פוסטים תחת הקטגוריה ‘לחמים’
לפעמים הסבלנות משתלמת
גידול שאור בבית מחייב סבלנות. שאור זה בעצם שמרים טבעיים, או שמרי בר, שמחליפים כליל או כמעט כליל את השמרים במתכונים. שאור גם מעניק את החמצמצות הנעימה הזו ומעמיק את הטעם של לחמים, שבתהליך הכנה פשוט עם שמרים וללא סטרטר (בצק מקדים, שמכינים לרוב מתערובת של קמח ומים ולעתים מעט שמרים, אשר נותנים להם לשבת כמה שעות טובות על מנת לפתח טעמים), לא יזכו להתפתח. קודם כל גידולו הראשוני לוקח משהו כמו שבוע, ולפעמים צריך לזרוק הכל ולהתחיל מחדש. זה קרה לי בקיץ האחרון, כשהשאור-לעתיד שלי העלה עובש בזמן שהוא מחכה על השיש לצבירת עוד כמה שמרי בר.
לפני שבועיים סיימתי לגדל את השאור המוצלח הראשון שלי, אחרי שניים כושלים. קשה לי להתחיל לתאר לכם את האושר שאפף אותי כשהתערובת החלה להדיף ריח חמצמץ ונעים של שמרים! ואז החל החיפוש אחרי מתכונים טובים ללחם שאור. ניסיתי עד כה שני מתכונים, שניהם של אריק קייזר, קונדיטור צרפתי מוכשר מאוד, שבין השאר אחראי גם על מתכוני הלחמים ב"ארקפה". הראשון שניסיתי היה בגט, הכנתי אותו פעמיים – פעם עם תערובת של קמח מלא וקמח לחם ובפעם השניה עם קמחים לבנים בלבד, התוצאה הייתה טעימה אבל לא משביעת רצון מבחינת המרקם.
המתכון השני שניסיתי היה סיפור הצלחה, ואני מתענגת על פירותיו בעודי כותבת שורות אלה. זהו מתכון לג'בטות, אשר שיניתי מעט והמרתי חלק מהקמח הלבן למלא והארכתי את זמני ההתפחה שלו. קראסט קשיח, אבל לא מדי, חורים גדולים בלחמניות הסופיות וטעם מאוזן כמעט לכדי שלמות מבחינת מליחות וחמצמצות, השלימו את האושר שלי, על המתכון המנצח שיש בידי ללחם נהדר שלא היה מבייש אף מאפיה טובה או בית קפה שמגיש ארוחות בוקר טעימות ובצידן לחמים טריים.
נדרשת סבלנות להכנת המתכון הזה, שכן הוא דורש 4 התפחות נפרדות, אבל במקרה הזה הסבלנות משתלמת. לגמרי.
כמה הערות וטיפים לגבי הג'בטות:
* ישנם שני סוגי שאור – שאור קשיח (שנראה ממש כמו בצק) ושאור נוזלי. המתכון הנ"ל מתייחס לשימוש בשאור נוזלי.
* לגידול השאור, השתמשתי בהנחיות מהבלוג Joy The Baker, אשר נותנת הנחיות צעד-צעד להכנה וגידול שאור, כולל תמונות. זה אמנם מחייב השקעה בהתחלה (האכלה יומיומית בשבוע הראשון) ולאחר מכן האכלה של פעם בשבוע בקמח ומים, אבל זה בהחלט משתלם, ואתם תסכימו איתי כשתטעמו את לחמי השאור תוצרת ידיכם.
* כשאני מאכילה את השאור שלי פעם בשבוע, אני מוסיפה גם חצי כפית דבש (בנוסף לקמח ולמים) - מזון טוב לשמרים. זה טיפ שקיבלתי מעידן, חבר טוב שלומד איתי בקורס הקונדיטוריה.
ג'בטות שאור / עיבוד למתכון של אריק קייזר
עבור 4 לחמניות ג'בטהרכיבים:
375 גרם קמח לחם
130 גרם קמח מלא
1/4 כפית שמרים יבשים
150 גרם שאור נוזלי (ראה טיפים)
350 מ"ל מים חמימים
2 כפיות מלחהכנה:
1. שמים בקערה את שני סוגי הקמח ואת השמרים ומערבבים היטב.
2. שמים את כל שאר החומרים מלבד המלח ומתחילים ללוש.
3. כאשר התערובת מתחילה להפוך לבצק, מוסיפים את המלח. לשים 10-12 דקות במיקסר או 20 דקות ידנית.
4. מתפיחים בטמפ' החדר עד להכפלת הנפח (הזמן שזה ייקח תלוי בחוזק השאור שלכם. לי כרגע זה לוקח משהו כמו 6 שעות).
5. מוציאים את רוב האויר מהבצק ומתפיחים פעם נוספת עד להכפלת הנפח (שוב, כ-6 שעות במקרה שלי).
6. מעבירים את הבצק למשטח עבודה, נזהרים להוציא ממנו כמה שפחות אויר. מחלקים את הבצק ל-4 חלקים שווים. מתפיחים שעה בטמפ' החדר.
7. שוב נזהרים מלהוציא את האויר מהבצק ומעצבים כל חלק לצורת ג'בטה, ע"י משיכה קלה משני קצותיו. גם אם לא יוצא סימטרי או יפה מדי, המנעו מלהתעקש עם הבצק יותר מדי. הוא ינצח והאויר ייצא ממנו, ואנחנו לא רוצים את זה. מתפיחים 45 דקות עד שעה בטמפ' החדר. במקביל מחממים את התנור ל-260 מעלות, או לטמפ' הגבוהה ביותר שהוא מסוגל לייצר. אם יש לכם אבן שמוט, חממו את התנור יחד איתה (את אבן השמוט מניחים על רשת התנור, כאשר הרשת מונחת בשליש התחתון של התנור).
8. אם רוצים ליצור קראסט קשה יותר ניתן להשפריץ באמצעות שפריצר מים לחלל התנור לפני הכנסת הלחמים. אופים כ-10-12 דקות, עד אשר נקישה על הלחמניות משמיעה צליל חלול.
9. מצננים לפחות 15 דקות לפני האכילה.
תגים: 
לא טעמתי טובה ממנה – חלה לשבת
יש משהו קסום בעיני באוירה של שישי אחרי הצהריים. המולת הרחוב הולכת ונעלמת, מחליפים אותה ענני שקט נעימים ורכים, שהולכים ויורדים על העיר, ניחוחות בישול לקראת ארוחת הערב המשפחתית ממלאים את האויר. אותי אישית כל אלה מרגשים מאוד, ולכן גם אחד מזמני האפייה האהובים עלי זה בדיוק הזמן הזה בשבוע, וכך גם אני חלק מהאוירה הזו, שאני כל כך אוהבת.
יצירת הרצועות
- קליעת החלה
לפני התפחה שניה
- לפני הכניסה לתנור
בעברי לא הייתי ייצור כל כך ביתי ומשפחתי, ותמיד רק רציתי לצאת מהבית. ואז היה איזשהו רגע בו התחלתי להעריך את עניין הארוחות המשפחתיות ואף להנות מהן, וכיום אני מכורה כבדה. תקופות של חגים שבהן האנשים בעבודה רק בוכים על מר גורלם ועל overdose של משפחתיות - אני הכי אוהבת אותן בעולם!
בפעם הראשונה הכנתי את החלה הזו לפני כמה שנים, לפני שעמדנו ללכת לארוחת ערב עם המשפחה של אבי. כולם, כולל אני, כל כך אהבו אותה, שלא הייתה ארוחה אחת מאז אליה לא הבאתי אותה. במהלך שיטוטי במליוני אתרי האוכל באינטרנט, מצאתי מאז עוד לא מעט מתכוני חלות שנראים מבטיחים, אבל מכירים את זה שאתם יודעים שיש לכם קלף מנצח ביד ולא תחליפו אותו בעד שום הון? כך זה הסיפור שלי עם החלה הזו. מאז שטעמתי אותה, לא העזתי להכין אחרת.
כמה הערות וטיפים לגבי החלה:
* אפשר להכין מהמתכון הזה גם לחמניות, במגוון צורות – עגולות, צמות (כמו החלה המקורית), צורת 8, לחמנית קשר וכל צורה העולה על דעתכם.
* תוספות - אבי חולה על חלה עם צימוקים, תמיד כשאני מכינה אותה הוא מבקש שהיא תהיה עם צימוקים. בכמה פעמים האחרונות לא היו לנו צימוקים, אז חתכתי כמה חתיכות מהבצק המקורי, והכנתי לו מהם לחמניות עם חמוציות מיובשות. טעים טעים! את התוספות הללו אני מוסיפה לבצק אחרי שהוא סיים לתפוח תפיחה ראשונה והוצאתי ממנו את האויר. חותכים חתיכה בגודל הרצוי, מערבבים פנימה חופן של צימוקים או אגוזים או חמוציות או כל דבר אחר שבא לך ובא במנות קטנות וקראנצ'יות, לשים את התוספת פנימה עד שהיא נטמעת באופן אחיד בבצק, ואז מעצבים את הצורה הרצויה של הלחמניה.
לחמניית החמוציות בצד ימין
* ציפוי – במתכון המקורי מברישים את החלה בביצה בטרם הכנסתה לתנור. הציפוי הזה גורם לצבע זהוב עמוק ולמעטפת קראנצ'ית לחלה, שהיא ממש כיפית וטעימה בעיני, אבל לפעמים בא לי לגוון, ולהכין חלה שהקרום שלה הוא דווקא יותר רך ופחות כהה – ואז אני מברישה אותה במים במקום בביצה לפני הכניסה לתנור.
* שמרים – הרבה אנשים שאני מכירה (אישית או וירטואלית, מפורומי האוכל השונים) מפחדים מעבודה עם שמרים. זה אולי היה פחד הגיוני לפני כמה שנים טובות, כשבאמת היה סיכוי שהשמרים לא יתפיחו את המוצר אם לא יטופלו נכון. גם היום כמובן יש כמה תהליכים שעשויים להזיק לשמרים שלנו – כמו למשל אם הם יבואו במגע עם מלח או שומן. אבל כל עוד הולכים צמוד לפי המתכון, ומשתמשים בשמרים שתוקפם עוד לא פג והם לא היו באריזה לא אטומה תקופה ממושכת - באמת שאין מה לחשוש. את השמרים של ימינו גם אין צורך "להתניע" בתוך עיסה של מים וסוכר, משתמשים ישר מהשקית וזה בסדר גמור.
* שמרים 2 - אני משתמשת לרוב בשמרים יבשים (נקראים גם שמרים אינסטנט), פשוט כי הם מחזיקים מעמד הרבה יותר זמן. אם בשקית בה השתמשתי עבור מתכון מסוים נשארו שמרים, אני סוגרת אותה היטב עם אטב ומכניסה למקרר. עוד לא קרה שבשיטה הזו הם נכשלו בלהתפיח מוצר כלשהו.
* המרת שמרים יבשים לטריים והפוך – אם יש לכם רק שמרים יבשים בבית, אך במתכון מצוינת כמות של שמרים טריים, פשוט השתמשו בשמרים יבשים בשליש מהכמות המצוינת במתכון. המרה הפוכה עושים בדיוק אותו דבר בכיוון השני – משתמשים בפי 2.5-3 שמרים טריים מאשר הכמות המצוינת עבור שמרים יבשים.
חלה מתוקה לשבת / קרין גורן
עבור 2 חלותרכיבים:
1 קילו קמח לבן רגיל
1 שקית (50 גרם) שמרים טריים (או 17 גרם שמרים יבשים)
3/4 כוס סוכר (אפשר חצי כוס אם רוצים מתיקות פחות מורגשת)
2 ביצים
1 ו- 3/4 עד 2 כוסות מים
1/2 כוס שמן
1 כף מלחביצה טרופה, לזיגוג (אופציונאלי, ראה טיפים)
שומשום, לקישוט
הכנה:
1. שמים קמח בקערת לישה ומערבבים לתוכו את השמרים.
2. מוסיפים את שאר החומרים ולשים 10-12 דקות במהירות בינונית עד לבצק חלק, מבריק שנדבק מעט לתחתית הקערה, אך איננו דביק.
3. משמנים את פני הבצק במעט שמן (אני עושה זאת עם מגבת נייר ספוגה במעט שמן), מכסים ומניחים לתפיחה עד שהבצק מכפיל את נפחו.
4. מחלקים את הבצק ל-2 חלקים, כל חלק מגלגלים ל-3 רצועות וקולעים לצמה. לחלה חגיגית במיוחד קולעים מ-5 רצועות באופן הבא: ממספרים את הרצועות 1-2-3-4-5, צובטים יחד בקצה העליון ואז: מעבירים את 1 מעל 3, וממספרים את הרצועות מחדש לפי הסדר החדש, מעבירים את 2 מעל 3 ושוב ממספרים את הרצועות, מעבירים את 5 מעל 2 ושוב ממספרים את הרצועות וחו"ח.
5. מעבירים את החלה המעוצבת לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומתפיחים עד להכפלת הנפח שלה.
6. מברישים בביצה טרופה או במים (ראה טיפים), מפזרים שומשום לקישוט ואופים בחום של 180 מעלות למשך כ-35 דקות עד להזהבה (גם בתחתית). דרך טובה לבדוק אם לחם שהכנו מוכן לצאת מהתנור היא לנקוש עליו (כפי שדופקים על דלת, למשל), אם הוא משמיע צליל חלול – ניתן להוציא מהתנור.
7. מצננים ומגישים.
אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.
