פוסטים עבור חודש ספטמבר, 2008

איך אתם בוחרים את המתכון לפיו תכינו את המאכל שאתם מתכננים להכין?
אצלי זה הולך באחת משלוש דרכים (אם אני לא מרגישה הרפתקנית מספיק כדי להמציא מתכון בעצמי) - או שאני רואה מאכל (בד"כ קינוח, אני חייבת להודות) שמישהו אחר הכין בבלוג אוכל או פורום מתכונים, והוא נראה כל כך טוב שאני לא יכולה להתאפק ומיד מכינה (מיד יכול לקחת עד חודשיים, לפעמים יותר). דרך שניה היא שבפורום מתכונים כלשהו, מאלו בהם אני גולשת, יש המלצה כל כך חמה על מתכון מסוים, שהוא נכנס ישר לרשימת ה"להכין בהקדם" שלי. ולפעמים אני פשוט נחושה בדעתי להכין משהו ספציפי, ואז מחפשת מתכונים אצל מקורות שאני סומכת עליהם. ומה משותף לשלוש הדרכים הללו? צודקים – המקור המהימן! שהרי אף אחד מאיתנו, אוהב לבשל או לאפות ככל שיהיה, לא ירצה להיתקל במצב בו הוא מחליט להכין מטעם כלשהו, בוחר מתכון, הולך וקונה מצרכים, טורח ומכין ולבסוף – אבוי, הכשלון!
הפעם רציתי להכין דובשניות ולא מצאתי מתכון שקסם לי בקרב כל ה"מקורות" שלי, אז הלכתי על האופציה השניה בטיבה – מתכון של מסעדת לילית הידועה.

יוסי, חבר טוב שלי, ובלוגר בעצמו, כתב באחד הפוסטים האחרונים שלו כמה טיפים לאיך לחסוך קצת כסף לקראת החגים הבאים עלינו (אך לא על כיסנו) לטובה. אחד מהם, שאהבתי במיוחד, היה להכין מתנות לחג תוצרת בית. אני מכירה לא מעט אנשים שעושים זאת, וזה הרבה יותר אישי ונחמד לקבל מתנה שכזו, לדעתי. חברה מפורום מתכונים שבו אני גולשת הכינה למשל, צנצנות של ריבת אגסים תוצרת בית, שאותן היא תחלק כמתנת חג בקרב המשפחה והחברים. גם אני הכנתי ריבת אגסים (וג'ינג'ר) מעולה, שעוד יסופר עליה, אבל לשימושנו הפרטי בלבד. זו הריבה האהובה עלי מכולן, ובכל יום אני גונבת ממנה כפית מלאה ומתענגת. ואם יש לחם טרי בסביבה -אז  אני כבר לא אחראית למעשי!

אבל נחזור למתנות החג. הרעיון של יוסי היה לתת צנצנת עוגיות מעשי ידיכם כמתנה. רעיון כלבבי! החברים שלכם גם יקבלו מתנה נחמדה ושימושית - צנצנת העוגיות, וגם יזכו להנות מעוגיות תוצרת בית, ולא סתם בית - הבית שלכם. אחח, זה מסוג המתנות שלי היו עושות את החג לגמרי. אז נרתמתי למשימה והרי לפניכם שני מתכונים לעוגיות שאפשר למלא בהן את הצנצנת המדוברת. האחד - עוגיות קלאסיות לראש השנה – דובשניות. אבי (בעלי) ואני פשוט מתים עליהן, ואיך שהן יצאו מהתנור לא יכולנו להתאפק וחטפנו אחת. וכמה שהן נהדרות היפהפיות האלה! מעט קשיחות מבחוץ ורכות מבפנים, טעמן עמוק ומתובל – פשוט גן עדן. הפכתי לי למטרה, כשהכנתי אותן, להצליח גם להכין את הציפוי האמיתי שלהן, כדי שיהיו בעלות מראה מקצועי אבל טעם וחומרים של בית. לצורך כך עשיתי כמה ניסויים – חלק מהעוגיות טבלתי באבקת סוכר לפני האפיה, חלק אחרי האפיה, חלק מרחתי בחלבון טרוף לפני האפיה, לחלק הכנתי ציפוי מאבקת סוכר ומעט חלב ברמות סמיכות שונות. בסוף, חברים, הצלחתי! הקליעה בול הייתה הציפוי של אבקת הסוכר והחלב, כאשר התערובת הייתה יחסית דלילה.

5 נסיונות ציפוי שונים - הימנית ביותר גולגלה באבקת סוכר לאחר האפיה, זו שבאלכסון לה מלמעלה גולגלה באבקת סוכר לפני האפיה, והשלוש האחרות צופו בציפוי המתואר במתכון, ברמות סמיכות שונות שלו

הדובשנית הקרובה אלינו מצופה בציפוי זהה לזה שמכינים לדונאטס, למעשה. מדובר באותם חומרים כמו במתכון, רק ברמת סמיכות גבוהה יותר (כלומר פחות חלב בתערובת)

אם דבש זה פחות הקטע שלכם, קבלו גם מתכון לעוגיות ה-כ-י אהובות אצלנו בבית, שבכל פעם שאני שואלת את אבי מה להכין – התשובה שלו היא "מייפל פקאן". אלה עוגיות נהדרות, שמרכיביהן העיקריים הם, ניחשתם נכון, מייפל ופקאן. את הדבש המסורתי מחליף מייפל, כך שלא תוכלו להגיד שהן לגמרי תלושות מרוח החג, יש להן מרקם נימוח ונמס בפה, והפקאנים מוסיפים קראנצ'יות נפלאה.

אבל לא משנה מה תחליטו לתת כמתנה בסופו של דבר, אני מאחלת לכם שנה טובה, ובעיקר מתוקה!

כמה הערות וטיפים לגבי הדובשניות:

* נדבק לכם הדבש לכוס או לכף בכל פעם שאתם מנסים למדוד ממנו כמות מסוימת? טבלו את הכף במעט שמן, או הזליפו מעט שמן לתוך הכוס, פזרו באופן אחיד והיפטרו מהשאריות. רק לאחר מכן עבדו עם הדבש וראו זה פלא, הדבש נענה לכם וזולג בכניעה לתוך הקערה, מבלי להידבק.

בכוס המדידה הזו הייתה כמות של חצי כוס דבש לפני רגע

* שימו לב, הדובשניות תופחות במהלך האפיה, וכמעט מכפילות את נפחן, סדרו אותן באופן מרווח על גבי התבנית, וגם קחו זאת בחשבון כשאתם מגלגלים את הבצק לכדורים – שלא ייצאו עוגיות גדולות מדי.

* כאמור עשיתי נסיונות של כמה סוגי ציפוי, כאשר המנצח היה זה המורכב מאבקת סוכר וחלב, וגם שם שיחקתי עם כמה מרקמים. מה שחשוב לזכור לגבי סוג הציפוי הזה הוא שתמיד אפשר לתקן – נוזלי לכם מדי? מוסיפים אבקת סוכר. סמיך מדי לטעמכם? מוסיפים עוד מ-ע-ט חלב. אז ההמלצה שלי היא להתחיל ב-2.5 כפות חלב אפילו על 100 גרם סוכר, ולהתקדם משם.
אם אתם מעדיפים ציפוי קצת פחות דביק – פשוט גלגלו את העוגיות באבקת סוכר - בנדיבות, כן?
מומלץ בכל מקרה לצפות את העוגיות לפי אחת ההצעות כאן, שכן ללא ציפוי הן לא מספיק מתוקות, לטעמי.

דובשניות / עיבוד שלי למתכון של השף עומר בן גל, מסעדת לילית
עבור כ-50 עוגיות בגודל בינוני (לאחר האפיה)

רכיבים:
1/2 כוס דבש
3/4 כוס סוכר חום כהה
1/2 כוס שמן
2 ביצים
3 כוסות קמח
1/2 שקית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קינמון
1/4 כפית תבלין ציפורן טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון

לציפוי:
100 גרם אבקת סוכר
כ-3 כפות חלב (ראה טיפים)

הכנה:
1. מחממים את הדבש בסיר על להבה נמוכה עד שהוא מגיע למצב נוזלי.
2. מוסיפים לדבש המחומם, תוך כדי ערבוב: שמן, סוכר ותבלינים.
3. מוסיפים לתערובת את הסודה לשתיה. שימו לב שבשלב הזה תיווצר תגובה כימית שתהפוך את הצבע של התערובת מחום כהה, לחום בהיר (אפילו מאוד), וייראה כאילו השמן נפרד מכל התערובת, וזה בסדר. מצננים את התערובת כ-20 דקות.
4. בינתיים טורפים בקערה נפרדת את הביצים ומוסיפים אותן בהדרגה לתערובת הדבש.
5. מקפלים לאט פנימה את הקמח ואבקת האפייה בעזרת כף עץ עד לקבלת מרקם אחיד וחלק.
6. מצננים את התערובת במקרר למשך שעה.
7. 20 דקות לפני תחילת האפיה, מחממים תנור ל- 180 מעלות.
8. יוצרים כדורים אחידים בגודלם ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. לא לשכוח לרווח אותם ריווח נאה (4-5 ס"מ), כי העוגיות הללו תופחות גם תופחות במהלך האפיה.
9. אופים במשך 15 דקות, או עד לתפיחה קלה של הדובשניות וקבלת ברק. השגיחו עליהן צמוד צמוד במהלך דקות האפיה האחרונות, כי על מנת שהמרקם שלהן ייצא בדיוק מושלם, יש להימנע מלחרוך אותן. בתנור שלי זה לקח 13 דקות.
10. מצננים את הדובשניות. בינתיים מכינים את הציפוי ע"י ערבוב החומרים בקערה קטנה – בינונית.
11. טובלים כל דובשנית בציפוי, ומניחים אותה בחזרה על נייר האפיה (או על הרשת, אם אתם משתמשים בכזו), עד להתייבשות וגיבוש הציפוי.
12. מכניסים לצנצנת או קופסא יפה, מקשטים, ונותנים מתנה למי שאוהבים.

עוגיות מייפל פקאן / עיבוד קל שלי למתכון של קרין גורן
עבור כ – 50 עוגיות

רכיבים:
200 גרם חמאה, רכה
1/4 כוס סוכר חום בהיר, דמררה (או 1/2 כוס אם לא תגלגלו את העוגיות באבקת סוכר לאחר האפיה)
2 כפות סירופ מייפל
1 כפית תמצית וניל
2 כפות חלב
2 כוסות קמח
קורט מלח
200 גרם אגוזי פקאן, קצוצים גס

אבקת סוכר, לציפוי

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 170 מעלות.
2. מקציפים חמאה, סוכר, סירופ מייפל, תמצית וניל וחלב במיקסר עם וו גיטרה (הוו שדומה לאות K) במהירות בינונית עד לקבלת תערובת אורירית.
3. מוסיפים קמח ומלח, ומערבלים מעט, רק לקבלת בצק אחיד. מוסיפים את האגוזים ומערבבים קלות.
4. מקררים את הבצק 30 דקות.
5. מגלגלים כדורים קטנים מהבצק ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.
6. אופים כ – 20 דקות, או עד שהעוגיות מזהיבות.
7. לאחר הצינון, מגלגלים באבקת סוכר.

אפשר לקרוא את הפוסט גם כטור בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל.

כבר יום לפני שפרסמתי את הפוסט הקודם החלטתי שהפוסט הזה יעסוק בראש השנה, שהרי כולנו (טוב נו, בואו נהיה מציאותיים, חלקנו הלא גדול) מחפשים בקדחתנות קינוח מנצח, שיהווה סיום נפלא לארוחת החג וישאיר את האורחים עם טעם של עוד. מוחי עבד שעות נוספות, כי רציתי להביא משהו שונה, מרענן, לא את אותה עוגת הדבש שאנחנו אוכלים כל חג. היא אולי קלאסית וכבודה במקומה מונח, אבל אני בעד חידושים. ואתם?

התלבטתי קשות בין שני רעיונות שהיו לי – הראשון הוא עוגת מיל-פיי (ביטוי בצרפתית שפירושו אלף העלים) – עוגת שכבות המורכבת (בגרסתה הקלאסית) מבצק עלים על בסיס חמאה וקרם פטיסייר (קרם וניל). אני רציתי לעשות לו התאמה לראש השנה, והכנתי קרם פטיסייר-דבש. ואו, זה היה אחד הדברים הפחות טעימים שהכנתי, וזה אולי ה – understatement של השנה! רציתי מאוד לאהוב את הטעם שלו, שהרי אני הכנתי אותו, אבל לצערי זה היה בלתי אפשרי. מה שהביא אותי להכין גם את הרעיון השני שהיה לי – קראמבל תפוח בדבש.

במתח רב העברתי את 45 הדקות שהוא בילה בתנור, כשהוא יצא הצלחתי אפילו לחכות 10 דקות שיתקרר מעט, ותקפתי אותו עם כפית. מה שהיה אמור להיות רק טעימה גרר אחריו את הכפית הבאה, את זו שאחריה ועוד כמה שקרו אחרי שכבר איבדתי את הספירה. התפוחים ששוחים להם בקרמל דבש-מייפל מרגש, ומתובלים בדיוק במידה הנכונה, יחד עם הבצק הפירורי הנהדר שמכסה אותם הביאו אותי לתהות איך בכלל העדפתי בהתחלה את מיל-פיי הדבש על הדבר הנהדר הזה. רק הערה אחת - בניגוד לבצק הקראמבל הקלאסי – הפריך ומתפצפץ בפה, הבצק כאן רך מעט יותר, מה שבעיני הלך מושלם עם תערובת התפוחים בקרמל הרכה והעסיסית. אפשר לקרוא לו, אם רוצים לדייק, מאפה תפוחים מעל קרמל דבש .
ואולי הפרט הכי מפתיע בכל העניין – זה קינוח פרווה, חברים, עובדה שלא ניכרת כלל בטעמו העשיר והמספק, אך עם זאת בוודאי תשמח את השומרים מבינינו.

אז קדימה, הפתיעו את האורחים שלכם עם המאפה הכפרי והנהדר הזה, שאגב, הוא גם יחסית קליל (כשאוכלים ממנו במידה, כן?) ומהווה סיום מושלם לארוחת חג גדולה ומשופעת בכל טוב.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה:

* תפוחים (וגם אגסים, לצורך העניין) נוטים להשחיר מהר מאוד מרגע קילופם. לכן, כדאי לקלף אותם מיד לפני השימוש בהם, או, במידה ורוצים לעשות זאת קצת קודם – הזליפו עליהם כ-2 כפות מיץ לימון, ערבבו היטב וזה ימנע את ההשחרה.

* גלעון של תפוחים (וגם אגסים, לצורך העניין) יכול להיות משימה מאוד לא כיפית אם אין לכם מגלען. כן, אני מודה בזאת שאני כל כך בחורה של גאדג'טס למטבח א-ב-ל בחבר הנחמד הזה אני לא רואה גאדג'ט, כי אם פריט שמקל מאוד את החיים, ואולי אפילו חובה להחזיק במטבח אם יוצא לכם לעבוד עם תפוחים ואגסים באופן יחסית תדיר. אני קניתי את שלי בשופרסל, הוא היה זול (משהו כמו 13 ש"ח, אולי אפילו פחות) יחסית לכלים קטנים אחרים שיש לי, ועושה את עבודתו נאמנה.

* כאשר אופים קינוחים שמכילים תפוחים, משתמשים לרוב בתפוחי גראני סמית', התפוחים הירוקים החמצמצים. הסיבה לכך היא ששימוש בתפוחים מתוקים מטבעם תגרום לקינוח להיות מתוק יתר על המידה, והחמצמצות של התפוחים מהזן הזה, משתלבת נפלא בקינוחים המתוקים ולא נותנת הרגשה של מתיקות יתר. זהו גם זן תפוחים עמיד מאוד באפיה, חתיכות התפוחים שומרות על צורתן גם בתום האפיה, ולא מתפרקות או הופכות mooshy-ות מדי.

* רוצים לגוון? את הדבש אפשר להחליף, כולו או חציו, בסירופ מייפל או בסילאן (דבש תמרים). אם אתם מחליפים בסירופ מייפל, אבל לא חובבי מתוק מושבעים, הפחיתו את הסוכר החום שאתם מפזרים על התפוחים לכף אחת במקום שתיים.

* כשמכינים את המאפה בתבנית גדולה, הוא לא נחתך לפרוסות מרשימות בעת ההגשה. המראה שלו יותר כפרי ו"נשפך", לא עומד יציב ומסודר. אם אתם רוצים להרשים את האורחים שלכם גם במראה יפה ומסודר, אתם יכולים להכין את הקראמבל ברמקינים אישיים (כלי סופלה), או אם אין לכם - קנו קוקוטים חד-פעמיים מנייר כסף (אלה מנייר - אני לא בטוחה שיעמדו בלחות של התפוחים וקרמל הדבש הנפלא שבו הם שוחים).

מאפה תפוחים מעל קרמל דבש / עיבוד שלי למתכון של מרי מ. קרוק
עבור תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ
רכיבים:
4 תפוחים גרני סמית' גדולים, קלופים ומגולענים
1/4 כוס דבש (לגיוון ראו טיפים)
2 כפות סוכר חום
1/4 כוס מיץ תפוזים
1 כפית ג'ינג'ר טחון
2 כפיות קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית תבלין ציפורן טחון
3/4 כוס שמן קנולה
3/4 כוס סוכר
1 1/2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
קורט מלח
1 כפית תמצית וניל
1 ביצה (מס' 1)

הכנה:
1. פורסים את התפוחים לפרוסות דקות.
2. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
3. שמים בקערה את פלחי התפוחים, הדבש, הסוכר החום, מיץ התפוזים והתבלינים ומערבבים היטב.
4. בקערה נפרדת מערבבים את כל שאר החומרים עד לקבלת תערובת אחידה.
5. משמנים את תבנית האפיה. אם אתם משתמשים בתבנית קפיצית, עטפו את התחתית שלה מבחוץ בנייר כסף, היות שתערובת התפוחים נוזלית ובמידה והתבנית לא אטומה כמו שצריך, היא עשויה לנזול וללכלך את המטבח ואת התנור.
6. מפזרים את תערובת התפוחים באופן אחיד בתבנית האפיה (כולל הנוזלים). מעליהם שמים את הבצק באופן אחיד - אפשר להיעזר בכף או בידיים לשם פיזור אחיד של הבצק.
7. אופים כ-45 דקות או עד שהחלק העליון מקבל גוון זהוב יפה.
8. מומלץ להגיש עם כדור גלידת וניל בצד. מאחסנים מכוסה בניילון נצמד בטמפ' החדר או במקרר – לבחירתכם.

 אפשר לקרוא את הפוסט גם במדור האוכל של עכבר העיר און-ליין.

כן, חברים, הודעה שאותי אישית ממש מרגשת!
החל מהיום יתחיל להתפרסם טור שבועי שאני כותבת בעכבר העיר און-ליין, במדור האוכל. למעשה כל פוסט שאני אכתוב בבלוג יעלה גם כטור בעכבר העיר, אז שיהיה בהצלחה ומקווה שתאהבו.
אתם מוזמנים לקרוא את הטור הראשון.

לכל משפחה רומנית שאני מכירה יש את המתכון המנצח לעוגת דובדבנים קיצית ומרעננת. זו אולי העוגה שהייתה הכי אהובה עלי כשהייתי ילדה, ברומניה, וסבתא שלי הייתה מכינה אותה פשוט מושלמת. הבעיה היא שכל מתכוניה של סבתא אבדו כשהיא הלכה לעולמה, הרבה לפני שהתחלתי להתעניין באפיה. שנים רבות פינטזתי על הטעם של העוגה הזו. אין מה לעשות, לחוש הטעם (והריח גם, לצורך העניין) יש זכרון מאוד ארוך, וטוב שכך!

ניסיתי לא מעט מתכונים, ואף אחד מהם לא היה בדיוק זה – עד המתכון הזה, שהוא לא רק ה-מתכון הכי טוב לעוגת הדובדבנים הקלאסית הרומנית, אלא גם מתכון בסיס מנצח לעוגה בחושה! המתכון המוקרי הוא של סוזי, דודה שלי, האישה שמבשלת הכי קרוב לסבתא שלי שאי פעם טעמתי, ולפעמים אפילו יותר טוב (אבל אל תגלו שאמרתי!). אחח, האושר שהיה נסוך על פני ברגע הראשון שטעמתי אותה… זר (= לצורך העניין, אדם שלא חובב אוכל) לא יבין זאת…

עם זאת, העוגה הייתה מעט דחוסה בעיני והייתה חסרה לה מעט לחות בגרסתה המקורית, ולכן עיבדתי אותה קצת, החלפתי חלק מהחמאה בתערובת של שמן (מרכיב שמעניק לחות בעוגות) וחלב, מה שאכן הביא את המרקם לשלמות. הטעם של העוגה מאוד עשיר, בזכות זה שהבצק שלה מכיל חלמונים בלבד (המשיכו לקרוא בטיפים איך אפשר לנצל את החלבונים מעתיד מיותם) ובזכות הגרידה והמיץ מלימון אחד שנותנת לה ניחוח מרענן ונפלא.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו:

* שימו לב כשאתם מפרידים ביצים, לאחרונה שמתי לב שהצבע האדום של התאריך האחרון לשיווק נוטה "לזלוג" ולתת את אותותיו בתוך החלבונים. הצבע הזה הוא בהחלט לא משהו שנרצה בתוך החלבונים שלנו, ולכן יש לשטוף את הביצים השלמות במים בטרם הפרדתן. פותר כליל את הבעיה.

* בעוגות בחושות אנחנו מחפשים את האוריריות והעסיסיות. מהרגע שהקמח בא במגע עם נוזלים, כל פעולת ערבוב גורמת להתפתחות רשת חלבון (שנקרא גלוטן) אשר גורם למרקם העוגה להפוך אלסטי. זה משהו שבהחלט נחפש בעוגות שמרים או בלחמים, אך לא בעוגה הבחושה שלנו. לכן חשוב להקפיד על מינימום ערבוב מהרגע שהקמח נכנס לתערובת ובא במגע עם הנוזלים, רק עד שמקבלים תערובת אחידה.

* שימו לב שבלילת העוגה, כאשר מעבירים אותה לתבנית, יוצאת מאוד נמוכה. לא להיבהל, זה בסדר גמור, העוגה תתפח במהלך האפיה.

* במקום דובדבנים אפשר להשתמש בפירות קיץ אחרים שרוצים ואוהבים – כמו אפרסקים, משמשים (שכבר לא בעונה כרגע) ונקטרינות.

* אם אתם רוצים לנצל את 4 החלבונים הנותרים מהעוגה, אפשר להכין קצף ולצפות בו את העוגה. מקציפים את החלבונים עם 4-5 כפות סוכר (אני שמתי 4.5 כפות), לקצף יציב אך לא קשה (שימו לב לתמונה), לקראת סוף האפיה של העוגה. ברגע שהעוגה מוכנה, מוציאים מהתנור, מורחים עליה את הקצף באופן אחיד ומחזירים לתנור לכ-8 דקות נוספות, עד שהקצף מתחיל להזהיב.
אם אין חשק לעוגה מצופה קצף, שמים את החלבונים בכוס, עוטפים בניילון נצמד שעליו כותבים כמה חלבונים יש בכוס ומה התאריך היום. מקפיאים כך את החלבונים ואפשר להשתמש בהם עד 3 חודשים (כמובן להפשיר לפני), יותר מזה לא ניסיתי. אני אוהבת להשתמש בהם לשם הכנת פיננסיירים רכים וטעימים, ולפעמים גם נשיקות.

* אפשר להכין את העוגה גם כמאפינס, שמתקבלים מעט יותר אוריריים. אם החלטתם ללכת על מאפינס, זמן האפיה יתקצר לכ-20 דקות, למרות שכל תנור וגחמותיו – יש לאפות עד שמכניסים קיסם למרכז העוגה והוא יוצא עם פירורים לחים. כמה מאפינס מתקבלים? אני לא יודעת להגיד, לא הכנתי את העוגה כולה כמאפינס, אלא רק חלק ממנה.

עוגת דובדבנים / עיבוד שלי למתכון של דודה שלי, סוזי
עבור תבנית בגודל 20X25 ס"מ

רכיבים:
100 גרם חמאה, רכה (חצי שעה לפני ההכנה מוציאים מהמקרר)
1/4 כוס שמן
1/4 כוס חלב
1 כוס סוכר
4 חלמונים
מיץ + גרידה מלימון אחד
1 שקית סוכר וניל
2 כוסות קמח תופח
350 גרם דובדבנים שלמים מגולענים (אני משתמשת בצנצנת שלמה של דובדבנים משומרים)

הכנה:
1. במידה ובוחרים להשתמש בדובדבנים מצנצנת שימורים, שמים אותם במסננת חצי שעה לפני תחילת הכנת העוגה, לשם הגרת נוזלים.
2. מחממים תנור ל – 180 מעלות (לא טורבו).
3. שמים יחד בקערה חמאה, שמן, חלב, סוכר, חלמונים, לימון וסוכר וניל. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. אפשר לעשות שלב זה בעזרת מיקסר המצויד בוו גיטרה, אבל אפשר בהחלט גם בלי מיקסר – בעזרת מטרפה או כף עץ פשוטה.
4. מוסיפים לאט לאט את הקמח לתערובת, תוך כדי ערבוב.
5. משמנים את התבנית, מפזרים מעט סוכר על דפנותיה (זה תורם למרקם הקראנצ'י מעט והנפלא של הקראסט) ומעבירים את הבלילה לתבנית. הגובה של הבלילה יהיה נמוך וזה בסדר, היא תתפח במהלך האפיה.
6. מפזרים באופן אחיד את הדובדבנים על פני הבצק, אפשר אם רוצים, לדחוף אותם מעט פנימה לתוך הבצק. אל חשש, המרקם של העוגה חזק דיו כדי להחזיק את הדובדבנים (או כל פרי אחר שבחרתם מהפירות הרשומים בטיפים) למעלה מבלי שישקעו לתחתית העוגה.
7. מכניסים את העוגה לתנור ואופים במשך כ-45 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.

הפוסט מופיע גם כטור בעכבר העיר און-ליין, הנה כאן.

סבתא של אבי התארחה אצלנו לארוחת ערב בשבוע שעבר. זו הייתה הפעם הראשונה שלה בדירה ה(כבר לא כל כך)חדשה שלנו.
סבתא של אבי היא בן אדם שמעריך אוכל מאוד. לא כל כך לאכול אותו כמו לדאוג שכל האנשים שהיא אוהבת ודואגת להם אוכלים כמו שצריך. כך למשל, כשאבי ואני הודענו לה שאנחנו עוברים לגור יחד, היא הסתכלה עלי במבט ארוך ומודאג משהו ושאלה "אבל את יודעת לבשל?". לפני שפגשתי אותה לא הייתי מודעת לעובדה המפליאה שאנשים מגישים ארוחות של 6 מנות, שכולן כוללות בשר! תארו לעצמכם את האתגר הטמון בלהכין ארוחה לכבודה! מצד שני היא בן אדם כל כך מקסים, מאלה שישר כשאתה מכיר אותם בא לך לקרוא להם "סבתא", ששווה להתאמץ ולהשקיע את המחשבה בשבילה.

היה ממש כיף לארח אותה, ואני חושבת שהדבר שהכי נהניתי ממנו היה לראות אותה סוף סוף יושבת ערב אחד שלם ליד הארוחה, בלי להתרוצץ הלוך חזור מהמטבח לשולחן האוכל והפוך. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהיא ממש נתנה לי להכין את כל הארוחה, בכל הפעמים הקודמות שהיא באה לבקר אותנו, היא הביאה איתה קצת אוכל, שיהיה

אני הכנתי ארוחה של 3 מנות בלבד, ורק אחת מהן הייתה בשרית, אבל כולם היו כל כך מפוצצים אחריה, ששאלתי את אבי אם הוא חושב שמעכשיו היא תכין ארוחות עם קצת פחות מנות, אחרי שאפילו 3 מנות מרכיבות ארוחה ממש משביעה. אבי הסתכל עלי במבט משועשע מתמימותי ואמר: "לא, את כל כך הרשמת אותה עם הארוחה הזו, שעכשיו היא תכין ארוחות אפילו יותר גדולות משהיא רגילה".

העוגה הזו הייתה מנת הקינוח בארוחה המדוברת. הקינוח היה צריך להיות פרווה, ובנוסף חיפשתי קינוח פשוט ולא מתחכם, אך עם זאת טעים טעים. העוגה הזו עונה על כל הקריטריונים האלה, והיא פשוט נפלאה בטעמה! כל כך רכה ועסיסית, אוכל מנחם במיטבו. אני לא הפסקתי ליישר אותה, עד שנגמרה.

כמה הערות וטיפים לגבי העוגה הזו: 

* כשמשתמשים בבננות בעוגות בחושות, בד"כ מומלץ להשתמש בבננות הכי בשלות שתוכלו להשיג. אני אוהבת לבחור אותן בשלות, אך כאלה שלא הגיעו למצב של השחרה עדיין – שאותן אני מוצאת מתוקות מדי.

* אם אין לכם קמח תופח, השתמשו בקמח רגיל ועל כל כוס קמח הוסיפו כפית אחת של אבקת אפיה.

* אגוזי מלך או פקאן יהוו תוספת נהדרת לעוגה הזו. אם החלטתם להוסיף אותם, הוסיפו כוס אחת של האגוזים שבחרתם, קצוצים גס.

* גם צימוקים כהים ילכו כאן מצוין, משרים 1/2 כוס צימוקים בקערה, מכסים אותם במים ומשאירים כך למשך חצי שעה לפני הכנת העוגה. לאחר מכן מסננים את המים ומוסיפים את הצימוקים לתערובת העוגה לאחר ערבוב כל שאר המרכיבים, ומערבבים קצרות, רק עד שהם נטמעים באופן אחיד בתערובת. אם בא לכם על צימוקים קצת שיכורים, כסו אותם בברנדי במקום במים והמשיכו לפי אותן הוראות.

עוגת בננה, גזר ותבלינים / עיבוד שלי למתכון של נירה רוסו
עבור תבנית קוגלהוף בקוטר 24 ס"מ

רכיבים:
3 ביצים
2/3 כוס שמן
1 1/3 כוסות סוכר
2 גזרים בינוניים
1 בננה, בשלה
1 3/4 כוסות קמח תופח
1 כפית קינמון
קורט ג'ינג'ר טחון
קורט ציפורן טחון
קורט אגוז מוסקט טחון
1 כפית תמצית וניל
2 כפות מיץ תפוזים

הכנה:
1. מחממים תנור ל – 180 מעלות.
2. בתוך קערה גדולה מועכים את הבננה בעזרת מזלג. מגררים דק את הגזרים לתוך אותה קערה.
3. מוסיפים את כל המרכיבים מלבד הקמח ומערבבים היטב.
4. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מעבירים את התערובת לתבנית, אופים למשך כ-40 דקות או עד שקיסם שמכניסים למרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.