יש לי כמה קווסטים (מהמילה quest) פתוחים בנושאי אוכל. על חלקם סיפרתי לכם, על חלקם בטח עוד אספר, ויש כאלה שאני בכלל לא זוכרת באופן רגיל, אלא רק כשאני רואה משהו שקשור. אני מניחה שמטרת הקווסט היא שיהיה בבעלותי המתכון המושלם ל – ______, וברוב המקרים אני מוכנה בתת מודע לכך שהם לא יסתיימו לעולם. שהרי אני תמיד אראה עוד איזה צילום מפתה, או אקרא איזה מאמר על מתכון חדש שאני חייבת לנסות למאכל שלכאורה כבר יש בידי את המתכון המנצח עבורו.

אז כשמסתיים קווסט שכזה (למשל עם עוגת השוקולד הכי טובה שאכלתי) הרגשות הם מעורבים – ברור שאני הכי שמחה בעולם שיש לי מנצח ביד, אבל גם קצת קשה להיפרד ממרדף שליווה אותי כ"כ הרבה זמן. מצד שני אני יודעת שזה עשוי לא להחזיק לתמיד – הקשר הזה ביני לבין המתכון החדש. שיום יבוא ומשהו ייראה לי מפתה יותר ואני אנסה עוד מתכון, ואולי הוא פתאום יהפוך לפייבוריט שלי?

במקרה של הבראוניז הכי טובים, הקווסט היה די קצר (לא מבחינה כרונולוגית, אלא דווקא מבחינת מספר המתכונים שניסיתי). עד כה הכי אהבתי את הפאדג' בראוניז של קרין גורן, שלא הכזיבו מעולם, ולפעמים כשהייתי במצב רוח של השקעה הייתי מכינה את הבראוניז שלושה שוקולדים של מיכל מוזס, שעדיין כבודם במקומם מונח. אבל מזה כבר כמה חודשים ראיתי את המתכון שנחשב למוביל בקרב המון כתבי אוכל אמריקאיים, והוא כמובן נכנס לרשימת הבראוניז שאני צריכה לנסות. המתכון שייך למאפייה ניו יורקית בשם Baked, שגם הוציאה ספר מתכונים בסוף שנת 2008. שמם של הבראוניז הללו הולך לפניהם כ"כ רחוק, וגם את אופרה ווינפרי תפסו בהצהרה שהם האהובים עליה ביותר.

שורה תחתונה: בשבוע שעבר סוף סוף הגיע זמנם להיאפות במטבחי הקט, מה אני אגיד? שלמות עילאית בכל ביס! טעם שוקולדי עמוק, מרקם דחוס ולח כמו שאני אוהבת. בהתחלה הצטערתי שהוצאתי אותם קצת מוקדם מדי מהתנור, מה שבדיעבד הסתבר כמעשה חכם ביותר, שגרם להם להישמר טריים ביותר במשך 4 הימים שלאחר מכן. בתנור שלי לקח לי 38 דקות עד שהוצאתי אותם, אבל שימו לב שאפיתי אותם בתבנית קטנה מעט מהרגיל (20X30 במקום 22X33), מה שגרם להם להיות טיפה עבים יותר (I like !) ובהתאם לכך להצטרך עוד כמה דקות אפיה.
חשוב להוציא את הבראוניז בדיוק בטיימינג הנכון – זה אומר כאשר קיסם שמחדירים פנימה יוצא עדיין רטוב מעט אבל בשום אופן לא מטפטף (ומצד שני גם לא עם פירורים לחים, מה שעובד יופי בעוגות אחרות בד"כ, אבל במקרה של בראוניז יהווה סימן לאפיית יתר).
שימו לב שכדי שהם ייצאו יפים וסימטריים בחיתוך יש לחכות עד שהם הצטננו לחלוטין ואז גם להכניס אותם למקרר לאיזה חצי שעה-שעה.
שומרים אותם בקופסא אטומה בטמפ' החדר למשך 4 ימים במצב מצוין, או במקרר לקצת יותר מזה.

בראוניז / מאפיית Baked, ניו יורק
עבור תבנית אחת בגודל 22X33 ומספר הבראוניז יהיה לפי הגודל שבו תבחרו לחתוך אותם

רכיבים:
1 ורבע כוסות קמח
1 כפית מלח
2 כפות אבקת קקאו לא ממותקת
310 גרם שוקולד מריר (רצוי בעל 50% מוצקי קקאו ומעלה), קצוץ גס
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1 כפית אבקת נס קפה
1 וחצי כוסות סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום בהיר
5 ביצים גדולות, בטמפ' החדר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל - 175 מעלות. משמנים את התבנית ומרפדים אותה בנייר אפיה (למה גם משמנים וגם שמים נייר אפיה? כי השימון עוזר לנייר האפיה להידבק לתבנית, ונייר האפיה מקל עלינו את חילוץ הבראוניז. לא חייבים כמובן, אתם יכולים לעשות רק את אחד מהם).
2. בקערה בינונית מערבבים קמח, מלח ואבקת קקאו.
3. שמים את השוקולד, החמאה ואת אבקת הנס קפה בבין מארי או בסיר בגודל בינוני ומחממים. מערבבים תכופות ומכבים את האש כאשר התערובת אחידה וחלקה. בשלב זה מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב עד שהתערובת אחידה לחלוטין.
4. מוסיפים 3 מהביצים לתערובת השוקולד וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את 2 הביצים הנותרות ואת תמצית הוניל וטורפים שוב עד שהתערובת מתאחדת, אבל לא יותר מזה.
5. מפזרים את תערובת הקמח מעל תערובת השוקולד ובאמצעות מרית מקפלים את התערובות יחד בעדינות, זאת עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מעבירים את התערובת לתוך התבנית שהכנו קודם לכן ומיישרים את החלק העליון בעזרת מרית במידת הצורך.
7. אופים כ-30 דקות, או לפי ההנחיות הכתובות למעלה בסעיף "שורה תחתונה".

יש לי אהבה עצומה לבננות מאז ילדותי המוקדמת מאוד. אמא שלי אוהבת לספר איך כשהפסקתי לינוק, האוכל המוצק (הכל יחסי, כן?) הראשון שאכלתי היו בננות, ובמשך כמה חודשים טובים סירבתי לשכן כל מזון אחר מלבדן בפי הקטן והמפונק (את ה"מפונק" אני הוספתי).

ואהבה הזו, כאמור, דבקה בי ונשארה איתי עד ימינו אנו, בהם כל מתכון המכיל בננות שאני רואה, ישר תופס את תשומת ליבי והרבה פעמים מקבל עדיפות על פני אחרים. אז כמובן שאני אוהבת מאוד עוגות בננה בחושות, אם אפשר עם משהו קראנצ'י בפנים – מה טוב, וטארטים למיניהם המכילים בננה עושים לי את זה לחלוטין, אבל עוגיות בננה? מעולם לא טעמתי. מעולם אפילו לא חשבתי על הרעיון הפשוט אך הגאוני הזה.

חמאה וסוכר, לאחר הקרמה

לפני כמה חודשים ביצעתי הזמנה מכובדת של ספרי בישול ואפיה מאמזון, וספר העוגיות של מרתה סטיוארט ביניהם. ישר כשקיבלתי אותו דפדפתי וסימנתי לי מתכונים מבטיחים וזה כמובן היה ביניהם, והוא גם הראשון שיצא לי להכין מהספר (אמרנו הרי שבננות מקבלות עדיפות). העוגיות האלה פשוט מעולות, חברים! עשירות במרכיבים קראנצ'יים שאני מאוד אוהבת למצוא בתוך מאפים – שוקולד צ'יפס, אגוזי מלך וגם שיבולת שועל, מרקם העוגיה רק ועוגתי, בדיוק כפי שמובטח בספר, וטעם הבננה מלווה את כל השאר הטעמים באופן נפלא ומתואם, שאינו משתלט על שאר הטעמים.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגיות:

* בעיה אחת הייתה לי עם העוגיות האלה – במתכון המקורי מצוין להוסיף כפית אחת של מלח גס. התלבטתי עמוקות ובסוף החלטתי לנהוג כמנהגי בקודש ולהיצמד להנחיות המתכון בפעם הראשונה שאני מכינה אותו. היתרון של המלח הגס, הוא שאפשר לפגוש גרגר מלח פה ושם בעוגיות, ואז מקבלים מליחות שמשתלבת (או לא, לפי דעתי ולפי דעת מרבית הטועמים) עם המתוק. אז אני מביאה כאן את המתכון עם כמות המלח שהגיונית לי, אבל אם אתם חסידי שילוב מתוק-מלוח, לכו על כפית שלמה של מלח גס.

* גם כאן, כמו במתכוני עוגיות אחרים, נדרשת הקרמה של חמאה וסוכר. החמאה צריכה להיות רכה, ואם שכחתם להוציא אותה מראש מהמקרר, זכרו שאתם תמיד יכולים לרכך אותה במיקרו באינטרוולים של 30 שניות בכל פעם, ובדיקה בין פעם אחת לבאה אחריה אם החמאה כבר התרככה דיה (כלומר שאפשר לדחוף אצבע לתוכה בקלות ויישאר חור לאחר שתוציאו אותה), אך לא נמסה!

* מתכוני עוגיות לרוב מניבים יותר מתבנית אחת של עוגיות. עם זאת, אני תמיד מקפידה לאפות כל תבנית בנפרד, במרכז התנור, על מנת להבטיח אפיה כמה שיותר אחידה של העוגיות. כמובן שאפשר לאפות שתי תבניות במקביל, אך אז צריך להיות עם היד על הדופק במהלך האפיה, ולהזיז ברגע המתאים את התבנית הקרובה יותר לגוף החימום למקום אחר. מי צריך את כל הלחץ הזה? תנו לכל תבנית את מלוא תשומת הלב והעוגיות יחזירו לכם אהבה.

עוגיות בננה, שוקולד צ'יפס ואגוזים / עיבוד קל מאוד למתכון מתוך הספר Cookies של מרתה סטיוארט
עבור כ-40 עוגיות

רכיבים:
1 כוס קמח לבן רגיל
1/2 כוס קמח מלא
1/4 כפית מלח
1/2 כפית סודה לשתיה
160 גרם חמאה, רכה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום בהיר (דמררה)
1 ביצה גדולה
1 1/2 כפיות תמצית וניל
1 בננה גדולה, מרוסקת לרסק באמצעות מזלג או מעבד מזון
1 כוס שיבולת שועל
200 גרם שוקולד צ'יפס מריר
1/2 כוס אגוזי מלך קלויים וקצוצים גס

הכנה:
1. מחממים תנור ל - 190 מעלות.
2. מערבבים יחד בקערה את שני סוגי הקמח, את המלח והסודה לשתיה.
3. שמים את החמאה ואת שני סוגי הסוכר בקערת מיקסר ומקציפים באמצעות וו גיטרה במהירות בינונית עד לקבלת תערובת תפוחה ואורירית. ניתן לעשות פעולה זו גם ידנית באמצעות מטרפה. מורידים את מהירות ההקצפה ומוסיפים את הביצה ואת תמצית הוניל. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מוסיפים את הבננה ומערבבים.
5. מוסיפים את תערובת הקמחים ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים פנימה את שיבולת השועל, השוקולד צ'יפס ואת אגוזי המלך ומערבבים עד להטמעה אחידה שלהם בתערובת.
6. על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה מעצבים את העוגיות – נעזרים לשם כך בשתי כפיות.  ממלאים כפית אחת בתערובת, ובעזרת הכפית השניה מעצבים אותה לצורת עיגול יפה ומורידים אותה לתבנית. הקפידו לשמור על רווחים נאים של 4-5 ס"מ בין כל עוגיה לשכנותיה, היות שהן מתפשטות במהלך האפיה.
7. אופים 12-13 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות. הקפידו לסובב את התבנית פעם אחת במהלך האפיה כדי להבטיח אפיה אחידה.
8. מוציאים מהתנור ומצננים בתבנית 5 דקות, לאחר מכן מרימים את העוגיות יחד עם נייר האפיה שמתחתיהן ומעבירים לצינון על רשת.
9. שומרים בקופסא אטומה בטמפ' החדר. מרתה כותבת שהן נשמרות למשך יומיים, אצלנו הן נמצאות כבר 4 ימים ומצבן עדיין מצוין וטעים ביותר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

בפורים האחרון שיחקתי במשחק העוגיות בפורום מתכונים של תפוז. משחק העוגיות זו בעצם הגרסא המשקיענית של משלוחי מנות רגילים, שלפיה כל מי שמשתתף במשחק מכין משלוח מנות המכיל מגוון עוגיות תוצרת בית. אתה יודע רק למי אתה אמור לשלוח, אבל לא ממי תקבל.

יש הרבה אנשים מוכשרים שגולשים בפורום הזה, אבל אחת המוכשרות ביותר היא סיון (או סיוי24 ). התמזל מזלי וקיבלתי משלוח מנות ממנה! מהרגע שהמשלוח הגיע אלינו ועד שהוא נגמר, לא נראה לי שעבר אפילו שבוע, ואנחנו מדברים כאן על 5 סוגי עוגיות ועל הרבה מאוד עוגיות מכל סוג. אחת מאלה שהכי שבו את ליבנו היו האלפחורס האלה. אלה אולי האלפחורס הכי טעימים שאכלתי! אבי אומר שאני משתמשת במשפט הזה הרבה יותר מדי בקלות, אבל במקרה הזה הוא הסכים איתי ללא ספק.

כבר כמה חודשים שחברה טובה שלי מהעבודה, בשלנית ואופה מצוינת, דיברה איתי על הפוביה שלה מעוגיות. "עוגיות אף פעם לא מצליחות לי", אמרה לי לא פעם. ואז החלטנו שנעשה ערב אפיית עוגיות אצלנו בבית, לגירוש הפוביה. לפני כמה שבועות הערב הזה סוף סוף קרה, ואלה העוגיות שהכנו. מה שאני מאוד אוהבת אצל סיוי, זה שהיא תמיד נותנת מתכונים מאוד מדויקים ולא מחסירה שום פרט. וכך גם כאן, הצלחנו לשחזר אחד לאחד את האלפחורס הנפלאים שהיא שלחה לי במשלוח המנות.

גם לכם יש פוביה מעוגיות, או מכל מאפה אחר? קודם כל, נסו את העוגיות האלה ותיווכחו כמה הן קלות להכנה. ודבר שני, זכרו שהרבה פעמים הסיבה לכך שמאפה מסוים נכשל הוא מתכון לא מדויק, או לא מפורט מספיק, או אולי מעקב לא מספיק צמוד אחרי הוראות המתכון, שהרי אפיה מצריכה דיוק רב. תנו לזה צ'אנס נוסף עם מתכון ממקור מהימן.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגיות:

* המתכון הזה מצריך שימוש במיקסר. אם אין לכם, אל דאגה, אפשר להכיו אותו גם ידנית. השתמשו בחמאה קרה חתוכה לקוביות במקום רכה, שימו בקערה את כל החומרים מלבד החלמונים ותמצית הוניל, וערבבו את החומרים באמצעות תנועות של פירור בין הידיים. התוצאה הסופית צריכה להיות תערובת פירורית, דומה לקוסקוס, רק עם פירורים מעט גדולים יותר. לאחר מכן הוסיפו את החלמונים ותמצית הוניל ועבדו רק עד ליצירת בצק ולא שניה יותר מזה.

* הסוד של בצק פריך מוצלח, כמו הבצק של העוגיות האלה, הוא עיבוד מינימאלי מהרגע שהקמח בא במגע עם נוזלים, ולכן חשוב להקפיד על כך. מתכון טוב, כמובן, גם יכול לעזור כאן

* מעדיפים מילוי שונה? החליפו את ריבת החלב בנוטלה או בממרח שוקולד אחר, או בממרח חלבה, או אפילו בממרח תמרים.

* הממרח שאתם רוצים למרוח קשה מדי למריחה? הכניסו אותו למספר שניות למיקרו על מנת לרכך אותו.

אלפחורס / סיוי24
עבור כ-25 אלפחורס

רכיבים:
150 גרם חמאה, רכה
100 גרם אבקת סוכר
1 כפית תמצית וניל
150 גרם קורנפלור
150 גרם קמח
5 גרם אבקת אפייה (חצי שקית)
4 חלמונים

למילוי וציפוי:
צנצנת ריבת חלב (אני אוהבת את של קומידה)
פתיתי קוקוס
 
אופן ההכנה:
1. מעבדים חמאה ואבקת סוכר במיקסר המצויד בוו גיטרה (הוו בצורת האות K), מוסיפים את החלמונים בזה אחר זה, ולאחת מכן את תמצית הוניל. (אם אין לכם מיקסר, ראו טיפים).
2. מערבבים את הקורנפלור, הקמח ואבקת האפייה בקערה נפרדת ומוסיפים בבבת אחת לתערובת החמאה. מעבדים עיבוד קצר מרגע זה, רק עד יצירת בצק רך. מקררים במשך שעתיים.
3. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
4. מרדדים  לעובי 0.5 ס"מ, קורצים עיגולים בעזרת כוס או חותכני עוגיות, לפי הגודל הרצוי.
5. אופים למשך כ-10 דקות, או עד שהן רק מתחילות להזהיב, אבל עדיין בהירות.
6. מזלפים על חצי מהעוגיות ריבת חלב/ נוטלה, מצמידים אליהן עוגיה ללא מילוי ולוחצים מעט כדי שהמילוי יציץ החוצה מעט, והקוקוס יידבק אליו בקלות. מגלגלים בקוקוס.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.

איך אתם בוחרים את המתכון לפיו תכינו את המאכל שאתם מתכננים להכין?
אצלי זה הולך באחת משלוש דרכים (אם אני לא מרגישה הרפתקנית מספיק כדי להמציא מתכון בעצמי) - או שאני רואה מאכל (בד"כ קינוח, אני חייבת להודות) שמישהו אחר הכין בבלוג אוכל או פורום מתכונים, והוא נראה כל כך טוב שאני לא יכולה להתאפק ומיד מכינה (מיד יכול לקחת עד חודשיים, לפעמים יותר). דרך שניה היא שבפורום מתכונים כלשהו, מאלו בהם אני גולשת, יש המלצה כל כך חמה על מתכון מסוים, שהוא נכנס ישר לרשימת ה"להכין בהקדם" שלי. ולפעמים אני פשוט נחושה בדעתי להכין משהו ספציפי, ואז מחפשת מתכונים אצל מקורות שאני סומכת עליהם. ומה משותף לשלוש הדרכים הללו? צודקים – המקור המהימן! שהרי אף אחד מאיתנו, אוהב לבשל או לאפות ככל שיהיה, לא ירצה להיתקל במצב בו הוא מחליט להכין מטעם כלשהו, בוחר מתכון, הולך וקונה מצרכים, טורח ומכין ולבסוף – אבוי, הכשלון!
הפעם רציתי להכין דובשניות ולא מצאתי מתכון שקסם לי בקרב כל ה"מקורות" שלי, אז הלכתי על האופציה השניה בטיבה – מתכון של מסעדת לילית הידועה.

יוסי, חבר טוב שלי, ובלוגר בעצמו, כתב באחד הפוסטים האחרונים שלו כמה טיפים לאיך לחסוך קצת כסף לקראת החגים הבאים עלינו (אך לא על כיסנו) לטובה. אחד מהם, שאהבתי במיוחד, היה להכין מתנות לחג תוצרת בית. אני מכירה לא מעט אנשים שעושים זאת, וזה הרבה יותר אישי ונחמד לקבל מתנה שכזו, לדעתי. חברה מפורום מתכונים שבו אני גולשת הכינה למשל, צנצנות של ריבת אגסים תוצרת בית, שאותן היא תחלק כמתנת חג בקרב המשפחה והחברים. גם אני הכנתי ריבת אגסים (וג'ינג'ר) מעולה, שעוד יסופר עליה, אבל לשימושנו הפרטי בלבד. זו הריבה האהובה עלי מכולן, ובכל יום אני גונבת ממנה כפית מלאה ומתענגת. ואם יש לחם טרי בסביבה -אז  אני כבר לא אחראית למעשי!

אבל נחזור למתנות החג. הרעיון של יוסי היה לתת צנצנת עוגיות מעשי ידיכם כמתנה. רעיון כלבבי! החברים שלכם גם יקבלו מתנה נחמדה ושימושית - צנצנת העוגיות, וגם יזכו להנות מעוגיות תוצרת בית, ולא סתם בית - הבית שלכם. אחח, זה מסוג המתנות שלי היו עושות את החג לגמרי. אז נרתמתי למשימה והרי לפניכם שני מתכונים לעוגיות שאפשר למלא בהן את הצנצנת המדוברת. האחד - עוגיות קלאסיות לראש השנה – דובשניות. אבי (בעלי) ואני פשוט מתים עליהן, ואיך שהן יצאו מהתנור לא יכולנו להתאפק וחטפנו אחת. וכמה שהן נהדרות היפהפיות האלה! מעט קשיחות מבחוץ ורכות מבפנים, טעמן עמוק ומתובל – פשוט גן עדן. הפכתי לי למטרה, כשהכנתי אותן, להצליח גם להכין את הציפוי האמיתי שלהן, כדי שיהיו בעלות מראה מקצועי אבל טעם וחומרים של בית. לצורך כך עשיתי כמה ניסויים – חלק מהעוגיות טבלתי באבקת סוכר לפני האפיה, חלק אחרי האפיה, חלק מרחתי בחלבון טרוף לפני האפיה, לחלק הכנתי ציפוי מאבקת סוכר ומעט חלב ברמות סמיכות שונות. בסוף, חברים, הצלחתי! הקליעה בול הייתה הציפוי של אבקת הסוכר והחלב, כאשר התערובת הייתה יחסית דלילה.

5 נסיונות ציפוי שונים - הימנית ביותר גולגלה באבקת סוכר לאחר האפיה, זו שבאלכסון לה מלמעלה גולגלה באבקת סוכר לפני האפיה, והשלוש האחרות צופו בציפוי המתואר במתכון, ברמות סמיכות שונות שלו

הדובשנית הקרובה אלינו מצופה בציפוי זהה לזה שמכינים לדונאטס, למעשה. מדובר באותם חומרים כמו במתכון, רק ברמת סמיכות גבוהה יותר (כלומר פחות חלב בתערובת)

אם דבש זה פחות הקטע שלכם, קבלו גם מתכון לעוגיות ה-כ-י אהובות אצלנו בבית, שבכל פעם שאני שואלת את אבי מה להכין – התשובה שלו היא "מייפל פקאן". אלה עוגיות נהדרות, שמרכיביהן העיקריים הם, ניחשתם נכון, מייפל ופקאן. את הדבש המסורתי מחליף מייפל, כך שלא תוכלו להגיד שהן לגמרי תלושות מרוח החג, יש להן מרקם נימוח ונמס בפה, והפקאנים מוסיפים קראנצ'יות נפלאה.

אבל לא משנה מה תחליטו לתת כמתנה בסופו של דבר, אני מאחלת לכם שנה טובה, ובעיקר מתוקה!

כמה הערות וטיפים לגבי הדובשניות:

* נדבק לכם הדבש לכוס או לכף בכל פעם שאתם מנסים למדוד ממנו כמות מסוימת? טבלו את הכף במעט שמן, או הזליפו מעט שמן לתוך הכוס, פזרו באופן אחיד והיפטרו מהשאריות. רק לאחר מכן עבדו עם הדבש וראו זה פלא, הדבש נענה לכם וזולג בכניעה לתוך הקערה, מבלי להידבק.

בכוס המדידה הזו הייתה כמות של חצי כוס דבש לפני רגע

* שימו לב, הדובשניות תופחות במהלך האפיה, וכמעט מכפילות את נפחן, סדרו אותן באופן מרווח על גבי התבנית, וגם קחו זאת בחשבון כשאתם מגלגלים את הבצק לכדורים – שלא ייצאו עוגיות גדולות מדי.

* כאמור עשיתי נסיונות של כמה סוגי ציפוי, כאשר המנצח היה זה המורכב מאבקת סוכר וחלב, וגם שם שיחקתי עם כמה מרקמים. מה שחשוב לזכור לגבי סוג הציפוי הזה הוא שתמיד אפשר לתקן – נוזלי לכם מדי? מוסיפים אבקת סוכר. סמיך מדי לטעמכם? מוסיפים עוד מ-ע-ט חלב. אז ההמלצה שלי היא להתחיל ב-2.5 כפות חלב אפילו על 100 גרם סוכר, ולהתקדם משם.
אם אתם מעדיפים ציפוי קצת פחות דביק – פשוט גלגלו את העוגיות באבקת סוכר - בנדיבות, כן?
מומלץ בכל מקרה לצפות את העוגיות לפי אחת ההצעות כאן, שכן ללא ציפוי הן לא מספיק מתוקות, לטעמי.

דובשניות / עיבוד שלי למתכון של השף עומר בן גל, מסעדת לילית
עבור כ-50 עוגיות בגודל בינוני (לאחר האפיה)

רכיבים:
1/2 כוס דבש
3/4 כוס סוכר חום כהה
1/2 כוס שמן
2 ביצים
3 כוסות קמח
1/2 שקית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית תבלין ציפורן טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון

לציפוי:
100 גרם אבקת סוכר
כ-3 כפות חלב (ראה טיפים)

הכנה:
1. מחממים את הדבש בסיר על להבה נמוכה עד שהוא מגיע למצב נוזלי.
2. מוסיפים לדבש המחומם, תוך כדי ערבוב: שמן, סוכר ותבלינים.
3. מוסיפים לתערובת את הסודה לשתיה. שימו לב שבשלב הזה תיווצר תגובה כימית שתהפוך את הצבע של התערובת מחום כהה, לחום בהיר (אפילו מאוד), וייראה כאילו השמן נפרד מכל התערובת, וזה בסדר. מצננים את התערובת כ-20 דקות.
4. בינתיים טורפים בקערה נפרדת את הביצים ומוסיפים אותן בהדרגה לתערובת הדבש.
5. מקפלים לאט פנימה את הקמח ואבקת האפייה בעזרת כף עץ עד לקבלת מרקם אחיד וחלק.
6. מצננים את התערובת במקרר למשך שעה.
7. 20 דקות לפני תחילת האפיה, מחממים תנור ל- 180 מעלות.
8. יוצרים כדורים אחידים בגודלם ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. לא לשכוח לרווח אותם ריווח נאה (4-5 ס"מ), כי העוגיות הללו תופחות גם תופחות במהלך האפיה.
9. אופים במשך 15 דקות, או עד לתפיחה קלה של הדובשניות וקבלת ברק. השגיחו עליהן צמוד צמוד במהלך דקות האפיה האחרונות, כי על מנת שהמרקם שלהן ייצא בדיוק מושלם, יש להימנע מלחרוך אותן. בתנור שלי זה לקח 13 דקות.
10. מצננים את הדובשניות. בינתיים מכינים את הציפוי ע"י ערבוב החומרים בקערה קטנה – בינונית.
11. טובלים כל דובשנית בציפוי, ומניחים אותה בחזרה על נייר האפיה (או על הרשת, אם אתם משתמשים בכזו), עד להתייבשות וגיבוש הציפוי.
12. מכניסים לצנצנת או קופסא יפה, מקשטים, ונותנים מתנה למי שאוהבים.

עוגיות מייפל פקאן / עיבוד קל שלי למתכון של קרין גורן
עבור כ – 50 עוגיות

רכיבים:
200 גרם חמאה, רכה
1/4 כוס סוכר חום בהיר, דמררה (או 1/2 כוס אם לא תגלגלו את העוגיות באבקת סוכר לאחר האפיה)
2 כפות סירופ מייפל
1 כפית תמצית וניל
2 כפות חלב
2 כוסות קמח
קורט מלח
200 גרם אגוזי פקאן, קצוצים גס

אבקת סוכר, לציפוי

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 170 מעלות.
2. מקציפים חמאה, סוכר, סירופ מייפל, תמצית וניל וחלב במיקסר עם וו גיטרה (הוו שדומה לאות K) במהירות בינונית עד לקבלת תערובת אורירית.
3. מוסיפים קמח ומלח, ומערבלים מעט, רק לקבלת בצק אחיד. מוסיפים את האגוזים ומערבבים קלות.
4. מקררים את הבצק 30 דקות.
5. מגלגלים כדורים קטנים מהבצק ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
6. אופים כ – 20 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות.
7. לאחר הצינון, מגלגלים באבקת סוכר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.