לא מתחשק לכם לזלף, אפשר גם למרוח את הציפוי על הקאפקייקס – שמים כף גדושה של ציפוי ומעצבים אותו לצורה נאה באמצעות הכף.
13. חורכים בעזרת מבער או מחזירים לתנור במצב גריל (ראה טיפים).

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

פרוסת קוזונאק (עוגת שמרים רומנית נהדרת, שכל כך התגעגעתי אליה). קנינו את העוגה בסופר שנקרא Real, זו תוצרת עצמית שלהם, והטעם שלה נפלא - כמעט זהה לזה שסבתא שלי הייתה מכינה. מומלץ בחום!

אמרתי לאבי לפני הנסיעה "מאמי, תתכונן לטעום אוכל נפלא", והוא באמת האמין לזה, שהרי הוא משוגע על האוכל שאמא שלי מכינה – חלק ממנו בישול רומני מסורתי. בפועל, כשהגענו, ראינו שחלק גדול מהמנות הזכורות לי כל כך לטובה מילדותי, הכילו בשר לבן, שאבי לא אוכל. בדיעבד הוא הכתיר את רומניה כ"ארץ השניצלים", ואכן אכלנו שם כמה שניצלים נהדרים, על אחד מהם עוד יסופר כאן באחד הפוסטים הקרובים. וכמו כל טיול שלנו, שבמתכוון או שלא, סובב ברובו סביב אוכל, כך קרה גם במקרה שלנו. אז למי מכם שמתכנן לנסוע לשם בקרוב, הנה הדברים כפי שאנחנו חווינו אותם.

בחור מחבל ארץ בשם Ardeal מכין בשר כבש לצלייה בשוק הלחם (מסתבר שבשוק לחם יש עוד דברים מלבד לחם)

הדבר הראשון שעליו הסתכלתי כמובן הוא מסעדות רומניות אסליות. למעשה, רוב המסעדות ברומניה הן כאלה, מלבד ניצנים שראינו פה ושם בבוקרשט, של מסעדות עם מטבחים עממיים – שתי איטלקיות וסינית אחת. מסעדה נפלאה שפקדנו כמה פעמים היא  "La Mama", שבתרגום חופשי אומר "אצל אמא". יש מגוון סניפים לרשת הזו, וכל מה שאכלנו שם היה מצוין. מומלץ במיוחד הלחם השחור שלהם (בתמונה), מרק כדורי הבשר החמצמץ המוזכר מעלה (לאלה מכם שאוכלים בשר לבן) ושניצל נהדר כפרי – בציפוי פתיתי תירס. זוהי מסעדה מאוד פופולרית גם בקרב מקומיים, בשל המחירים הסבירים והמנות הגדולות. אוכל גורמה לא תמצאו כאן, אבל אוכל מסורתי רומני טעים – בהחלט כן!

הלחם ב - La Mama

מסעדה נוספת שלא יכולתי כבר לחכות להגיע אליה היא "Carul cu Bere", מסעדה הממוקמת בבניין גותי עתיק ויפהפה, שפתוחה כבר 129 שנה. זכרתי אותה מאוד לטובה מילדותי, בפועל מצאנו בה סלט חצילים רומני נפלא, ממליגה המוגשת עם שמנת, יוגורט וגבינה נהדרת (זו הפעם השניה שאבי ניסה לטעום ולאהוב ממליגה. החלק של ה"לטעום" צלח, הבעיה התעוררה, שוב, בחלק של ה"לאהוב"). מעבר לזה המנות היו בינוניות למדי, וזה כולל פלטת בשרי כבש שנשמעה מאוד מבטיחה ולא הצליחה ממש לקיים. אבל האכזבה האמיתית שלי מבחינה קולינרית בטיול הזה הייתה הגילוי שאני כבר לא אוהבת (בכלל) קבב רומני. הוא הרגיש לי פשוט מלוח מדי בשני המקומות בהם טעמתי אותו. אגב, מחירי הקבב ברומניה זה דבר מצחיק, עולים משהו כמו 5 ש"ח ליחידה.

לזניית בקר נהדרת שאכלנו במסעדת Lombardi בברשוב, המומלצת מאוד!

הדבר השני שעניין אותי (אחרי מסעדות רומניות טובות) היה מה מצב הפטיסרי שם. כשעזבנו את רומניה בשנת 1989, היא לא הייתה משופעת בהרבה דברים, אבל פטיסרי מעודכן ונפלא בהחלט היה שם. באופן כללי אפשר לומר שעולם הקונדיטוריה שם עדיין מעודכן – ביחס לשנות התשעים… בבוקרשט אמנם מצאנו רשת מצוינת בשם French Bakery, המגישה מאפים מצוינים. אכלנו שם קרואסון חמאה נהדר וגם מאפין שוקולד צ'יפס רך, אורירי ועשיר בטעמו. עוד המון מוצרים שם נראו נפלא, אבל מה לעשות שהמקום בקיבתנו מוגבל כל כך?
מעבר לרשת הזו, מצאתי קונדיטוריות באותו מצב שהשארתי אותן פעם – חלונות ראווה מלאים בסברינות (מי אמר אייטיז?), עוגות טורט עתירות שכבות וקרם לבן, עוגות היער השחור ועוד כהנה וכהנה פניני עבר, שלא הכי מדברים אלי, אם נהיה כנים.

שני להיטים שגילינו מבחינת אוכל רחוב (האמת אחד גילינו, את השני הכרתי מזמן) היו רשת Fornetti ואשנבים קטנים לממכר סופגניות. כבר ביום הראשון שלנו שם ראינו תורים קטנים משתרכים מול האשנבים הקטנים בסניפי רשת Fornetti (מה יש לרומנים עם אשנבים קטנים?), ולא הבנו על מה כל המהומה. אבל איך אומר השיר של שריל קרואו? "If it makes you happy, it can't be that bad", אז החלטנו לנסות. אני חייבת לומר שהבורקסים הקטנים במילויים השונים שם, לוקחים בהליכה כל בורקס מעולה שאכלתי בארץ. כן, כולל את זה של פנסו בשוק לוינסקי! מאז, בכל פעם שעברנו ליד סניף שלהם לא יכולנו להחזיק את עצמנו מלקנות…
הסופגניות הרומניות הנהדרות זה משהו שאני זוכרת עוד מימי ילדותי, כשהייתי הולכת עם סבא שלי לשוק ותמיד היינו עוצרים בדרך, וקונים לי אחת ישר מהשמן. אז גם בימינו אנו ישנם עדיין המקומות לממכר סופגניות דרך אשנב קטן ברחוב, עם יותר סוגי מילויים מאשר היו פעם, ועדיין נפלאות בטעמן כתמיד.

מבחינת הקפה ברומניה, נחלנו אכזבה קלה. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות כמו איטליה, צרפת וספרד, שבהן לא היה מקום אחד עם אספרסו מאכזב, ברומניה רוב התערובות אכזבו. דווקא באחד הימים הראשונים שתינו קפה נפלא ב"Geisha Cafe", בית קפה חמוד המעוצב בסגנון יפני. מאז ניסינו לשווא לשחזר את ההצלחה.

גלידריות – כמעט ולא ראיתי גלידריות ברומניה. בברשוב, עיר מקסימה אגב (לפחות החלק העתיק בה) , אכלתי גלידה נפלאה, שהמחיר שלה היה די גבוה יחסית לרומניה (13 ש"ח לכדור) – לשם השוואה אכלנו שניה לפני כן שניצל וצ'יפס עם לחם וסלט ב – 18 ש"ח. עם זאת, היא מאוד מומלצת כי הייתה נפלאה בטעמה. הגלידריה ממוקמת ליד הכניסה השחורה ב – Piata Sfatului.

אבי ואני בבוקרשט

את היום האחרון שלנו שם בילינו בביתה של חברה של אמא שלי. שתינו קפה של בוקר וראינו טלויזיה, ופתאום ראינו שבפארק קרוב יש שוק לחם. הרי לא הגיוני שלא נלך! שמנו פעמינו לשם ואיזה כיף שעשינו את זה! מבחר דוכנים שמכרו סוגים שונים של לחם מילאו את המקום, ואפילו היו שם עמדות שבהן נשים הכינו לחם במקום. היה דוכן אחד שבו היה התור הכי ארוך, וזה כמובן גרם לי לחשוב ששם אני אשיג את הלחם הכי טעים. עמדתי 5 דקות בתור, שהתקדם מהר באופן מפתיע, וקניתי לנו לחם מלא נפלא פשוט. והמחיר? כמו שלחם מלא צריך לעלות – 6 ש"ח (ולא 16 כמו בארץ). תענוג צרוף!

אם בא לכם לראות תמונות נהדרות נוספות מהטיול, תוכלו למצוא אותן בבלוג של אבי. הוא כבר כתב פוסט אחד על צילומי רחוב ברומניה, ומתוכננים עוד 1-2 פוסטים נוספים.

ברומניה אכלנו את הקיורטוש הראשון שלנו. ואי, כמה שזה טעים!

אה, ודבר אחרון באמת, אני יודעת שכבר כתבתי המון, אבל אני לא יכולה שלא לספר לכם את זה – אתמול התחלתי קורס קונדיטוריה מקצועי! השעור הראשון היה מאוד תיאורטי אבל כל כך מעניין – למדנו על סוכר, על חומרים מקרישים ומסמיכים ועל וניל – מי חשב אי פעם שמערכת שעות יכול להיראות כל כך טוב?!

עוגת גבינה רומנית - המתכון למטה

ונקנח בעוגת גבינה רומנית מסורתית, עם שכבת בצק בתחתית, תערובת גבינה לימונית נהדרת במרכז, ועוד שכבה מאותו בצק מלמעלה. עוגה שמכינים את כולה עם כף עץ, לא צריך שום מיקסר או מעבד מזון – הכל בידיים. הכנתי את העוגה לכבוד ביקור של חברים טובים מאוד שלנו - גיא וליסה, שהיה להם חשק לעוגת גבינה ואני הייתי עדיין בנוסטלגיה שהשרתה עלי רומניה, כך שבחרתי להכין אותה. עוגה באמת קלה להכנה (אפילו אין טיפים השבוע), ומצוינת בטעמה.

אפילו הצלחת שהיא מונחת עליה נקנתה ברומניה

עוגת גבינה רומנית / מתכון מאתר מתכונים רומני
עבור תבנית מלבנית בגודל 20 על 30 ס"מ

רכיבים:
לבצק:
7 כפות חלב
7 כפות שמן
6 כפות סוכר
1 ביצה
1 כפית שטוחה סודה לשתיה
350 גר' (2 וחצי כוסות) קמח

למלית:
2 חבילות (500 גר') גבינת "טוב טעם" של טרה
2 ביצים
200 גר' (2 שקיות) אבקת סוכר
80 גר' חמאה
2 כפות שטוחות סולת
2 שקיות סוכר וניל
קליפה מגוררת מלימון אחד
100 גר' צימוקים (אופציונאלי. צימוקים בהירים ילכו כאן נהדר)

אופן ההכנה:
1. מכינים את הבצק: בסיר קטן מחממים חלב, שמן וסוכר. כאשר מתחיל לרתוח, מסירים מהאש ומצננים מעט, עד שהתערובת פושרת.
2. מעבירים לקערה ומוסיפים בסדר הזה את הביצה, הסודה לשתיה ובסוף את הקמח, ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
3. מחלקים את הבצק לשני חלקים. מרדדים את שניהם על משטח מקומח למלבן בגודל התבנית (חלק אחד ישמש לתחתית והשני לכיסוי העוגה). אל חשש, זהו בצק נוח מאוד לעבודה ולרידוד.
4. מניחים את אחד החלקים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
5. מחממים תנור ל – 180 מעלות צלזיוס (אני אופה בתכנית רגילה, ללא טורבו)
6. מכינים את המלית: ממיסים את החמאה, ומצננים כרבע שעה, עד שהיא פושרת.
7. מוסיפים את כל שאר חומרי המלית לחמאה המומסת ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
8. מפזרים את המלית על תחתית הבצק באופן אחיד.
9. מחוררים את החלק העליון של הבצק עם מזלג לכל אורכו, ומניחים אותו מעל המלית.
10. מכניסים לתנור ואופים כ – 35 דקות, או עד אשר החלק העליון של העוגה מזהיב.
11. מצננים, זורים אבקת סוכר ומגישים.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.