פוסטים תחת הקטגוריה ‘חיתוכיות’

יש לי כמה קווסטים (מהמילה quest) פתוחים בנושאי אוכל. על חלקם סיפרתי לכם, על חלקם בטח עוד אספר, ויש כאלה שאני בכלל לא זוכרת באופן רגיל, אלא רק כשאני רואה משהו שקשור. אני מניחה שמטרת הקווסט היא שיהיה בבעלותי המתכון המושלם ל – ______, וברוב המקרים אני מוכנה בתת מודע לכך שהם לא יסתיימו לעולם. שהרי אני תמיד אראה עוד איזה צילום מפתה, או אקרא איזה מאמר על מתכון חדש שאני חייבת לנסות למאכל שלכאורה כבר יש בידי את המתכון המנצח עבורו.

אז כשמסתיים קווסט שכזה (למשל עם עוגת השוקולד הכי טובה שאכלתי) הרגשות הם מעורבים – ברור שאני הכי שמחה בעולם שיש לי מנצח ביד, אבל גם קצת קשה להיפרד ממרדף שליווה אותי כ"כ הרבה זמן. מצד שני אני יודעת שזה עשוי לא להחזיק לתמיד – הקשר הזה ביני לבין המתכון החדש. שיום יבוא ומשהו ייראה לי מפתה יותר ואני אנסה עוד מתכון, ואולי הוא פתאום יהפוך לפייבוריט שלי?

במקרה של הבראוניז הכי טובים, הקווסט היה די קצר (לא מבחינה כרונולוגית, אלא דווקא מבחינת מספר המתכונים שניסיתי). עד כה הכי אהבתי את הפאדג' בראוניז של קרין גורן, שלא הכזיבו מעולם, ולפעמים כשהייתי במצב רוח של השקעה הייתי מכינה את הבראוניז שלושה שוקולדים של מיכל מוזס, שעדיין כבודם במקומם מונח. אבל מזה כבר כמה חודשים ראיתי את המתכון שנחשב למוביל בקרב המון כתבי אוכל אמריקאיים, והוא כמובן נכנס לרשימת הבראוניז שאני צריכה לנסות. המתכון שייך למאפייה ניו יורקית בשם Baked, שגם הוציאה ספר מתכונים בסוף שנת 2008. שמם של הבראוניז הללו הולך לפניהם כ"כ רחוק, וגם את אופרה ווינפרי תפסו בהצהרה שהם האהובים עליה ביותר.

שורה תחתונה: בשבוע שעבר סוף סוף הגיע זמנם להיאפות במטבחי הקט, מה אני אגיד? שלמות עילאית בכל ביס! טעם שוקולדי עמוק, מרקם דחוס ולח כמו שאני אוהבת. בהתחלה הצטערתי שהוצאתי אותם קצת מוקדם מדי מהתנור, מה שבדיעבד הסתבר כמעשה חכם ביותר, שגרם להם להישמר טריים ביותר במשך 4 הימים שלאחר מכן. בתנור שלי לקח לי 38 דקות עד שהוצאתי אותם, אבל שימו לב שאפיתי אותם בתבנית קטנה מעט מהרגיל (20X30 במקום 22X33), מה שגרם להם להיות טיפה עבים יותר (I like !) ובהתאם לכך להצטרך עוד כמה דקות אפיה.
חשוב להוציא את הבראוניז בדיוק בטיימינג הנכון – זה אומר כאשר קיסם שמחדירים פנימה יוצא עדיין רטוב מעט אבל בשום אופן לא מטפטף (ומצד שני גם לא עם פירורים לחים, מה שעובד יופי בעוגות אחרות בד"כ, אבל במקרה של בראוניז יהווה סימן לאפיית יתר).
שימו לב שכדי שהם ייצאו יפים וסימטריים בחיתוך יש לחכות עד שהם הצטננו לחלוטין ואז גם להכניס אותם למקרר לאיזה חצי שעה-שעה.
שומרים אותם בקופסא אטומה בטמפ' החדר למשך 4 ימים במצב מצוין, או במקרר לקצת יותר מזה.

בראוניז / מאפיית Baked, ניו יורק
עבור תבנית אחת בגודל 22X33 ומספר הבראוניז יהיה לפי הגודל שבו תבחרו לחתוך אותם

רכיבים:
1 ורבע כוסות קמח
1 כפית מלח
2 כפות אבקת קקאו לא ממותקת
310 גרם שוקולד מריר (רצוי בעל 50% מוצקי קקאו ומעלה), קצוץ גס
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1 כפית אבקת נס קפה
1 וחצי כוסות סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום בהיר
5 ביצים גדולות, בטמפ' החדר
2 כפיות תמצית וניל

הכנה:
1. מחממים תנור ל - 175 מעלות. משמנים את התבנית ומרפדים אותה בנייר אפיה (למה גם משמנים וגם שמים נייר אפיה? כי השימון עוזר לנייר האפיה להידבק לתבנית, ונייר האפיה מקל עלינו את חילוץ הבראוניז. לא חייבים כמובן, אתם יכולים לעשות רק את אחד מהם).
2. בקערה בינונית מערבבים קמח, מלח ואבקת קקאו.
3. שמים את השוקולד, החמאה ואת אבקת הנס קפה בבין מארי או בסיר בגודל בינוני ומחממים. מערבבים תכופות ומכבים את האש כאשר התערובת אחידה וחלקה. בשלב זה מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב עד שהתערובת אחידה לחלוטין.
4. מוסיפים 3 מהביצים לתערובת השוקולד וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את 2 הביצים הנותרות ואת תמצית הוניל וטורפים שוב עד שהתערובת מתאחדת, אבל לא יותר מזה.
5. מפזרים את תערובת הקמח מעל תערובת השוקולד ובאמצעות מרית מקפלים את התערובות יחד בעדינות, זאת עד לקבלת תערובת אחידה.
6. מעבירים את התערובת לתוך התבנית שהכנו קודם לכן ומיישרים את החלק העליון בעזרת מרית במידת הצורך.
7. אופים כ-30 דקות, או לפי ההנחיות הכתובות למעלה בסעיף "שורה תחתונה".